הכפר הסורי שמנסה להציל את השפה הארמית
מעלולה הוא אחד המקומות האחרונים בסוריה שבהם עוד מדברים ארמית, ובכפר נחושים לשמור על השפה השמית העתיקה. עד מלחמת האזרחים הם היו אופטימיים. עכשיו, אחרי שרוב התושבים נטשו והילדים מדברים ערבית, זקני הכפר חוששים שהשפה תיעלם בתוך 5 שנים: "הארמית בסכנה"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
זערור גר בכפר מעלולה בסוריה, אחד היישובים הנוצריים הוותיקים בעולם. במשך אלפיים שנה שרדה השפה הארמית בכפר על ההר. היום רק מעטים במעלולה מסוגלים להבין אותה. "הארמית בסכנה", אומר זערור. "אם המצב יימשך ככה, השפה תיעלם בתוך חמש עד עשר שנים".
בחנות הקטנה שלו במעלולה, שבה הוא מוכר בעיקר סמלים נוצריים, זערור מסדר ספרים ואנציקלופדיות בארמית. במהלך היום הוא חוקר ומתרגם את הארמית, שהייתה נפוצה במזרח התיכון לפני שנים רבות וראשיתה במאה העשירית לפני הספירה. "היום 80% מתושבי מעלולה לא דוברי ארמית, ו-20% הנותרים בני יותר מ-60", מספר זערור בעצב.
הכפר מעלולה, שגדוש בכנסיות ומנזרים, נחשב לסמל ההתיישבות הנוצרית באזור דמשק. בעבר הגיעו אליו עולי רגל מכל העולם, ונדהמו לראות את המבנים הדתיים שלו ולשמוע את דוברי הארמית ברחובות. כמו תופעות ייחודיות אחרות בסוריה, גם כאן מלחמת האזרחים שפרצה ב-2011 שינתה הכול.
בסוף 2013 כבשו את מעלולה המורדים הג'יהאדיסטים שמסונפים לאל-קאעידה, וגרמו לרוב התושבים הנוצרים לברוח. צבא אסד שחרר את הכפר באפריל 2014, שבעה חודשים אחרי שהג'יהאדיסטים נכנסו לראשונה למעלולה. יותר מ-6,000 איש גרו בכפר לפני המלחמה. רק 2,000 חזרו.
"האנשים האחרונים בעולם"
רבים מתושבי מעלולה מצאו מקלט בדמשק, שנמצאת במרחק של 55 ק"מ, בסביבת הבירה או אפילו בחו"ל. "הדור של המלחמה נולד מחוץ למעלולה, בדמשק או באזורים אחרים. הם קודם כל למדו ערבית", אומר זערור.
זערור חיבר 30 ספרים על השפה הארמית וההיסטוריה שלה במעלולה. הוא דמות מוכרת בחוגים האקדמיים בסוריה. ב-2006 סייע להקים מרכז ללימודי ארמית במעלולה. המרכז נסגר אחרי שהמלחמה פרצה.
ראש הכפר, אליאס טאלב בן ה-80, מצהיר שזערור הוא מקור לגאווה בכפר. "אני חושב שג'ורג' זערור הוא המורה והמומחה היחיד לשפה הארמית בסוריה. חלק מהמורים הצעירים מנסים ללמד את השפה, אבל מר זערור הוא היחיד שמכיר את השפה לעומק".
שימור השפה הארמית הכרחי מאוד, טוען אליאס. "במשך יותר מאלפיים שנה שמרנו על שפתו של ישו בלבבות שלנו", הוא אומר. "אנחנו בין האנשים האחרונים בכדור הארץ שיש להם את הכבוד להתמקצע בה".
מעלולה - "כניסה" בארמית - הוא הכפר המפורסם מבין שלושת הכפרים בסביבות דמשק שבהם עדיין יש דוברי ארמית. בצפון מזרח סוריה יש תושבים שמדברים סורית, שפה שהתפתחה מהארמית. בדיאלקטים ארמיים אחרים שהתפתחו מהגרסה ההיסטורית נעשה היום שימוש ברחבי המזרח התיכון, במיוחד בטורקיה ובצפון עיראק. הארמית הייתה נפוצה גם בארץ ישראל, והשפיעה רבות על השפה העברית. מילים רבות בארמית השתלבו בעברית, מכתבי הקודש ועד העברית של ימינו.
"מאב לבן"
רוב הבתים במעלולה היום ריקים. גורלו של הכפר היה טוב יחסית לגורלם של אזורים אחרים במלחמה בסוריה, אך גם הוא סבל מאש המלחמה. בנוסף לכיבוש הג'יהאדיסטי, כמה כנסיות ומנזרים נבזזו או נפגעו בהפגזות, וסמלים דתיים נהרסו או נגנבו. בדצמבר 2013 חטפו ג'יהאדיסטים מג'בהת אל-נוסרה 13 נזירות בכפר. שלושה חודשים לאחר מכן הן שוחררו.
בגן הילדים היחיד בכפר היו לפני המלחמה יותר מ-100 ילדים. היום יש בו פחות מ-30. בכל יום יש לילדי הגן שיעורי ארמית. בני ה-5 יושבים בכיתה ומדקלמים שירים בארמית, תחת עינה הבוחנת של אנטואנט מוך.
"הארמית במעלולה עוברת בירושה מדור לדור, מאבא לבן. זאת השפה של הבית, אבל הילדים האלה נולדו מחוץ למעלולה בתקופת הגלות", היא אומרת. אנטואנט, כבר בת 64, מלמדת ארמית יותר מ-25 שנה. היא לא מתכוונת להפסיק בקרוב. "אני לא יכולה לוותר על העבודה ולפרוש. לא יהיה לי מחליף".
לפנייה לכתב/ת 
