שחרור חולים פסיכיאטריים? זו הבעיה האמיתית

הסוגייה הראויה לדיון היא לא אם אדם זקוק לאשפוז כפוי או לא, אלא איך להפחית מלכתחילה את מספר האשפוזים בכפייה. טור תגובה

עו"ד דניאל רזפורסם: 27.05.19 , 20:28

(צילום: shutterstock)

בתגובה ל"כך המדינה משחררת חולים פסיכיאטריים מסוכנים לפני הזמן" מ-26 במאי

אשפוז כפוי של אדם בבית חולים פסיכיאטרי היא חוויה קשה ולעיתים טראומטית למטופל ולמשפחתו. כדי לאשפז אדם צריך להוכיח שהוא מתמודד עם מחלת נפש והוא מסוכן לעצמו ולאחרים ברמה העובדתית. הוועדות הפסיכיאטריות, המורכבות משני פסיכיאטרים ומעורך דין, עושות עבודה קשה לאזן בין זכויותיו החוקיות של האדם לבין מצבו הרפואי.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מייצג כ-5,400 תיקים בשנה של אנשים שאושפזו בכפייה בכ-15 בתי חולים ומחלקות פסיכיאטריות. בניגוד לטענות שהועלו בכתבה, אחוז השחרורים של אנשים הנשלחים לאשפוז כפוי הוא נמוך.

ברור לכל כי החלטה לשחרר או לאשפז - נכונה או לא - הרי שהשלכותיה עשויות להיות הרות גורל למטופל ומשפחתו. נתקלנו במקרים רבים של אשפוזים לא מוצדקים, שהיה ברור לכל כי אין מסוכנות פיזית ומיידית מצדו של המאושפז.

לאחרונה ייצגנו אדם לאחר שנטען לגביו שביקש להתאבד ולקפוץ מהחלון כשהוא במצב נפשי קשה, אולם במהלך הדיון בוועדה הפסיכיאטרית העידה אמו שבנה בסך הכל התקרב לחלון ביתם כדי לראות מתי מגיעים אנשי מד"א שהוא בעצמו הזמין. בדיון בערעור שהוגש בעניינו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי אכן אין מסוכנות כלשהי מצדו לעצמו או לאחרים.

בניגוד לנטען, לא ניתן להשליך על מספר מקרים מועט של שחרורים קביעה גורפת לעניין תפקודן של הוועדות הפסיכיאטריות. הסוגייה האמתית הראויה לדיון, לטעמי, היא לא אם אדם זקוק לאשפוז כפוי או לא, אלא איך להפחית אשפוזים בכפייה ולמצוא מסגרות מתאימות לאנשים הנמצאים במצב קשה, אולם לא יכולים לחזור למשפחתם כמקובל בכמה מדינות בעולם.

דו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא אשפוז כפוי שפורסם לפני כשנה הצביע על כך שכשליש מהאשפוזים בבתי החולים הפסיכיאטרים הם סוציאליים, היינו - רק בגלל שלא נמצאה לאותם אנשים מסגרת שתוכל להתמודד עם מצבם הנפשי או הסוציאלי. האתגר האמיתי כיום הוא מציאת מסגרות מתאימות עבורם, שכן האשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, מעבר להיותו קשה מאוד, לא תמיד מתאים להתמודד עם אתגרים אלו.

סוגיית האשפוז הכפוי מורכבת מבחינה משפטית ומבחינה רפואית, וההחלטה לאשפז אדם מתקבלת אצל הפסיכיאטר המחוזי לא על בסיס בדיקת המטופל, אלא על בסיס חומר שמובא בפניו, מבלי שהוא היה עד לאירועים של מסוכנות עובדתית שמצדיקה שלילת חירות.

העבודה שלנו, המייצגים את האנשים העומדים בפני אשפוז כפוי, היא להציג תמונה מלאה בפני הוועדה הפסיכיאטרית. חשוב גם שבשל אירועים קשים שיש לדון בתוצאותיהם ולנתח את הסיבות שהובילו אליהם, לא נשליך את העבודה החשובה שעושות הוועדות הפסיכיאטריות מידי יום ביומו.