שתיקת ההייטקיסטים מול הפגיעה בדמוקרטיה

שגשוג הוא כמעט תמיד תוצר של דמוקרטיה, וכשהתעשייה המשגשגת בישראל נשארת אדישה לסכנה שבפסקת ההתגברות, יש כאן בעיה

נדב אילפורסם: 27.05.19 , 10:25

(צילום: shutterstock)

אין תעשייה חשובה יותר לכלכלה הישראלית מההייטק, מנוע היצוא של מדינת ישראל. השגשוג של התעשייה עתירת הידע שינה את ישראל והוא תורם כל שנה תרומה מכרעת לתוצר המקומי ולמסים הנגבים פה. החברה הישראלית עצמה השתנתה, ושינתה את הדימוי העצמי שלה, בשל ההצלחה של מפעלי ההייטק. היקף ההשפעה התרבותית על השיחה הישראלית - מהמצאת אתוס היזמות ועד התקווה של האם והאב הישראלים שהילד "יעשה אקזיט" – הוא עניין שקשה לכימות בשל עוצמתו המאסיבית. הפוליטיקאים שלנו, שתרמו מעט עד מעט מאוד לתעשייה הזו, אוהבים להתפאר בה; ישראל הרשמית משקיעה ממון רב במיתוגה כאומת הסטארט-אפ, ככותרת רב מכר אמריקני פופולרי.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

יש חריקות מוסריות, נאמר זאת כך. חברות בינלאומיות וסניפיהן המקומיים עושים כל מאמץ להתחמק מתשלום מסים, הרבה יותר ממה שהן עושות במקומות אחרים בעולם. בנוסף, כמו בכל תעשייה, תופעות שצמחו בשוליים - הימורים, "מסחר" פורקס ודוגמאות אחרות. אבל מה זה חשוב, מדובר בעבודה ב"איי-טק".

ועכשיו יש את השתיקה. בארה"ב יצאו גוגל ופייסבוק - אף אחת מהן איננה אורקל מוסרי, למען הסר ספק - באורח חריף נגד הצווים הראשונים שהוציא ממשל טראמפ נגד הגירה. ההתמודדות המשפטית שלהן עם הממשל נבעה מסיבות פרקטיות ועקרוניות. פרקטית, מדובר בחברות רב-לאומיות ובהן עובדים רבים ממדינות רבות; הפיכתה של ארה"ב ליקום פרוטקציוניסטי הסגור בפני מהגרים פוגעת ישירות במודל היעילות שיצרו.

עקרונית, מדובר בחברות שבסיסן היסודי הוא בחוף המערבי של ארה"ב, ופוליטית הן נשענות על קהלים ליברליים. פייסבוק, התברר במהירות אחרי בחירות 2016, שיתפה מידע עם קיימברידג' אנליטיקה, ששיתפה בעצמה פעולה עם מטה טראמפ.

טראמפ, על כל מגרעותיו בעיני הליברלים, איננו מנסה (וגם לא יכול) לשנות את החוקה האמריקנית או את המסד החוקתי שבנתה. מדינת ישראל, לעומת זאת, נמצאת כפסע לפני הפיכתה למדינה שלא תוגדר עוד דמוקרטיה מלאה. אם תעביר הכנסת פסקת התגברות מורחבת, הכוללת הגנה על מעשים מנהליים מהתערבות בית המשפט, זהו סיום רשמי לשלטון החוק - והֶיתר קבוע לכל פקיד ממשלתי להפר את החוק כרצונו, וללא התערבות בית המשפט. גם אם תעביר פסקת התגברות מצומצמת יותר, הרי שעצם השינויים החוקתיים הללו רק כדי למלט את בנימין נתניהו מכתבי אישום מהווים סדיקת הסדר הדמוקרטי עצמו. מעטים המומחים למשפט חוקתי שמפקפקים בכך.

אין תעשייה חזקה ומחוברת יותר לעולם מההייטק הישראלי. בחדרי הישיבות המפוארים ובקומות הניהול המרשימות מושקעים משאבים אדירים בשימור ההישגים של כל תאגיד. עושה רושם שרבים מהם שכחו את הבסיס, והנה הוא: שגשוג הוא כמעט תמיד תוצר של דמוקרטיה. אין דוגמה למדינה דמוקרטית שנסוגה אל אוטוריטריות, קיצונית או מתונה, ושימרה את הצמיחה הכלכלית. ללא מוסדות חזקים, הגנה ליברלית על זכות הקניין ושריון חוקתי לחירות עצמה, קשה יהיה להמשיך לקיים את נס השגשוג הישראלי.

אבל יותר מזה: מה יגידו הבעלים והיזמים אצלנו לעמיתיהם ברחבי העולם? איפה הם היו כאשר הדמוקרטיה הישראלית עמדה במבחנה החריף ביותר? וחשוב מכך - מה יאמרו לילדיהם?

כן, נחתמה עצומה. ניתן ראיון או שניים. אך התעשייה החשובה בישראל יכולה לעשות יותר, הרבה יותר, כדי לומר את המובן מאליו: יש קשר בין שלטון חוק והצלחה יזמית. כרסום בדמוקרטיה הישראלית איננו רק רע בפני עצמו, הוא גם השמדת השגשוג וחיסול הנס של אומת הסטארט-אפ. זה לא זמן לקרנפים, זה הזמן לחדי הקרן.