נתניהו: "לא צריך בחירות נוספות, אבל אולי יש מישהו שרוצה את זה"
שלושה ימים להרכבת הממשלה החדשה: רה"מ הביע את התנגדותו לבחירות חוזרות, אך ליצמן מסרב להתגמש על עקרונות מפלגתו בעניין הגיוס: "לא חושש מבחירות". הליכוד: "אם ליברמן ימשיך להתעקש על הפלת הממשלה - ניערך לבחירות". ליברמן תקף: "תפסיקו לשקר לעם ישראל"
האם זו הישיבה האחרונה של הממשלה המכהנת? שלושה ימים לפני המועד האחרון בהחלט של ראש הממשלה בנימין נתניהו להכריז על ממשלתו החמישית - השרים הגיעו הבוקר (ראשון) לישיבה השבועית בצל המשבר במשא ומתן הקואליציוני. זאת, לאחר שבמהלך הלילה כינס רה"מ את השר יריב לוין, ראש צוות המו"מ, לדיון לילי - אך טרם נרשמה פריצת דרך בשיחות. בשעה 13:00 נציגי הליכוד צפויים להיפגש עם אנשי איחוד מפלגות הימין.
בכירים בליכוד אף טענו כי הם נערכים לאפשרות לפזר את הכנסת אם לא תהיה התקדמות, אך דובר המפלגה מסר כי "נתניהו מגבש פתרון שיאפשר הקמת ממשלת ימין יחד עם חוק הגיוס". עוד ציין כי "אם ליברמן ימשיך להתעקש על הפלת הממשלה, הליכוד החל בהיערכות לקראת בחירות. בשלב זה לא התקבלה החלטה על פיזור הכנסת".
נתניהו התייחס בפתח דבריו לגל השריפות, וכשנשאל על המשבר הפוליטי השיב "אני מבין שאתה רוצה לדבר על שריפות אחרות". רה"מ אמר כי "אני חושב שברצון טוב אפשר לפתור את הבעיה, אם רוצים בכך. אם רוצים לתעל את זה לכיוון מסוים - זה מצער. אני לא חושב שצריך לגרור את המדינה לבחירות נוספות - אבל אולי יש מישהו שרוצה את זה".
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן התייחס לדרישותיו של ליברמן תמורת כניסתו לממשלה ואמר: "אני לא יודע מה זה להתגמש. למה שאוותר? שמישהו אחר יוותר - אני אזכיר שיש לי 20 מנדטים. למישהו אחר יש פחות". ליצמן אמר כי הוא לא מפחד מבחירות חדשות, ורמז כי התנהגותו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מצביעה על כך שלא רק חוק הגיוס נמצא במחלוקת.
שרת התרבות מירי רגב כינתה את הימים הקרובים "מאני טיים" ואמרה: "אני מקווה שבסופו של דבר ההיגיון ינצח, ותורכב קואליציה ימנית לאומית טובה למדינת ישראל ולחברה הישראלית". רגב הביעה את תקוותה שלא יוכרזו בחירות חדשות: "אין לזה מקום. אנחנו אחרי פריימריז ובחירות לא פשוטות, והגיע הזמן שנרכיב את הממשלה. בסך הכל כולנו מסכימים על סוגיית הגיוס, גם הליכוד, גם החרדים וגם ליברמן. נשארה סוגיה קטנה ולא משמעותית בעניין המכסות".
רגב בחרה לתקוף את מארגני ההפגנה אמש ואמרה: "איימן עודה נורא רצה להיות חלק מההפגנה - אבל כשהושמעה 'התקווה' הוא ברח. אני שואלת את 'כחול לבן' - אתם לא שמאל? אתם שמאל. תפסיקו לעבוד על הציבור. הימין אמר את דברו ב-35 מנדטים, ובעזרת השם נצליח להרכיב ממשלה".
שר התקשורת איוב קרא הזמין את המפגינים להמשיך בדרכם. "שימשיכו להפגין. הממשלה תהיה של הימין. הריבון אמר את דברו". על הקיפאון בשיחות אמר קרא כי "עד יום רביעי תהיה ממשלה - כי אין משהו אחר. אף אחד לא רוצה לראות את ישראל נכנסת למערבולת של בחירות עוד פעם". קרא ציין כי למרות שנדחק לתחתית רשימת הליכוד, יתמוך בכל ממשלה שתהיה לאומית.
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, המשיך גם היום לתקוף את ראש הממשלה על סירובו להתחייב לחוק הגיוס. ליברמן כתב בעמוד הפייסבוק של כי "נתניהו הוא שחתום על הסכם קואליציוני עם 'ישראל ביתנו' משנת 2016 שבו התחייב על תמיכה בחוק עונש מוות למחבלים, חוק שהוא בעצמו טרפד בהמשך. נתניהו הוא זה שטרפד פינוי בנייה פלסטינית בלתי חוקית בחאן אל–אחמר ובסוסיא, למרות אישור בג"ץ.
"לא צריך לחפש מתחת לפנס, ולא צריך לחפש מניע נסתר. אני פונה לחבריי בליכוד, תפסיקו לשקר לעם ישראל ולומר ש'ישראל ביתנו' מחפשת סיבות לא להיכנס לממשלה. תתחייבו להעביר את חוק הגיוס בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המקורי ותראו איך הכל מסתדר. נסו אותנו".
מנגד, בכירים ביהדות התורה התבצרו בעמדותיהם והודיעו שהם לא מוכנים לפשרה - ואף לא יסכימו לכלול יעדי גיוס בהסכם הקואליציוני. "זו החלטה של ההנהגה הרוחנית שלנו ולא נושא שאנחנו יכולים לקיים עליו הצבעה בסיעה בכנסת", אמרו.
פורר ואלקין מסכימים: "כנראה שנלך לבחירות"
השר זאב אלקין (הליכוד) התייחס הבוקר באולפן ynet לסיכויים של פירוק הכנסת שרק נבחרה עקב אי ההגעה להסכמות בין מפלגות הקואליציה והליכה לבחירות. "יכול להיות שאנחנו מתגלגלים לבחירות חדשות. זו כמובן לא תוצאה רצויה. בגלל ההתעקשות של אחד מהשותפים שלנו, יכול להיות שאנחנו בדרך לשם". אם אחד מהשותפים או כולם יתנהגו בצורה כזאת: 'קבלו את עמדתי או בחירות כי אין לכם דבר בלעדיי', בדרך הזאת נתדרדר לבחירות וכרגע זה המצב עם ליברמן".
הוא התייחס גם להפגנה אמש בתל אביב ואמר: "זכותם של אנשים להפגין. יש קהל מסוים שלא רוצה ממשלת ימין. זה נורמלי במדינה דמוקרטית. זה נורמלי שהוא מפגין וחושב אחרת מאיתנו רק יצא שבבחירות רוב הציבור חושב כמונו".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) התייחס גם כן לקשיים בהקמת הממשלה ואמר: "אני מופתע מאלקין, שלעולם אין להם טענות לחרדים ולליצמן. הצעת חוק הגיוס הייתה פשרה שאושרה על דעתן של המפלגות החרדיות. הם מרגישים שהם יכולים להיות הכל ולכן הם דורשים עוד ועוד. יש ח"כ אחד שמתנגד, זה ליצמן שהוא שלחי הרבי מגור. אם הממשלה הזאת עומדת על הרבי מגור, ליצמן יכול להתפטר ונישאר עם ממשלת 64 - שזה גם בסדר".
עוד אמר: "מפתיע את האנשים כל פעם מחדש שאנחנו ממשיכים להילחם על העקרונות שלנו. אנחנו אמרנו שנמליץ על נתניהו ולא נכנענו לכל מיני הצעות של גורמים, אפילו מהליכוד. אז או שהחרדים יבינו שהפשרה על חוק בגיוס נעשתה בקדנציה הקודמת או שנלך לבחירות. לא יכול להיות שכל פעם האגף הכי קיצוני אצל החרדים מכתיב את הטון".
אלקין הגיב לפורר ואמר כי "אי אפשר להגיע לפשרה כשצד אחד מוכן וצד שני (ליברמן) אומר שלא ישנה פסיק". בתגובה אמר פורר כי בממשלתו לא קיבלו הצעה אחת רצינית שמקובלת על כל החרדים והוסיף: "רק 72 שעות לפני מתחילים לקחת אותנו ברצינות".
סקר: רוב הציבור מתנגד להצבעה על חסינות ע"י חשודים בפלילים
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם הבוקר (א') באולפן ynet את תוצאות סקר שביצע המכון ושממנו עולה שרוב הציבור מתנגד למתן חסינות לראש הממשלה בנימין נתניהו או חקיקת חוק שיעניק חסינות לו או לפוליטיקאים אחרים החשודים בעבירות שחיתות. עוד עולה מהסקר כי רוב הציבור מתנגד לשינויים במערכת המשפט שיעקרו ויפגעו בסמכויות המערכת.
פלסנר מבהיר כי שאלות הסקר נבדקו גם בקרב הימין וימין מתון, מצביעי כחלון ומצביעי ישראל ביתנו. "אנחנו רואים דברים מאוד מעניינים בקרב מצביעי כחלון. אנחנו רואים שיש הסכמה כמעט גורפת נגד השינויים במערכת המשפט. זה לא מפתיע. כחלון ניהל מערכת בחירות על נושא של ימין ממלכתי נגד פגיעה במערכות המשפט", אמר.
לגבי דעות מצביעי הליכוד בנוגע לחסינות, אמר פלסנר: "אנחנו רואים בקרב הליכודניקים דעות חלוקות, חצי וחצי - 35 אחוז בעד ו-35 אחוז נגד, לכל השאר אין דעה". בקרב קהל של ימין מתון רוב גדול ומוחלט נגד הפגיעה בבג"ץ, נגד פסקת התגברות ונגד הרעיון שפוליטיקאים שהם חשודים בעצמם יוכלו להצביע ולהעניק לעצמם חסינות".
על התמיכה היחסית במהלכים כמו חוק החסינות אומר פלסנר: "אני חושב שיחסית שיש כאן ראש ממשלה כל כך פופולרי עתיר ניסיון ועתיר הישגים שמנהל קמפיין נגד מערכת המשפט. העובדה שרק חצי מהבוחרים שלו תומכים במהלכים הרדיקליים האלה היא עדות לזה שיש תשתית דמוקרטית חזקה בציבור הישראלי".
הנסקרים נשאלו גם יוזמות חקיקה בעייתיות שמתכננת הקואליציה העתידית, בהן פסקת ההתגברות: "אנחנו רואים שיש התנגדות ודאית בנוסח המורחב. הרי כדי שההתגברות תעזור לנתניהו להתגבר על החוק ולא לעמוד לדין, הוא צריך מהלך יותר רחב שמחזיר אותנו לאחור לא לשנת 1995, אלא לשנת 1950, כשהתחילה הביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות של רשויות השלטון ובזה הציבור לא מעוניין".
פלסנר אמר עוד על תוצאות הסקר: "הציבור מתנגד ומבין שגם כשאומרים שבמקומות אחרים בעולם שיש בהם חסינות, יש גם ביקרות שיפוטית וגם והגבלות כהונה וגם המגמה היא לצמצם את החסינות ולא להרחיב אותה. אני שמח שיש תשתית דמוקרטית בציבור הרחב שמבין את הדברים האלה".
לפנייה לכתב/ת 
