864 יום בלי ממשלה: לישראל יש עוד לאן לרדת
הכישלון ההיסטורי של נתניהו בהקמת קואליציה אחרי בחירות הוביל לכך שהממשלה הנוכחית תשבור את שיא הכהונה הישראלי - ותכהן לפחות חצי שנה כממשלת מעבר. מהשיתוק בבלגיה, דרך צפון אירלנד שדווקא לא קרסה ועד איטליה, סומליה ועיראק: הדוגמאות העגומות מהעולם
כהונת ממשלת ישראל ה-15 הייתה הארוכה ביותר עד היום - כמעט ארבע שנים וארבעה חודשים. זה קרה בגלל דחיית מועד הבחירות לכנסת, עקב מלחמת יום הכיפורים, והמשך כהונת ממשלתה של גולדה מאיר כממשלת מעבר. אבל הממשלה הנוכחית תשבור את השיא הזה, ולא בגלל מלחמה - אלא עקב כישלון היסטורי בהקמת ממשלה אחרי בחירות.
ממשלת ישראל ה-34, הממשלה הרביעית של בנימין נתניהו, הושבעה ב-14 במאי 2015. ב-26 בדצמבר 2018 פוזרה הכנסת וב-9 באפריל השנה הפכה הממשלה לממשלת מעבר, עם קיום הבחירות. אבל חוסר ההצלחה של נתניהו להקים ממשלה חדשה וההחלטה אתמול על פיזור הכנסת ה-21 קבעו שגם בחודשים הבאים תכהן בישראל ממשלת מעבר.
ההחלטה על בחירות ב-17 בספטמבר קבעה כי הממשלה תכהן לפחות ארבע שנים, חמישה חודשים ושלושה ימים. למעשה, רוב הסיכויים שהיא תכהן עוד כחודש לפחות כממשלת מעבר, תקופה של יותר מחצי שנה בסך הכול. למעשה, אם מחשבים ממועד פיזור הכנסת ועד המועד הצפוי להקמת הממשלה התוצאה היא כמעט שנה של שיתוק.
בלב אירופה: שנה וחצי להקמת ממשלה
אבל ישראל אינה המדינה הראשונה בעולם המערבי שבה המערכת הפוליטית לא מתפקדת, מה שמוביל לכאוס של חודשים, אפילו שנים. עד לפני שנה החזיקה בלגיה בשיא לתקופה הארוכה ביותר בלי ממשלה נבחרת בדמוקרטיה. זה קרה ב-2010-11, אחרי שמאבקים בין הפלמים לוואלונים הובילו ל-589 יום ללא ממשלה מכהנת.
בבחירות ב-13 ביוני 2010 אף מפלגה לא הוכרזה כמנצחת ברורה. 45% מתושבי החבל הצפוני העשיר פלנדריה, דובר ההולנדית, תמכו במפלגות הקוראות לאוטונומיה רחבה יותר של החבל ואף לפיצול המדינה. הוואלונים, החבל העני יותר דובר הצרפתית, התנגדו לכך ורצו בשמירת הסטטוס קוו.
הדיונים הקואליציוניים נקלעו למבוי סתום, וביוני 2011 חלפה בלגיה על פני קמבודיה וזכתה בתואר המפוקפק: "המדינה הדמוקרטית שתקופת הקמתה אחרי הבחירות הייתה הארוכה ביותר". רק ב-6 בדצמבר של אותה שנה – אחרי שנה וחצי של שיתוק חסר תקדים - הוקמה ממשלה, לאחר שהושג הסכם.
צריך בכלל פוליטיקאים?
מדינה "מחולקת" נוספת, צפון אירלנד, שברה אשתקד את השיא השלילי הבלגי - ושם המשבר עדיין לא נפתר. הקואליציה המשותפת לפרוטסטנטים וקתולים קרסה ב-2017, בעקבות עימות בנוגע לפרויקט שנוי במחלוקת של אנרגיה מתחדשת. מנהיג מפלגת שין פיין, סגן ראש הממשלה מרטין מקגינס, התפטר מתפקידו - ובמרץ של אותה שנה הוא הלך לעולמו.
הבחירות התקיימו שלושה שבועות לפני מותו, אבל מאז עברו 864 ימים - וממשלה לא הוקמה. ממשלת בריטניה היא שהעבירה את התקציב וכדי לא לגרום לשיבושים נוספים הוענק ב-2018 כוח לעובדי מדינה לניהול השירותים הציבוריים, כשהמימון מובטח מבריטניה. המדינה לא קרסה ושגרת החיים נמשכה, וב-BBC נכתב כי הדבר העלה את השאלה אם יש בכלל צורך בפוליטיקאים.
אבל הוואקום הפוליטי, לצד המתיחות הגואה עקב הדחיות החוזרות ונשנות ברקזיט, הובילו בסופו של דבר לעימותים חדשים ולמאבקים על זהותה של צפון אירלנד. בחודש שעבר המשטרה פשטה על בתים לאחר שעלה חשד להטמנת כלי נשק ומטעני חבלה לקראת התקוממות אפשרית לציון הסכם "יום שישי הטוב" בצפון אירלנד שנחתם לפני 21 שנים. הפשיטה הביאה להתפרעויות, ובמהלכן עיתונאית נורתה למוות. בספר השיאים של גינס, אגב, לא הכירו בשיא הצפון אירי, עקב היות המדינה חלק מבריטניה.
הכאוס האיטלקי
שיתוק פוליטי אירע גם בספרד בשנת 2016, אז הוקמה ממשלת מיעוט רק לאחר עשרה חודשים של כאוס. באיטליה, שמוזכרת לא פעם על ידי הפוליטיקאים בארץ כדוגמה שלילית, חלפו 62 יום ב-2013 עד שהוקמה ממשלה. זה קרה שנתיים לאחר משבר אחר, שהוביל למינוי ממשלת טכנוקרטים בראשות מריו מונטי - במקום זו של סילביו ברלוסקוני שקרסה. ועדיין, כל זאת לא מתקרב לשחיתות ולכאוס באיטליה בסוף שנות השמונים ובשנות התשעים.
מחוץ לאירופה, עוד יותר פשוט למצוא דוגמאות לתקופה ארוכה ללא ממשלה. בסומליה לא כיהנה ממשלה במשך 15 שנה משנות התשעים, בזמן שהמדינה נקרעה מבפנים ומבחוץ על ידי מיליציות שבטיות, פיראטים ואיסלאמיסטים. בעיראק הוקמה ממשלה ב-2010 אחרי 290 יום, ובינתיים הג'יהאדיסטים ניצלו את השיתוק לפיגועים יומיומיים - כשברקע צמצום הכוחות האמריקנים במדינה.
לפנייה לכתב/ת 
