בכירים לשעבר בפרקליטות נגד "פגיעה בעקרונות היסוד של ישראל"
היועמ"ש לשעבר לדור ובכירים אחרים חתמו על גילוי דעת נגד "הקולות התומכים בחקיקה הפוגעת בעצמאות גורמי אכיפת החוק, ועל אחת כמה וכמה כאשר חלקם באים על רקע ההליכים המתנהלים בעניינו של רה"מ"
בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה פרסמו היום (א') גילוי דעת נגד "קולות העולים במערכת הפוליטית הקוראים לקדם הליכי חקיקה שיפגעו בעקרונות היסוד של מדינת ישראל". זאת על רקע המאמצים לקידום חוק החסינות ופסקת ההתגברות בממשלה הקרובה.
לקריאת גילוי הדעת המלא - לחצו כאן
בין הבכירים שחתמו על גילוי הדעת: פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, היועצת המשפטית של הכנסת לשעבר נורית אלסטיים, המשנות ליועץ המשפטי לשעבר, דידי לחמן-מסר ויהודית קרפ, ראש מחלקת בג"צים לשעבר אסנת מנדל, מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים טליה ששון ועוד.
הבכרים כתבו בגילוי הדעת כי בצעדים אלה יש כדי לפגוע בעצמאות וחוסר התלות של גורמי אכיפת החוק, "ועל אחת כמה וכמה כאשר חלק מהקולות באים על רקע ההליכים המתנהלים בעניינו של ראש הממשלה".
לדבריהם, החוקים המתוכננים יפגעו פגיעה אנושה בדמוקרטיה, בעקרון השוויון בפני החוק, בזכויות האדם ובחוסר התלות שומרי הסף. החותמים קוראים לציבור הרחב ולחברי הכנסת להתנגד לכל חקיקה אשר תפגע בעקרונות אלה.
בשבוע שעבר נועדו כמה עשרות מבכירי עורכי הדין בישראל בניסיון לגבש קמפיין הגנה על מערכת המשפט על רקע המגעים הקואליציוניים ונושא חוק החסינות. בין התומכים בקמפיין: עורך דין פיני רובין - עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא הגיע לפגישה. המתמודדים המובילים לראשות לשכת עורכי הדין, ראש הלשכה הזמני אבי חימי והמתמודד מולו ציון אמיר הגיעו לדיון.
יומיים לאחר מכן הקימו 130 מומחי משפט מהאקדמיה את "הקואליציה למען שלטון החוק". בהודעה מטעמם נכתב כי "בקרב המומחים שוררת הסכמה: תוכניות החקיקה של הממשלה יגרמו נזק בלתי הפיך למסגרת הדמוקרטית של ישראל". היוזמה מגיעה אחרי ששלשום, כמה עשרות מבכירי עורכי הדין בישראל נועדו בניסיון לגבש קמפיין הגנה על מערכת המשפט.
המרצים והמרצות שהצטרפו ל"קואליציה" טענו כי הם "מייצגים מגוון של עמדות פוליטיות והשקפות חוקתיות, לרבות פרופסורים הידועים בהתנגדותם לאקטיביזם שיפוטי". על פי הרשימה של המרצים שצורפה הם מפקולטות שונות באוניברסיטאות ומכללות.
הם מסרו כי הם מתנגדים ל"בליץ החקיקתי" שמטרתו, על פי פרסומים, להעביר שינויים דרמטיים במבנה השלטון בישראל, וזאת באופן שאינו מאפשר התייעצות רחבה, דיאלוג בין הרשויות ושקילת ההשלכות של אותם שינויים. "אנו מוטרדים על כן גם מהתהליך המסתמן לנגד עינינו. אי אפשר להתעלם מכך, שהשינויים המוצעים נגועים, בין היתר, בשיקולים פסולים – כאלה הנוגעים לרצון להגן על נבחרי ציבור מסוימים מפני הליכים משפטיים – ונקודה זו מכתימה בכתם של שחיתות שלטונית את כל המהלך החקיקתי", מסרו.