הפקנו לקחים מהעבר המחריד שלנו

אנו עושים הכול כדי שכל אדם יחוש ביטחון, עם כיפה או כל סמל דתי אחר. שגרירת גרמניה בישראל על התלקחות הדיון על האנטישמיות במדינתה

ד"ר סוזאנה ואזום-ריינרפורסם: 10.06.19 , 11:17

הפגנה בפרנקפורט נגד אנטישמיות(צילום: רויטרס)

חיים יהודיים הם חלק מגרמניה. המסורת, הדת, אורח החיים היהודי – כל אלה הם חלק מהתרבות שלנו. אני אסירת תודה ומודעת לאחריותנו הגדולה לכך שגם לאחר 1945 והפשע הגרמני נגד האנושות – השואה – קהילות יהודיות שבו וצמחו בגרמניה. לכן אני מזועזעת כאשר יהודים נחשפים לעלבונות ואף למתקפות פיזיות. זה מחליא ובלתי מתקבל על הדעת. כל אירוע אנטישמי הוא מתקפה על החברה שלנו ועל היסודות הערכיים של הדמוקרטיה החופשית שלנו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

בשבועות האחרונים שב והתלקח הדיון על האנטישמיות בגרמניה. העלייה בהיקף העבירות הפליליות על רקע אנטישמי שנרשמה אשתקד מדאיגה אותנו מאוד, והעובדה שבמקביל עלה גם מספר העבירות הפליליות על רקע שנאת זרים מוכיחה שהסולידריות החברתית שלנו עומדת כיום בפני אתגרים גדולים יותר מאשר בשנים עברו. בעולם כולו מטילים ספק בערכים דמוקרטיים ובזכויות אדם, ולצערי תופעה זו לא פסחה על גרמניה.

ממשלת גרמניה לא תסבול אנטישמיות, קיצוניות וגזענות בתחומה, לא היום וגם לא בעתיד. גם שר החוץ הייקו מאס מייחס לכך חשיבות עליונה. הפקנו לקחים מהעבר המחריד שלנו: לעולם לא עוד, כלפי אף אחד. לכן, אנו עושים כל שביכולתנו כדי להבטיח שכל אדם יוכל לנוע בבטחה בכל מקום בארצנו, עם או בלי כיפה או כל סמל דתי אחר. אכיפת החוק במקרים של עבירות אנטישמיות או גזעניות מיושמת ללא פשרות.

נמשיך לעשות הכול על מנת להנחיל את לקחי העבר בעתיד, ודוגמה לכך היא שיתוף הפעולה של כל מדינות המחוז הגרמניות עם "יד ושם" עבור השתלמויות למורים ולשוטרים – השתלמויות שבהן השתתפו מאז 1998 לא פחות מ-4,000 אנשים. גם הפרויקט "נוער זוכר" שיזמה לאחרונה ממשלת גרמניה שם לעצמו למטרה להעביר לדור הצעיר את הידע על השואה ועל אתרי הזיכרון שלה.

בנוסף, הממשלה מינתה את פליקס קליין לתפקיד הממונה על החיים היהודיים ועל המאבק נגד האנטישמיות, וכן הקימה ועדה משותפת של הממונים למאבק נגד האנטישמיות ברמה הארצית ובמדינות המחוז. הממשלה גם תומכת בצעדי מנע: היא מקדמת ומחזקת את אלה הפועלים למען דמוקרטיה ונגד הדרה חברתית, ובאמצעות התוכנית "לחיות דמוקרטיה!" בלבד הושקעו במטרות אלו כ-115 מיליון יורו.

היום חיים בגרמניה כמה אלפי ישראלים, רבים מהם בברלין. ב"קו-דאם", בשכונות "מיטה" ו"נויקלן" מדברים עברית ואוכלים אוכל ישראלי. גם מצד ישראל קיים עניין בגרמניה: בשגרירות שלנו מתקבלות מדי שנה כ-1,000 בקשות להתאזרחות מצד ישראלים, שאזרחותם הגרמנית של קרוביהם נשללה בתקופת שלטון הנאצים מסיבות פוליטיות, גזעניות או דתיות.

נראה שהדיון בשבועות האחרונים השכיח מעט את העובדה שלצד כל הממדים ההיסטוריים, החיים היהודיים בגרמניה שייכים ל"נורמליות" שלנו. כ-100 אלף יהודים רשומים בכ-100 קהילות יהודיות, ועבור 100 אלף נוספים גרמניה מהווה כעת את מרכז חייהם. הם חלק מאיתנו, ואנו נמשיך בכל כוחנו לתמוך בהם ולהגן עליהם.