לא רק תיאוריה: התנסות מעשית במדעי הרוח והחברה
המועצה להשכלה גבוהה תחל ביישום פרויקט של סדנאות להתנסות מעשית לסטודנטים למדעי החברה והרוח, שבמסגרתה הם יקבלו נקודות זכות לתואר. יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב: "המיזם יכשיר אותם לאתגרים במשק". אך יש גם מי שמטיל ספק: "לא תמיד ההתנסות המעשית משיגה את יעדיה"
סטודנטים למדעי החברה והרוח? בקרוב תעברו סדנאות להתנסות מעשית במסגרת הקורסים האקדמיים - שעליהן תקבלו נקודות זכות. כך החליטה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), במהלך שנרקם עם קרן אדמונד דה-רוטשילד, עמותת אלומה והתאחדות הסטודנטים הארצית.
בין האופציות שיהיו זמינות לסטודנטים: התנסות בעבודה במשרדי ממשלה ובכנסת, בעמותות חברתיות וכן בחברות פרטיות. בחודשים האחרונים אישרה המל"ג את התוכנית, שתקציבה 24 מיליון שקלים: 12 מיליון מתקציב המל"ג ו-12 מיליון מתקציב עמותת אלומה וקרן אדמונד דה-רוטשילד.
במסגרת התוכנית, יתומרצו המוסדות האקדמיים לבנות מערכי התנסות המעשית שיפעלו בשלוש השנים הקרובות. לכל מוסד אקדמי שיצטרף למיזם תינתן האוטונומיה לקבוע את מדיניות מתן הציונים על ההתנסות, כמו גם את שיתוף הפעולה עם הארגונים והגופים החיצוניים שבהם יוצבו הסטודנטים. המהלך הוא חלק מחזון "הקמפוס החדש" של המל"ג, המתמקד בקידום יזמות במהלך הלימודים האקדמיים.
"במסגרת יישום 'הקמפוס החדש', ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב - א.י) הגדירה את קידום החדשנות בהוראה ולמידה והתאמתה לצרכים הגלובליים המשתנים כיעד מרכזי בתכנית העבודה", אומרת יו"ר הוועדה, פרופ' יפה זילברשץ. "התנסות מעשית תאפשר לסטודנטים להיות אקטיבים במהלך הלימודים, להכיר בצורה מיטבית את הצרכים השונים של עולמות התעסוקה ותקנה להם כלים ומיומנויות שיכשירו אותם להתמודד עם האתגרים הרבים במשק".
"צעירים רבים, בעיקר מהפריפריה, מתקשים לתרגם את השכלתם האקדמית לכדי תעסוקה הולמת", אומר אלי בוך, מנהל פילנתרופיה בקרן אדמונד דה-רוטשילד. "אנו פועלים במשך שנים לבניית גשר בין השכלה גבוהה לתעסוקה, בין השאר באמצעות קידום תרבות התמחויות באקדמיה הישראלית".
מנכ"לית אלומה, יפעת סלע, מספרת על מחקר המראה כי הכשרה מעשית מגבירה באופן משמעותי את הסיכוי להשתלבות בשוק התעסוקה. "המיזם החדש יאפשר לאלפי צעירים ליהנות מיתרון זה", היא אומרת.
מגמת ירידה במספר הנרשמים למדעי הרוח
התוכנית קורמת עור וגידים על רקע מגמה מתמשכת של ירידה במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודי מדעי הרוח בשנים האחרונות, לצד צמיחה בחוגי ההנדסה. בשנת 2006 עמד שיעור הסטודנטים במדעי הרוח מכלל הלומדים לתואר ראשון על 9.5 אחוזים. יותר מעשור לאחר מכן, שיעור הסטודנטים במדעי הרוח צנח בכמעט שלושה אחוזים ועמד על 5.9 אחוזים.
במדעי החברה נרשמה מגמה דומה: 21.4 אחוזים בשנת 2006 לעומת 17.9 אחוזים ב-2017. המוסדות האקדמיים מתקשים לגייס לשורותיהם סטודנטים לחוגים אלו, ובנוסף נאלצים להתמודד גם עם התחרות מול המכללות שמציעות תוכניות לימודים בתחומי לימוד מגוונים יותר.
סטודנטים: "לא תמיד ההתנסות המעשית משיגה את יעדיה"
בתוך כך, יש לציין כי תוכניות שבמסגרתן הסטודנטים מתנסים בעבודה מעשית כבר קיימות כיום בחלק מהמכללות בתחומי מדעי החברה, אולם לעיתים הפער בין ההבטחה למציאות הוא משמעותי.
"הרעיון מצוין", מספר סטודנט באחת המכללות הגדולות במרכז הארץ, המתמחה בימים אלו בעמותה במסגרת לימודיו האקדמיים. "אבל היישום לעיתים יכול להיות מאוד בעייתי. אצלנו המכללה מנהלת את כל עניין ההתמחויות, ופעמים רבות לא לוקחים את זה מאוד ברצינות. הסטודנטים מרגישים את זה.
"הרעיון של לעבור התנסות הוא נהדר, אבל החוויה שונה מאוד מסטודנט לסטודנט. אנחנו בתור סטודנטים נמצאים במלכוד בתוכנית הזו כי לוקח זמן להתאקלם במקום מסוים ולפעמים אנחנו מרגישים לא משמעותיים.
"בחלק מהמקומות סטודנטים עושים את העבודות האפורות ביותר, ופחות מתמקדים בתחום הלימודים. בחלק מהמקומות הסטודנטים נופלים בין הכיסאות ולפעמים מסתכלים עליהם אפילו כנטל. אומרים לנו 'שב כאן בכיסא הזה ותכף נבוא' – ובמשך זמן רב אף אחד לא בא. בסיטואציות הללו הסטודנטים במלכוד, ולכן המוסדות האקדמיים צריכים להיות מעורבים יותר בהתמחויות הללו.
הוא הוסיף: "היישום במקרים רבים יכול להיות רע ולגרום לתחושת תסכול לחלק מהסטודנטים. באשר לתוכנית, אם יסתכלו על זה כעוד סימון "וי" - זה לא יעבוד; אבל אם יסתכלו על זה כמנוף לחיים האזרחיים וידעו לעשות את זה בצורה טובה – זה יעבוד והיוזמה תצליח".
לפנייה לכתב/ת 
