האיש ששיקם את הימין הקיצוני באוסטריה - ונפל
היינץ כריסטיאן שטראכה נאבק במשך שנים לשנות את תדמיתה של מפלגת החירות, ולהפוך אותה ללגיטימית. הוא החזיר אותה לממשלה והתמנה לסגן הקנצלר. אתמול התפטר בבושת פנים בגלל פרשת שוחד שעלולה לגרום למפלגה נזק בלתי הפיך. הקואליציה מתפרקת, אוסטריה בדרך לבחירות
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
סגן הקנצלר נדרש להתפטר בעקבות פרשת שוחד שמפרקת את הממשלה ומובילה לבחירות בזק. התקשורת הגרמנית פרסמה תיעוד ממצלמה נסתרת – שהתקבל ממקור לא ידוע – שבו נראה שטראכה נפגש בווילה באיביזה עם אשת עסקים רוסייה, אחייניתו של אוליגרך.
באותה פגישה שטראכה וחבר נוסף במפלגת החירות האוסטרית הציעו לכאורה חוזים ממשלתיים תמורת תמיכה כספית במפלגתם. שטראכה אמר לאשת העסקים שהוא עשוי לעזור בהחלפת העובדים בצהובון הנפוץ באוסטריה, "קרונה צייטונג", וברשת השידור האוסטרית ORF, שחלקה נמצא בידיים פרטיות.
בהודעת ההתפטרות של שטראכה - שפורש גם ממפלגתו - הוא התנצל ואמר שמדובר ב"טעות טיפשית וחסרת אחריות". עם זאת הוא הדגיש שמדובר ב"התנקשות פוליטית". עבור רבים הפרשה הזאת מצדיקה את הסטריאוטיפים שדבקו במפלגה של שטראכה, שאותם הוא כל כך ניסה לשנות: מפלגה שלא מסרבת להתעסק בהליכים מפוקפקים, מקורבת יותר מדי לרוסים ובזה לתקשורת החופשית.
מפלגת החירות האוסטרית הוקמה אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי נאצים לשעבר. במשך שנים היא ניסתה להסיר את הכתם שדבק בה ולשנות את תדמיתה. שטראכה השקיע מאמצים אדירים בניסיון "למתג מחדש" את מפלגת הימין הקיצוני. הוא עבר דרך ארוכה בשלושת העשורים שחלפו מאז שנעצר בעצרת של ארגון שחיקה את תנועת הנוער ההיטלראית, עצרת שבה המשתתפים נשאו לפידים.
שטראכה, טכנאי שיניים בהכשרתו, גדל כבן יחיד לאם חד הורית בווינה, באזור של המעמד הבינוני-נמוך. ב-2005 הפך שטראכה בן ה-35 למנהיג מפלגת החירות - שהייתה בצרות. יורג היידר, המנהיג הכריזמטי והשנוי במחלוקת שהנהיג את המפלגה בין 1986 ל-2000, פרש כדי להקים מפלגה משלו. מפלגת החירות הלכה והידרדרה, ומתחילת שנות האלפיים לא הייתה בממשלה.
המאמץ האדיר של שטראכה השתלם. בבחירות 2017 זכתה המפלגה ב-26% - הישג גדול לימין הקיצוני באוסטריה וכפול ממה שקיבלה "אלטרנטיבה לגרמניה" בבחירות חודש קודם לכן. בזכות ההישג השתתף שטראכה במו"מ הקואליציוני עם "מפלגת העם", מפלגת הימין של הקנצלר סבסטיאן קורץ.
אחרי שנים הצליח הימין הקיצוני לחזור לקואליציה. בפעם הקודמת שזה קרה, עם היידר בשנת 2000, אירופה הזדעזעה. הפעם התגובה הייתה סולידית יותר. באירופה כבר התרגלו למפלגות פופליסטיות שמתנגדות למהגרים, כך שמפלגת החירות יכולה אפילו להיחשב למתונה יחסית.
בתחילת דרכו של שטראכה כמנהיג הופיעה על הכרזות של מפלגת החירות הסיסמה "הבית הוא לא האיסלאם". אך במשך השנים הפכה המפלגה של שטראכה למעודנת יותר וקולנית פחות. בקמפיין 2017 המסר העיקרי שלה היה "הגינות" - בכל תחום: מהורדת מסים עד לביטול ההטבות למהגרים וההתנגדות ל"איסלאמיזציה" של אוסטריה.
שטראכה המשיך לשקם את תדמיתה של מפלגת החירות באמצעות השעייה של חברים שהתבטאו באנטישמיות. אלא שמאז הכניסה של מפלגתו לממשלה המחלוקות והשערוריות סביבה לא פסקו. שטראכה בעצמו נאלץ להתנצל בשנה שעברה בפני אחד העיתונאים הבכירים ברשת השידור הציבורית ORF, ארמין וולף, אחרי ששיתף פוסט בפייסבוק שהאשים את העיתונאי ב"שקרים ופייק ניוז".
חשיפות אחרות היו קשורות לפלגים קיצוניים במפלגת החירות, כולל קשרים לתנועת הזהותנות האוסטרית – שנחשבת לקיצונית יותר ממפלגת החירות. גם הקרבה לרוסיה הייתה שנויה במחלוקת. המינוי של חבר המפלגה הרברט קיקל לשר הפנים הלחיץ את בעלות הברית המערביות של אוסטריה, שחששו שמידע רגיש יודלף למוסקבה.
הפרשנים אומרים שהתפטרותו המביכה של שטראכה מהממשלה ומראשות מפלגתו מעמידה בסימן שאלה את עתיד מפלגת החירות האוסטרית. הוא ניסה לטהר את שמה של המפלגה, אך ייתכן שגרם לה נזק בלתי הפיך. בעקבות הסקנדל הודיע קנצלר אוסטריה קורץ על פירוק הממשלה אחרי שנה וחצי בלבד. "מספיק זה מספיק", אמר קורץ, ואמר שיבקש מהנשיא אלכסנדר ואן דר בלן לערוך בחירות "בהקדם האפשרי".
לפנייה לכתב/ת 
