שתף קטע נבחר
 

30 שנה לניצחון הקפיטליזם

שרשרת אירועים פוליטיים שהחלה בשוליה של האימפריה הסובייטית הובילה לקריסת הקומוניזם, ולמהלך שממנו הרוויחה ישראל דמוגרפית וכלכלית

 

מיכאיל גורבצ'וב (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מיכאיל גורבצ'וב(צילום: AFP)

לפני 30 שנה, ב-4 ביוני 1989, מת הקומוניזם. בבחירות החופשיות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו בפולין לאחר מלחמת העולם השנייה זכתה מפלגת "סולידריות", עד אז תנועת אופוזיציה עממית ונרדפת, ב-99 אחוז מהקולות, ואילו מפלגת השלטון הקומוניסטית קיבלה מושב אחד בלבד בבית הנבחרים. באוגוסט של אותה שנה הושבעה ממשלה דמוקרטית בראשותו של פעיל סולידריות והוגה הדעות הקתולי תדיאוש מזובייצקי. זו הייתה ההתחלה: באוקטובר 1989 כוננה ממשלה דמוקרטית בהונגריה, ב-9 בדצמבר נפלה חומת ברלין ומזרח גרמניה חדלה להתקיים,. זמן קצר לאחר מכן פרצה "מהפכת הקטיפה" בצ'כוסלובקיה, וברומניה משפחת צ'אושסקו הוצאה להורג. בהמשך מכן אפילו אלבניה הסגורה והמסוגרת השתחררה משליטת הקומוניזם.

 

 

ליאוניד ברז'נייב, המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית של ברה"מ, הלך לעולמו ב-1982, בן 76, טובע בתערובות של וודקה, שומן ותרופות. החליף אותו יורי אנדרופוב החולה, ראש הקג"ב, שמת לאחר שנה וחצי בגיל 70. במקומו בא קונסטנטין צ'רניינקו, קומוניסט אפור ונשכח. הוא החזיק בתפקיד עוד שנה וחצי, עד מותו בגיל 74.

 

מיואשים ממצעד ההלוויות החליטו חברי הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית להפקיד את ההגה בידיים יותר צעירות. באביב 1985 הם בחרו במיכאיל גורבצ'וב, אז בן 53 בלבד, לתפקיד המזכיר הראשון של המפלגה. הם לא ציפו ששש שנים מאוחר יותר הגוש הסובייטי ייעלם, ברה"מ תתפרק, וגרמניה תתאחד למדינה מערבית אחת.

 

אבל המהפכה האנטי-קומוניסטית לא פרצה ברוסיה. היא פרצה בפולין. בדצמבר 1987 הוזמנתי לוורשה להשתתף בכנס ייעוץ בינלאומי לחילוץ פולין מעוד אחד מהמשברים הכלכליים שפקדו אותה תכופות. מצאתי מדינה ענייה, רעבה, מדוכאת, מפוררת חברתית ומונהגת על ידי מפלגה שהפולנים שנאו בכל הלב. המשטר הקומוניסטי נראה לי גמור סופית.

 

חודשים ספורים לאחר מכן החל בערי הנמל ובמרכזי התעשייה הכבדה של פולין גל שביתות נוסף. ראשי המפלגה הקומוניסטית ביקשו עזרה מגורבצ'וב, והוא ענה להם: זו בעיה שלכם. פולין, הוסיף, חופשית לבחור באיזה משטר שהיא רוצה, אנחנו לא נתערב.

 

בראשית 1989 נפתחו בוורשה שיחות "השולחן העגול" בין בכירי המשטר לבכירי סולידריות, שבהן הוחלט על עריכת בחירות דמוקרטיות חופשיות לפרלמנט פולני חדש בשבוע הראשון של יוני. לקראתן הותרה תעמולת בחירות והוצאה לאור של עיתונים וכתבי עת אופוזיציוניים. בסופה של אותה השנה הקומוניזם נמחק מפולין כליל. דבר לא שרד ממנו.

 

ב-25 בדצמבר 1991 חזינו רעייתי ואני במוסקבה בהורדת הדגל האדום מהקרמלין והחלפתו בדגל הרוסי הלבן-כחול-אדום; הרפובליקה הפדרלית הרוסית תחת הנשיא בוריס ילצין הוציאה את המפלגה הקומוניסטית אל מחוץ לחוק, וכמו קוביות דומינו פרשו כמעט כל הרפובליקות לשעבר מברה"מ והכריזו על עצמאות לאומית-דמוקרטית, מליטא באירופה עד אוזבקיסטן באסיה.

 

לחרדתו הרבה של מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, פרופ' הנרי קיסינג'ר - הכהן הגדול של הסטטוס-קוו, ההמשכיות והדיפלומטיה השקטה - בוטלו כלא היו הסכמי יאלטה של 1945, שבהם חילקו סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל את העולם לשני גושי השפעה. הקומוניזם נכנע לקפיטליזם מבלי שנורתה אף ירייה.

 

בנוסף, ובסתירה לתחזיות של האינטלקטואלים הספקנים, רמת החיים במדינות וברפובליקות-לשעבר שהשתחררו מהדיכוי במהלך 30 השנים שחלפו מאז עלו במאות אחוזים. כיום נותרו על פני הגלובוס רק שתי מדינות קומוניסטיות: קובה וקוריאה-הצפונית.

 

ישראל קטפה רווח אדיר מקריסת האימפריה הסובייטית. ממשלות פוסט-קומוניסטיות קשרו עמנו יחסים דיפלומטיים מלאים, ובהמשך גם יחסים כלכליים ואסטרטגיים. במקביל נפסק מרוץ החימוש מול הנשק הסובייטי.

 

ב-1988, בשיחה אקראית, אמר גורבצ'וב לאיל הנפט היהודי-אמריקני ארמנד האמר כי הוא "מאשר לכל היהודים שירצו בכך לצאת לישראל", והדיווח על כך פורסם כסקופ עולמי ב"ידיעות אחרונות". יותר ממיליון העולים שהגיעו מאז ארצה אפשרו, בין השאר, את פריחת ההייטק הישראלי – שהביא למדינה לפחות 450 מיליארד דולר. אלמלא הניצחון הסוחף של המהפכה האנטי-קומוניסטית ב-1989, ישראל לא הייתה מה שהיא כיום. ראוי לזכור זאת.

 

  • סבר פלוצקר הוא הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יהונתן צור, אבי חי
סבר פלוצקר
צילום: יהונתן צור, אבי חי
מומלצים