צה"ל מקל עם עברייני מין בקבע: "פגיעה בדרגה - עונש ממשי לקושרי גורל בצבא"

ארכיון(צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות")

מדיניות הענישה הסלחנית של השופטים הצבאיים כלפי אנשי קבע שהורשעו בעבירות מין נחשפת בבית הדין: הרכב של שלושה שופטים צבאיים, בראשות נשיאת בית הדין הצבאי בקסטינה אלוף-משנה טלי פריד, גזר לפני כשבוע מאסר על-תנאי ותשלום פיצוי בסך 5,500 שקלים על אזרח עובד צה"ל שהורשע באחרונה בשלוש עבירות מין.

המעשים שיוחסו לאיש כללו ביצוע מעשה מגונה ושני ניסיונות למעשה מגונה בשתי חיילות בשירות חובה. המקרים התרחשו ב-2016 בבסיס צה"ל בדרום הארץ בפרק זמן של שלושה חודשים. בשל העונש שאינו כולל ולו יום אחד של מאסר, שוקלים בפרקליטות הצבאית לערער על גזר הדין.

התביעה דרשה להטיל על המורשע דוד כהן (68), ששימש כנהג תובלה, עונש ממשי בדמות כמה חודשי מאסר בפועל או לכל הפחות עבודות צבאיות המקבילות לעבודות שירות באזרחות. בין היתר הסתמכה התביעה בדרישתה בכך שהמורשע סירב להגיע להסדר טיעון, ניהל משפט הוכחות למרות ההודאה במעשים, לא נטל אחריות למעשיו והטיל דופי בשתי קורבנותיו.

מלבד מצבו הרפואי של כהן, חשף הרכב השופטים הצבאיים בנימוקים להקלה החריגה בעונשו את הגישה הנהוגה בבתי הדין הצבאיים במקרים דומים - הימנעות מענישה ממשתית לאנשי קבע, לעיתים גם ללא עבודות צבאיות, חרף הרשעה בעבירות מין דוגמת הטרדות מיניות או מעשים מגונים.

קצינים לא נשלחו לעונשי מאסר בפועל

בגזר הדין של כהן ציינו השופטים את הענישה שהושתה על קצינים כמו למשל לירן חג'בי - לשעבר מפקד גדוד בגבעתי שהורשע בהתנהגות בלתי הולמת כלפי חיילת - ואופק בוכריס - לשעבר מפקד חטיבת גולני שהורשע בהסדר טיעון בהתנהגות בלתי הולמת ובבעילה אסורה בהסכמה. שני הקצינים, כמו גם אחרים שהוזכרו בגזר הדין של כהן, לא נשלחו לעונשי מאסר בפועל.

ההסתפקות של מערכת השיפוט הצבאית במקרים מעין אלה, בדומה למקרה של נהג התובלה כהן, כוללת גינוי והוקעת המעשים, קנס כספי של כמה אלפי שקלים, מאסר על תנאי, הורדה בדרגה ופיטורים מצה"ל. לעיתים, כששופטים רוצים צבאיים רוצים להחמיר, מוטלים על מורשעים מעין אלה עבודות צבאיות קצובות. הדבר מנוגד לצורך ההשוואה לחיילים בשירות חובה, שנשלחים לעונשי מאסר בפועל בגין עבירות פליליות או משמעותיות חמורות פחות: כמו למשל התחצפות למפקד, סירוב פקוד שלא בנסיבות מחמירות או עישון מריחואנה בנסיבות אזרחיות.

"פסיקת הערכאות הצבאיות מבקשת לבטא סלידה מעבירות מין והוקעתן, גם אלו המצויות ברף התחתון של מדרג החומרה, באמצעות ענישה ממשית", הסבירו שלושת השופטים בגזר דינו של כהן. "במקרים בשהם נשאו נאשמים דרגות פיקודיות, לעיתים בכירות, בוטאה חומרת (הענישה. י"ז) באמצעות תמהיל ענישה שאיזן בין רכיבי ענישה אחרים לבין הפגיעה בדרגות, שיש בה אספקטים כלכליים וסמליים גם יחד".

בהקשר זה הזכירו השופטים כאמור את פרשת בוכריס, שהורשע בבעילה אסורה בהסכמה של חיילת שהייתה כפופה למרותו, ונגזרו עליו עונשים שלא כללו מאסר בפועל: "בית הדין המיוחד שגזר את העונש (של בוכריס. י"ז) עמד על מדיניות הענישה הנוהגת ושיקולי הענישה הייחודיים למסגרת צבאית, שמובילים במקרים אלה להתמקדות בפגיעה בדרגה, המהווה עונש בעל משמעות רבה לאלו הקשרו גורלם עם הצבא".

אופק בוכריס(צילום: מוטי קמחי)

ההרכב הזכיר גזרי דין דומים נוספים, בהם של סגן-אלוף מחיל הים, של רס"ר בשירות קבע ושל סרן במילואים, בהם העונש המקסימלי על הרשעה בעבירות מין לא עלה על כמה שבועות של עבודות צבאיות, מהבוקר עד שעות אחר הצהריים - במקרים החמורים יותר.

האירועים שבגינם הורשע כהן התרחשו בעת שהוא הוביל מזון במסגרת תפקידו לכמה בסיסים בדרום, בהם חצרים של חייל האוויר, ושער הנגב שמשמש כמחנה תובלה וכן מפקדת גדוד של גבעתי. בקיץ 2016 הוא ניגש למטבח גדוד הגנה אווירית בבסיס בנגב, וניסה לנשק חיילת בדרגת רב-טוראי, ללא הסכמתה, בשפתיה. היא הסיטה את ראשה והוא ניסה שוב ושוב לנשקה, אך ללא הצלחה, בשל התנגדותה הפיזית.

בחלוף שלושה חודשים, התכופף כהן לעבר אותה החיילת בזמן שישבה בשולחן חדר האוכל של הבסיס. כהן ניסה לנשק אותה, נגע במותניה, הרים את חולצתה עד לקו החזייה והעביר את ידו בתנועת ליטוף על שדיה מעל לחולצתה. במקביל הוא לחש לאוזנה "כמה אני רוצה אותך עכשיו". החיילת הזיזה את ידיו, אמרה לו ש"זה לא לעניין", והוא השיב לה: "צודקת, זה לא לכאן". באותו היום, כך תואר בגזר הדין, "כהן ניגש לחדר הבישול הבשרי במטבח הבסיס, שם ניסה לנשק חיילת אחרת, שהדפה אותו והטיחה בו 'מה אתה עושה?, אני מאורסת, אל תיגע בי'".

במהלך ההליכים המשפטיים נגדו לקה כהן באירוע לבבי שחייב צנתור ומנוחה זמנית, אך הוא המשיך לקבל שכר חלקי ממערכת הביטחון חרף השעייתו. בשל מצבו הרפואי, העריכו בצה"ל כי הוא אינו כשיר לבצע עבודות צבאיות. התביעה הצבאית מצדה קראה לבית הדין לגזור על כהן עונש מאסר בפועל שבו יינתן לו מענה רפואי הולם.

"טיפול רגשי בעקבות האירוע"

"אין מדובר במעידה חד-פעמית", ציינה אז התביעה. "הנאשם פגע בכבודן, בצנעתן ובגופן של שתי החיילות. אחת מהן תיארה תחושת השפלה, קושי באינטראקציה עם גברים ואת הצורך בטיפול רגשי בעקבות האירוע. בהערכת המסוכנות שלו נקבעו לחובתו עיוותי חשבה רבים, השלכת אחריות על המתלוננות, תפיסתו כקורבן בעצמו ואי נטילת אחריות".

להגנתו של כהן התייצבו יו"ר ועד אזרחי עובדי צה"ל בבסיס בדרום שדיבר בשבחו, קצין הובלה בקבע שציין כי כהן מוכר "כדמות אבהית שמסייעת לחיילים במצוקה", וכן רס"ר נוסף שציין כי כהן "הוא דמות חינוכית וערכית, שעושה מעבר לנדרש". רק בסוף המשפט אמר כהן לשופטים לפני שעונשו נגזר כי הוא "מתחרט ומביע סליחה בפני כולם".

השופטים הודו כי קביעת העונש לכהן "עוררה התלבטות כבדת משקל. הנסיבות כאן הצדיקו עונש ממשי בסף הנמוך, בדמות של עבודות צבאיות. לצד קביעתנו הערכית איננו מתפרקים לעולם מחובתנו לנהוג במידתיות בעת גזירת עונש. מידת החריגה במקרה זה, מטעמים של צדק, אינה גדולה".

רב-סרן מאיה שגיא ועו"ד יהונתן רבינוביץ', שייצגו את הנאשם מטעם הסנגוריה הצבאית, מסרו: "אנו מברכים על גזר הדין שניתן בעניינו של הנאשם. מדובר במקרים שנמצאים ברף התחתון של עבירות המין. הנאשם עבד בשירות הצבא שנים רבות, הוא נעדר עבר פלילי וסובל מבעיות רפואיות רבות ומורכבות. אנו שמחים כי בית הדין לקח בחשבון בגזירת העונש את מצבו הרפואי של הנאשם והטיל עליו עונש הצופה פני עתיד מחד ומפצה את המתלוננות מאידך".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל רואה בחומרה כל מקרה של פגיעה מינית בשורותיו, ופועל בהתאם בתחום המניעה, ההסברה והאכיפה. בניגוד לנטען בכתבה, מדיניות האכיפה כלפי כל מי שכשל בביצוע עבירות מין בצבא היא מדיניות מחמירה וקפדנית. התביעה הצבאית פועלת למיצוי הדין עם מי שהורשעו בעבירות אלה, וככלל, הדבר אף מוביל לסיום שירותם. במקרה המוזכר בכתבה, בית הדין הצבאי המחוזי דחה את בקשת התביעה הצבאית לגזור על הנאשם, אזרח עובד צה"ל, עונש מאסר".

עוד ציין דובר צה"ל כי "בית הדין ציין בפסק דינו כי ראוי היה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בעבודה צבאית, אך נוכח גילו ומצבו הרפואי שהוחמר, שבעטיו נקבע כי אינו כשיר לעונש מאסר בדרך של עבודה צבאית - מצא בית הדין המחוזי להקל עמו ולהטיל עליו מאסר על תנאי ובצדו קנס ופיצויים למתלוננות. התביעה הצבאית תערער על ההחלטה".