מצעד הגאווה הוא לא רק מסיבה אלא הצהרה פוליטית
השנתיים האחרונות הזכירו למדינת ישראל שמעבר לנוצץ והצבעוני, על הפרק עדין עומדות אפליה, הומופוביה ואלימות נגד הקהילה הטרנסית
מצעד הגאווה הוא כבר לא רק מסיבה (צילום: ירון ברנר)
הנה זה בא - מצעד הגאווה 2019 אוטוטו איתנו והשנה הוא חוזר לשורשים: לא רק חגיגה צבעונית חסרת תוחלת מחאתית, כפי שהיה עד לא מזמן, אלא מאבק גאה, אזרחי, דמוקרטי ובלתי מתפשר. קריאה לשוויון בפני החוק ולא הוצאה אל מחוץ לחוק.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
והאמת היא שהגיע הזמן. כבר שנתיים ברצף שהקהילה הגאה סוף סוף מראה עד כמה גדול כוחה. זה התחיל בקיץ 2017 עם מחאת האימוץ שהוציאה כ-15 אלף מפגינים לרחוב, והמשיך בשנה שעברה עם סערת חוק הפונדקאות ומחאת הלהט"ב הכוללת שהביאה לשביתה הלהט"בית הראשונה בעולם ולעצרת ענק של 80 אלף איש בכיכר רבין.
זה לא שהמצעד השנה בתל אביב ילבש צבעים פחות נוצצים וצבעוניים, כי בואו - זו עדיין הקהילה הגאה, אבל בשעה טובה אירוע הגאווה הגדול ביותר באסיה יחזור למקומו ולא יהיה שוב רק עוד סיבה למסיבה.
נכון, אנחנו כבר לא בימים החשוכים שהיו כאן עד לפני כמה עשורים, שבהם להיות גיי בישראל היה עבירה על החוק.
אבל כל עוד כל עוד תימשך אפליה בנישואים, בהורות, במשפחות, ביחס לקהילה הטרנסית שסובלת מאלימות ושזועקת לקצת ביטחון אישי ותעסוקתי, כל עוד "הומו" תהיה הקללה הכי נפוצה בבתי הספר, וכל עוד לא יהיה שוויון אמיתי - גם אם יהיו 20 שרים גאים - המצעדים יימשכו, והמחאה, כמו בשנתיים האחרונות, רק תגדל, תתעצם ותתפשט כמו אש בשדה קוצים.
- איתי שיקמן הוא עיתונאי ynet
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
איתי שיקמן
צילום: אבי מועלם
מומלצים