אימת הפושעים והמפכ"לים: "קרמשניט" נהג מונית

אפרים "קרמשניט" ארליך. "פושעים שהכנסתי לכלא לוחצים לי ידיים - הם יודעים שהייתי בן אדם"

בתחילת שנות האלפיים נחשב ניצב משנה בדימוס אפרים ארליך, שנודע בכינוי "קרמשניט", לאימת העבריינים בתל אביב. הוא גדל ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב, ונתפס כמי שלחם בעבריינים הגדולים במחוז, אך "הפה הגדול" שלו הרתיע את בכירי המשטרה והוביל לדחיקתו החוצה. כעת חוזר קרמשניט לסייר ברחובות תל אביב - הפעם כנהג מונית.

גם מאחורי ההגה, ארליך לא חושש לפצוח את פיו ולמתוח ביקורת. "המשטרה היום זה לא כמו פעם. לא רוצים לעבוד". 

לפני שנה פרש ארליך רשמית מהמשטרה, אך יש שיגידו שהפרידה שלו נמשכה 15 שנה - מאז הוצא בשנת 2002 מימ"ר תל אביב ועבר בין יחידות התנועה, חברון, משטרת ההגירה ועוד.

הקצין נחשב במשך שנים רבות ל"סדין אדום" של המפקחים הכלליים במשטרה. בארגון לא אהבו את התנהלותו של ארליך, שחשף את פרשת פריניאן שבעקבותיה הוקמה ועדת זיילר. הוועדה מצאה רשלנות קשה במשטרה, ומסקנותיה החריפות הובילו להתפטרותו של המפכ"ל דאז משה קראדי. הוא גם תיעד בעבר את המפכ"ל לשעבר דודי כהן נוהג במהירות מופרזת של 180 קמ"ש.

ארליך, עם זאת, זכור יותר בגלל דמותו כבלש המיתולוגי של מחלק מוסר ומפלג סמים בימ"ר תל אביב. הוא היה בורג מרכזי בפענוח "רצח השבעה" בשנת 1989 בבת ים, ונלחם במשפחות הפשע דאז בראשותם של יחזקאל אסלן, משפחת אלפרון ועוד. את עיקר המוניטין שלו השיג במחלק מוסר, כשנלחם לסגירת בתי קזינו, שרף רולטות וריסק את הז'יטונים.

"למה מונית?", הוא חוזר על השאלה ומיד יוצא להתקפה. "בחופשת הפרישה קיבלנו קורס של רישיון נהיגה על רכב ציבורי. התחלתי לעבוד על אוטובוס, אבל אז ראיתי את רמת האחזקה הירודה ולא רציתי לקחת אחריות על נוסעים. זה לא בשבילי. אז עברתי למונית".

נחשב ל"סדין אדום" בקרב מפכ"לים

- ואיך מגיבים אנשים שרואים אותך?

"מפרגנים, ברור שמפרגנים. אנשים אוהבים אותי, אוהבים לדבר. אני אוהב אנשים. כן, מה בושה בזה? ככה כל יום אני פוגש אנשים".

- אתה פוגש גם קולגות מהעבר?

"ברור. אתה יודע כמה עבריינים כבר פגשתי? כולם מפרגנים. יש כאלה שהכנסתי אותם לכלא, והם באים ומדברים ולוחצים ידיים. הם יודעים שהייתי בן אדם".

על המשטרה נשארה לארליך ביקורת לא מועטה, במיוחד כשהוא מסתובב ברחובות ורואה מה קורה בהם. בשבוע שעבר נסע ברחוב העלייה וראה שלושה אנשים מתנפלים על אדם ומכים אותו. ארליך ירד מרכבו, הפריד בין התוקפים לקורבן והתקשר למשטרה.

"הקורבן כבר ברח, ואני הצבעתי לשוטר על שלושת התוקפים. הם עצרו אותם ואחרי כמה שעות שחררו. קיבלתי חום. התקשרתי לקצין וצרחתי 'למה שחררתם?'. הוא אמר לי שאין מתלונן. אתה מבין? מי צריך מתלונן? אני עד! זאת תקיפה חמורה. לא רוצים לעבוד".

- ואולי יש יותר מדי עומס?

"מה הקשר? לפני כמה ימים הייתי בנסיעה. בן אדם העמיד את הרכב שלו באמצע הכביש ויצא. היה שוטר ליד. אמרתי לו 'תן לו דו"ח', אז הוא אמר לי 'אני פה באירוע, חשש לאסון בדירה'. רבאכ. אני אומר לו שהוא חסם את הדרך לכיבוי אש. מה זו הבריונות הזאת?"

-  המשטרה כיום פחות טובה מבתקופתך?

"היא אחרת. היום הכול טכנולוגיה. מצלמות, חיישנים, מחשבים. אצלנו זאת הייתה יותר משטרה של אנשים".