"תביעת השתקה": הרב ש"הדיר אתיופיות" נגד ראש היחידה לגזענות
עקב פרסומים שלפיהם הדיר מבשלות ממוצא אתיופי, הרב האשכנזי של קריית גת, משה הבלין, תובע את ראש היחידה לגזענות במשרד המשפטים, עו"ד קובי זנה. לטענתו, הוא השתתף ב"לינץ' תקשורתי" מתוך רצון ל"רייטינג ופרסום אישי". המשרד דורש לסלק את התביעה על הסף
רבה האשכנזי של קריית גת, הרב משה הבלין, תובע את ראש היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים, עו"ד אווקה (קובי) זנה, בעקבות פרסומים מהשנה שעברה שבהם הואשם הרב הבלין בהדרת עובדות ממוצא אתיופי ממלאכת הבישול בקייטרינג "לי בר" בקריית גת. לטענת הרב הבלין, שדורש 100 אלף שקלים בתביעת לשון הרע שהגיש, מדובר בחלק מ"לינץ' תקשורתי" נגדו. פרקליטיו של הבכיר במשרד המשפטים טוענים כי מדובר ב"תביעת השתקה קלאסית".
הרב הבלין תבע בעקבות הפרסומים גם את "כאן 11", הכתב והמגישה. ביום חמישי האחרון התקיים דיון בתביעת הדיבה בבית משפט השלום בתל אביב. גורמים במשרד המשפטים חיזקו את ידיו של זנה, ומנכ"לית המשרד אמי פלמור התלוותה אליו לדיון ביום חמישי האחרון. ממשרד המשפטים נמסר כי "אמרנו את דברנו בבקשה לסילוק התביעה על הסף, וכרגע ממתינים להחלטת בית המשפט בנושא".
זנה מכהן כראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות החל משנת 2016. היחידה הוקמה בעקבות מחאת צעירי יוצאי אתיופיה. מתוקף תפקידו, ועם חשיפת הפרשה של הדרת העובדות האתיופיות, שלח זנה צמד מכתבים לגורמים ראשיים ברבנות וקרא לפיטוריו של הבלין.
בתביעה נטען כי עו"ד זנה היה שותף לפגיעה בתדמיתו של הבלין והצגתו כ"גזען", באמצעות ריאיונות שהשתתף בהם ובמכתבים ששיגר לגורמים ראשיים ברבנות. עוד נטען כי עו"ד זנה "התערב והשתלב ב'קמפיין נגטיבי'" נגד הבלין עם חשיפת הפרשה. "נקרתה לדרכו הזדמנות פז לפרסום אישי ורייטינג חדשותי", נכתב.
עורך דינו של הבלין, דניאל כהן, מסר כי "אווקה עשה מעשה שלא יעשה והאשים את הרב בגזענות כאשר חוק 'הונאה בכשרות' מאגד את כל ההלכות בנושאי כשרות. אי אפשר לבקש כשרות מהדרין ולכפות עליו לא לוודא את ההלכות שלו, יש החלטה של הרבנות הראשית שהוא (הבלין - א"מ) פעל לפי ההלכה. שישה רבנים שישבו עם מזכיר הממשלה אמרו את זה, הרב וובשט מהעדה האתיופית אומר את זה. הפרשה הזו מורכבת לא רק מאווקה זנה. עם כל הכבוד לו, הוא ראש האגף למלחמה בגזענות, הוא היה יכול להתמקד גם בארגנטינאים או בתימנים".
לטענת ההגנה, מכתבו של זנה ליועמ"ש הרבנות הראשית וגורמים נוספים ברבנות, מוגן תחת סעיף "פרסום מותר" לפי חוק לשון הרע. "מדובר בניסיון השתקה קלאסי. למעשה אפשר לבוא ולטעון כי כל מכתב או פרסום אחר שייעשו על ידי היחידה או מי מאנשיה במסגרת תפקידם יכללו אמירות שניתן יהיה לטעון כי הן מהוות לשון הרע. זה המנדט של היחידה".
עו"ד יואב ללום, יו"ר עמותת "נוער כהלכה" שעוסקת בטיפול באפליה במגזר החרדי, התראיין בנושא לאולפן ynet והסביר כי הבעיה שעומדת במרכז פרשת הדרת העובדות היא העובדה לדבריו "שכל רב בכל מקום בארץ בוחר לעצמו את המסלול ואת הדרך במקום הרבנות הראשית".
על תביעת הדיבה נגד זנה, אמר עו"ד ללום כי יש לדחות אותה, שכן "זה בדיוק התפקיד שלו, למצוא מקרים של גזענות ולהיאבק בהם. אם ביהמ"ש יאפשר תביעה כזאת ולא ידחה אותה על הסף הוא עלול ליצור בעיה של עובדי מדינה שיחששו לפעול איפה שהם צריכים לפעול מתוקף סמכותם".
לפנייה לכתב/ת 
