לא על אמיר אוחנה חלמנו בקהילת הלהט"ב
לאחר כישלון הדחיות, הבחירות, ההטעיות ואי התשלום לעו"ד, נתניהו חיפש שר שיסייע במחיקת ביהמ"ש. הוא מצא הומו שחייב לעליון את מעמדו
ערב מצעד הגאווה ה-18 בירושלים נתבשרנו על הישג מפוקפק עבור קהילת הלהט"ב – ח"כ אמיר אוחנה יהיה ההומו המוצהר הראשון שיכהן כשר. ואם שר – דיינו, ואם מוצהר – דיינו, ואם במשרד משפטים – גם כן דיינו, אך על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו שהתמנה לנו גם שר, וגם מוצהר, וגם במשרד המשפטים וגם בדיוק בדיוק בערבו של מצעד הגאווה בירושלים. הייתי עוברת לשירת חד גדיא אבל הזעזוע כה עמוק עד שלמי יש חשק לשיר.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
דרך ארוכה עשה התא הגאה בליכוד בחמש או שש השנים שעברו מאז פגשתי לראשונה את חבריו. היה זה ערב מדוכדך אחד במרכז הקהילתי בבית הפתוח בירושלים. הם ישבו אז בסלון על כוס תה עגומה ועשו עליי רושם של קבוצת תמיכה יותר מאשר תא פוליטי במפלגת שלטון.
הרושם שקיבלתי הוא שקשה להיות הומו בימין. קשה אידאולוגית וקשה רגשית. אידאולוגית כי קיים כשל לוגי בלהסביר איך זכויות האדם עוצרות בגבולות הקו הירוק, ורגשית כי אז מוצא עצמו ההומו הימני מחובר לאנשים כמו בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ורפי פרץ, ואז, באמת, איך הוא חי עם עצמו.
הרי בן גביר עצמו, שמונה שנים קודם לאותה פגישת תא גאה, עמד באותו סלון, באותו הבית הפתוח, הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף, מוקף בחבורת נערים כתומים של ימי פוסט-התנתקות ועטה כפפות לייטקס על ידיו. הוא התפרץ פנימה וצרח על כולנו שלא ניגע בו כדי שלא נדביק אותו באיידס.
שפר עליו מזלו של אמיר אוחנה שזכה לשבת בקואליציה עם החבר'ה השובבים הללו, "בן גביר כפפות לטקס" ו"סמוטריץ' מצעד הבהמות", ולשמש ראש לאריות ושר משפטים בקרבם. אבוי לקירות הבית הפתוח שראו מראות כאלו במחוזם.
אוחנה, "קודם כל ליכודניק ורק אחר כך הומו" כלשונו, עומד לכהן כשר משפטים בדיוק בתקופה שבה תר ראש הממשלה אחר האידיוט השימושי שיפוצץ את הגשר. רכבת ההעמדה לדין (דומני שדנה וייס היא האחראית לדימוי המוצלח) הרי יצאה כבר מהתחנה והיא דוהרת. נתניהו מחפש כל דרך להסיט אותה ממסלולה, ולאחר שהבחירות, הדחיות, ההטעיות ואי התשלום לעורכי הדין לא צלחו – כלו כל הקיצין והוא מחפש שר משפטים עם ניסיון בדינמיט: חקיקה אנטי-דמוקרטית שתאפשר חסינות, התגברות, עקיפה ומחיקה של בית המשפט.
הרכבת מתקרבת לגשר וזו ההזדמנות האחרונה להסיט אותה ממסלולה. אוחנה, עם עבר ביטחוניסטי מפואר בשב"כ וניסיון פרלמנטרי מפואר עוד יותר של כהונה אחת שלמה, הוא בדיוק החבלן שיסכים לפוצץ את הגשר ולהרוס את מערכת המשפט עבור אדונו.
13 שנים הפקתי את מצעד הגאווה בירושלים. חלקן כמתנדבת וחלקן בתפקיד מנכ"לית הבית הפתוח. פעמיים ראיתי את ישי שליסל מתפרץ לתוך המצעד חמוש בסכין ופעמיים ישבתי באולמות בתי משפט כדי לשמוע את גזר דינו. אבד לי כבר אומדן הפעמים שבהן ישבתי באולם בית המשפט העליון בדיונים בעתירות נגד עיריית ירושלים ונגד המשטרה. פעם על מימון, ופעם על תליית דגלים. פעם על קיום העצרת, ופעם על שביתת כבאים. תמיד סמכתי על בית המשפט ותמיד הייתי בטוחה שפסק הדין יהיה לטובתנו. מעולם לא חשבתי שאזכה לחזות באירוניה שכזו דווקא בערב מצעד הגאווה, ודווקא מקרבנו.
בעוד 100 שנים, כשתלמידים ישראלים ילמדו בספרי ההיסטוריה על התקופה הקריטית הזו בדברי ימי המדינה, הם ילמדו על ראש ממשלה ומלחכי פנכתו שעשו הכול כדי למנוע את העמדתו לדין. האנשים האלו יזכרו לדיראון עולם. מוטב יהיה אם ייזכר בהקשר הזה שמו של יריב לוין, מאשר אמיר אוחנה.
- אלינור סידי היא פעילה בקהילת הלהט"ב, כיהנה כמנכ"לית "הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות", וכמנכ"לית "עמותת ידידי המוסדות החינוכיים בנווה שלום". כיום עובדת כיועצת בשתיל - הקרן החדשה לישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
