כך מוסתר אי-השוויון העדתי והמגדרי בישראל
דו"ח תמונת המצב של מכון אדוה הוא מבורך, אבל הצנעת חלק מהנתונים לא מאפשרת להציב בפני הציבור מראה אמינה של הגזענות בישראל ותוצאותיה
עולים מברית המועצות, נתב"ג, 1990 (צילום: דוד רובינגר)
לפני כמה ימים התפרסם דו"ח מכון אדוה על תמונת מצב חברתי 2018. הדו"ח מרשים בהיקפו ומלמד על התפלגות של אי-שוויון בישראל ברמת שכר, חינוך, בריאות ועוד בקרב קבוצות אתניות, מגדריות ולאומיות בישראל. יחד עם זאת, מבט מקרוב מגלה כמה בעיות באופן שבו חושבו הנתונים וחולצו המסקנות. למעשה, הדו"ח מצניע תמונה קשה יותר מבחינת אי-השוויון האתני והמגדרי בישראל. ההסתרה מקורה בנתונים שמספקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - נתונים שהדו"ח הנדון מתבסס עליהם מבלי להעלות שאלות לגבי טיבם או לפחות הערה או הארה בסוגייה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מקוצר היריעה, נסתפק בשתי בעיות בדו"ח הקשורות בקבוצה הפריבילגית ביותר בישראל: גברים ונשים אשכנזים מהמגזרים החילוני והדתי-לאומי. על פי הדו"ח, ממוצע השכר של גברים אשכנזים שנולדו בישראל לאב יליד אירופה-אמריקה עומד על 16,961 שקל, הסכום הגבוה ביותר בישראל מעבודה שכירה.
החישוב הזה כולל גם את מי שנולדו להורים ילידי חבר העמים לשעבר, כולל הרפובליקות האסלאמיות בדרום ברה"מ לשעבר, וכנראה גם חרדים-אשכנזים, שמשתייכים לאחת הקבוצות העניות בישראל. אין ספק שחישוב כזה מוריד את ממוצע השכר בקטגוריה הזאת. להבדיל, חישוב ללא אלה שנולדו לאב יליד רפובליקה איסלמית וללא חרדים היה לבטח מגלה ממוצעים גבוהים יותר, ומכאן גם פער גדול יותר בשכר בין גברים אשכנזים חילוניים ודתיים-לאומיים לבין שאר האוכלוסייה.
נתון זה קיבל תימוכין מחקריים במדד לשילוב העולים בחברה הישראלית. במכון להגירה ושילוב חברתי שבמכללת רופין מצאו כי בזמן קליטת העלייה הגדולה מחבר העמים לשעבר נוצרו שתי קבוצות התייחסות שונות: זו שהגיעה מרפובליקות אירופאיות לעומת אלה שהגיעו מרפובליקות אסיאתיות.
במחקרים נמצא כי תוך פחות משני עשורים, המהגרים מרפובליקות אירופאיות פתחו פער ניכר מאלו שהגיעו מרפובליקות אסיאתיות. הממצא מחזק את הצורך להפריד בין אוכלוסיות אלו, וכמו כן הוא מבהיר בשנית כי גם בתחילת המאה ה-21 פרקטיקות גזעניות ממסדיות הן עדיין מנת חלקו של הממסד במדינת ישראל.
הבעיה השנייה נעוצה בממצא אי-השוויון המגדרי. היא בבעיה הראשונה ואף חריפה יותר. על פי הדו"ח, שכרן הממוצע של נשים אשכנזיות שנולדו לאב יליד אירופה-אמריקה עומד על 10,123 שקל. גם כאן החישוב כלל נשים שנולדו לאבות מחבר העמים לשעבר (כולל מהרפובליקות האסלאמיות) ו"כמובן" כלל גם נשים חרדיות-אשכנזיות.
אנחנו מניחים שבניקוי הנשים להורים מחבר העמים לשעבר והחרדיות היינו מגלים שלפחות האשכנזיות החילוניות מרוויחות יותר מכל הגברים והנשים שאינם אשכנזים חילונים. נתון כזה היה יכול לחדד את ההבנה שלפיה ה"פילטר" להבנת יחסי מגדר בישראל, לפחות בנושאי שכר ותעסוקה, הינו הפילטר של המוצא האתני. דהיינו, בשוק העבודה הישראלי נשים אשכנזיות משתכרות יותר מגברים מזרחים.
נתון מעניין נוסף שהדו"ח מגלה ומסתיר בעת ובעונה אחת קשור בשכר הממוצע של נשים ילידות חבר העמים לשעבר, שעומד על 8,179 שקל לחודש. בהנחה שיוצאי ויוצאות אירופה-אמריקה מתוגמלים בישראל הרבה יותר מכל שאר הקבוצות מבחינת שכר ויוקרה, סביר להניח שהבחנה בתוך הקטגוריה הזאת - בין יוצאות חבר העמים לשעבר מרפובליקות אירופאיות לבין אלו שהגיעו מהרפובליקות האסיאתיות - הייתה מגלה שהראשונות מרוויחות הרבה יותר מהאחרונות, וכמובן, מחדדת את המשך קיום המנגנונים הגזעניים בחברה הישראלית.
כמובן, שכל בר בי דעת הייתה מסכימה עמנו שבחישוב מדויק יותר מבחינה סוציו-פוליטית, נשים וגברים חרדים לא אמורים להיכלל יחד עם גברים ונשים אשכנזים חילוניים ודתיים-לאומיים. בנוסף לכך, אם גברים ונשים מהרפובליקות האסלאמיות - כמו גם גברים ונשים יוצאי אתיופיה - היו מחושבים יחד עם גברים ונשים מזרחיות, או אז הייתה מתקבלת תמונה אמינה יותר, ועגומה יותר, מבחינת אי-השוויון האתני-מגדרי בישראל.
מכאן עולה השאלה החשובה והמרכזית ביותר: מדוע לא ניתן לקוראים שום מושג לגבי החישוב הזה? מדוע מכון אדוה, שעושה עבודה חשובה, לא מעלה זאת על נס ומיידע את הקוראים בדילמות חשובות אלו? למכון אדוה פתרונים.
לדעתנו אפשר וחייבים לתקן את הבעיות הללו בדוחות הבאים על מנת שאל מול פני מדינת ישראל תוצב מראה אמינה של הגזענות בישראל ותוצאותיה, ולכך אין ספק כי יפה שעה אחת קודם.
- ד"ר בני נוריאלי הוא פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומלמד מדע המדינה באקדמית עמק יזרעאל. ד"ר הני זובידה הוא ראש החוג למדע המדינה באקדמית עמק יזרעאל, וחבר בוועדה המייעצת בנושאים דמוגרפיה ואוכלוסייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר בני נוריאלי וד"ר הני זובידה
מומלצים
