סגירת הר הבית ביום ירושלים היא התבזות לאומית

מישהו יכול לדמיין את ממשלת צרפת סוגרת את האייפל לכניסת צרפתים נוצרים בשם חשש מאלימות מוסלמים ביום הבסטיליה? בישראל זה עובר

תום ניסניפורסם: 20.05.19 , 09:31

(צילום: AFP)

פעם ב-30 שנים חופף סוף תקופת הרמדאן ליום שחרור ירושלים וחגיגות איחוד העיר. בסוף שנות ה-80 הדבר גרם לסגירת הר הבית בפני יהודים, אלא שאז מספר העולים להר היה אפסי ולאף אחד לא באמת היה אכפת. ב-2019 מספר העולים גדול באופן משמעותי, אבל בעוד כשבועיים, כשנציין 52 שנים לאיחוד העיר, עלול הר הבית להיסגר בפני יהודים, שכן במתחם הזה, כמו תמיד, לוח השנה האסלאמי גובר בנוק-אאוט על זה היהודי.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

שלא כמו במערת המכפלה, המדיניות בהר הבית לא מציגה תמונת מראה: בחגי לוח השנה העברי הר הבית לא נסגר לכניסת מוסלמים. למעשה, הוא אף פעם לא ייסגר בפני מוסלמים, למעט בשעות הראשונות שלאחר פיגוע או ניסיון פיגוע בהר, עניין של פעם בכמה חודשים.

לא כך כלפי הציבור היהודי. לפני כמה שנים החלה המשטרה - באופן קבוע בעשרת הימים האחרונים של חודש הרמדאן - לסגור את הר הבית כליל לכניסת יהודים בשל אלימות ואיומים מהצד המוסלמי. כן, איומים באלימות משנים אפילו את ה"סטטוס קוו", שממילא לא באמת קיים בהר הבית. כמו בכל דבר סביב העניין, יותר מסביר שגם כאן בוחשים מדינות וגורמים נוספים הדוחקים בישראל להמשיך ולהיכנע לאלימות: ממלכת ירדן, טורקיה, הרשות הפלסטינית ועוד.

יתר על כן, לכל אורך חודש הרמדאן מבטלת משטרת ישראל את שעת העלייה היחידה ליהודים בצהריים (14:30-13:30). בעתירתם של עו"ד ויסולי ופרופ' הלל וייס בנושא ביטול שעות העלייה ליהודים, שנדונה בשבוע שעבר בבג"ץ, טענה המשטרה בתשובתה שהסיבה לביטול העלייה בצהריים היא שב-12:30 ישנה נוכחות גדולה של מתפללים מוסלמים. היא כמובן טעתה והקדימה בשעה שלמה לעומת שעות הפתיחה הנכונה ליהודים, וזה - יותר מהכול - מעיד על מדיניות הטשטוש ותירוצי "שלום הציבור וביטחונו" בדרך לסגירת הר הבית שוב ושוב בפני הציבור הלא-אלים.

אלא אם יחול שינוי מדיניות מצד ממשלת ישראל, תמשיך המשטרה לסגור את המתחם לכניסת יהודים בסוף הרמדאן, למרות יום ירושלים. כך ענה לפני שבוע מפקד מחוז ירושלים לפנייה שהוגשה מטעם תנועת סטודנטים למען הר הבית: "מדי שנה הר הבית סגור לביקורים בימים האחרונים של חודש הרמדאן, מטעמים של שלום הציבור וביטחונו וסדר ציבורי".

במהלך הדיונים בבג"ץ, ובהתערבות המשרד לביטחון פנים, שינתה המשטרה את תשובתה וטענה כי הר הבית ייפתח לכניסת יהודים לפי הערכת מצב ביום ירושלים עצמו. מניסיוננו עם תשובות המדינה לעתירות בג"ץ, ברור שמדובר ביצירת מסך עשן שנועד למנוע מבית המשפט להתערב, שכן "טרם נתקבלה החלטה", ולכן אין כביכול במה להתערב. כמובן שבמקרים אחרים בג"ץ מוצא יותר מוטיבציה להשפיע על המציאות.

עצם המחשבה על סגירת הר הבית ביום שחרורו גורמת לקיבה להתהפך. מה שווה היה שחרור העיר העתיקה ואיחוד העיר, אם משטרת העיר המאוחדת לא יכולה להתמודד עם הפרות סדר פוטנציאליות מבלי לסגור חלקים מהעיר בפני יהודים? עיר בירה ריבונית לא סוגרת את שעריה בפני חלק מתושביה, קל וחומר כשהם מהווים את הרוב במדינתם.

פעמים רבות נוהגים במחוזותינו לתאר בלעג את צרפת ואנגליה כמדינות שנכנעות לאסלאם הרדיקלי. אך האם אתם מסוגלים לדמיין את ממשלת צרפת סוגרת את מגדל האייפל לכניסת צרפתים נוצרים בשם חשש מאלימות מצד מוסלמים ביום הבסטיליה? או את אנגליה נועלת את הגישה למגדל לונדון?

ואצלנו, החשש לסגירת הר הבית בפנינו אמיתית ומוחשית, ולא מקבלת תגובה ראויה מצד התקשורת, נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות. שקט אופף את הסכנה שבהתבזות לאומית ביום שחרור העיר.