סן פרנסיסקו במרוקו: מהפכה ירוקה במזה"ת

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

מרוקו הייתה הראשונה במזרח התיכון ובאפריקה המעגנת את הפיתוח הבר-קיימא בחוקתה(צילום: shutterstock)

נפט מעיראק, גז מסעודיה. לוחות סולאריים(צילום: shutterstock)

המעבר של מרוקו לשימוש באנרגיות מתחדשות נובע מהתלות שפיתחה המדינה בייבוא של אנרגיה, ובייחוד נפט. בשנים 2002–2013 גדל ייבוא האנרגיה למרוקו עקב הגידול הדמוגרפי והצמיחה הכלכלית. כתוצאה מכך, בעשור זה עלה הביקוש לחשמל ב-6.7% לשנה בממוצע, והצריכה הממוצעת לנפש לשנה טיפסה בתקופה זו מ-483 קילוואט, ל-843 קילוואט.

לפי נתוני הבנק העולמי, נכון לשנת 2013 ייבאה מרוקו כ-90% מצורכי האנרגיה שלה. את הנפט היא מייבאת בעיקר מסעודיה, מעיראק ומרוסיה, את הגז הטבעי בעיקר מאלג'יריה (כ-7% מהגז הטבעי במרוקו מופק במדינה עצמה) ואת החשמל מספרד. המשמעות היא שהנתח של משק האנרגיה בסעיף הוצאות הממשלה הולך וגדל בהתמדה.

עוד ניתוחים מרתקים על המזה"ת מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן  

מהמאמרים הקודמים בסדרה: בן סלמאן, רוצח המונים , בוליווד גילתה את האיסלאם – ומעצבנת את כולם

החלטתה של מרוקו לפתח מיזמים מקומיים ולעבור לייצור חשמל מאנרגיות חלופיות נובעת מכמה מניעים: צמצום התלות בספקים חיצוניים, חיסכון בסעיף ההוצאות על האנרגיה, יעדים סביבתיים (צמצום התלות בדלק מאובנים) ואף ייצוא חשמל ואנרגיה לאירופה. תמורה בסדר גודל כזה מצריכה שינוי מבני וחוקתי.

אירחה את פסגת האקלים. מרוקו יוצאת לדרך חדשה(צילום: shutterstock)

כבר בשנת 2009 הועברה במרוקו סדרה של חוקים שנועדה לבסס את התשתית לשינוי במשק האנרגיה. הוקמו סוכנויות לאומיות לאנרגיה מתחדשת, אנרגיה בת-קיימא ויעילות אנרגטית, ויצרני האנרגיה החדשים הורשו להתחבר לרשת הולָכת החשמל הארצית ולהשתמש בה. שנתיים לאחר מכן הפכה מרוקו למדינה הראשונה במזרח התיכון ובאפריקה המעגנת את הפיתוח הבר-קיימא בחוקתה. בשנת 2012 ביטלה מרוקו את הסבסוד לדלק מאובנים וקידמה השקעות פרטיות באנרגיה ירוקה. מאמציה של המדינה הוכרו על-ידי הבנק העולמי, שסייע בדמות הלוואות, השקעות ועזרה טכנית. ב-2016 כבר אירחה מרוקו את פסגת האו"ם בנוגע לשינויי האקלים, COP22.

לחסוך בחשמל במסגד

השינויים המבניים והחוקתיים הללו אפשרו למרוקו לעלות על המסלול המהיר במעבר לאנרגיות מתחדשות. כבר בשנת 2014 נחנכה בדרום-מערב מרוקו, ליד העיר טרפאיה, תחנת הרוח הגדולה ביותר באפריקה, בעלות של 1.4 מיליארד דולר. בפברואר 2016 הופעל השלב הראשון בספינת הדגל של מרוקו – תחנת הכוח התרמו-סולארית "נור", שהוקמה במרכז המדינה בהשקעת ענק של 9 מיליארד דולר במימון בנק גרמני והבנק העולמי. בסוף שנת 2018 הפכה "נור" לתחנת הכוח הסולארית הגדולה ביותר בעולם, והיא מספקת 580 מגה-וואט של אנרגיה סולרית לכמיליון בתים. שטחה הוא 24.3 קמ"ר, כשטחה של סן פרנסיסקו.

במקביל פועלת ממשלת מרוקו לשיפור יעילותו של משק האנרגיה, וחותרת להגיע לחיסכון של 12% באנרגיה בשנת 2020. ה"סוכנות המרוקנית ליעילות בתחום האנרגיה" פועלת לייעול השימוש בחשמל למגורים ולתעשייה, לרבות ענף הבנייה וצריכת החשמל במבני ציבור, בכללם מסגדים.

מלך מרוקו מוחמד השישי. היעד: עוד מקומות עבודה(צילום: AFP)

מדינות נוספות במזרח התיכון ממהרות לחקות את מרוקו ומשיקות תוכניות גרנדיוזיות אף יותר למעבר לאנרגיות מתחדשות. ממשלת מרוקו מוכיחה כי התוויית חזון כזה ומימושו באמצעות שינויים מבניים, חקיקתיים ורגולטוריים לא רק אפשריים לביצוע, אלא אף מושכים השקעות זרות.

האתגר הבא הניצב לפתחה של מרוקו הוא הקמת רשת ארצית מתאימה להולכת האנרגיה ממקורות מתחדשים, והבטחת מערך תומך של הכשרה בתחומים אלה, שיאפשר בין היתר יצירה של מקומות עבודה חדשים עבור אזרחי מרוקו.

ד"ר משה טרדימן הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית