"מלחמת מכליות" במפרץ: העימות בין ארה"ב לאיראן
התיעוד של אנשי משמרות המהפכה מסירים מוקש מאחת ממכליות הנפט סמוך למפרץ הפרסי, כמו גם ההצהרה של טראמפ בנושא - לא מותירים ספק בשאלת האחריות למתקפה נגדן. טהרן רוצה להיכנס למו"מ עם וושינגטון מעמדת כוח, ומעלה מדרגה באיום על ייצוא הנפט. שליחיה בלבנון ובסוריה עלולים להצטרף למאמץ, וגם לישראל יש סיבה לעקוב מקרוב. פרשנות
אין כמעט ספק שהאיראנים הם שהניחו את המוקשים הימיים בנתיב השייט של מכליות הנפט במפרץ עומאן, שמוביל למצר הורמוז ומשם למפרץ הפרסי. למי שהיה עוד ספק, האמריקנים הציגו היום (ו') תיעוד של אנשי הצי של משמרות המהפכה מסירים מוקש שלא התפוצץ, כנראה נפל, מדופן אחת המכליות שנפגעו - וגם הנשיא טראמפ התייחס לכך.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אנשי הצי האיראני היו, ולא במקרה, בסביבה – והם היו הראשונים להגיע למכלית כדי להסיר ממנה במהירות את המוקש. אחרת, גורמים אחרים, אולי אמריקנים, היו מגיעים אל המוקש ורואים שהוא מתוצרת איראנית – מה שהיה מאפשר להם להציג הוכחה חותכת לכך שהאיראנים הם שניסו לפגוע בשתי המכליות, שהובילו נפט מסעודיה ומקטאר ליעדים באסיה ובאירופה. האיראנים הכחישו כל קשר למעשה, בניסיון לממש את איומיהם אבל לא לשאת באחריות.
אם תימצא הוכחה ברורה שהאיראנים הם שחיבלו במכליות הנפט באמצעות מוקשי "עלוקה", שנצמדים לטרפם באמצעות מנגנון מגנטי, זו תהיה הפרה חמורה של הדין הימי. הדבר יכול לשמש את האמריקנים כעילה לפעולת תגמול צבאית או להטלת סנקציות נוספות על איראן, הפעם בחסות וביוזמת האו"ם. אפילו רוסיה, שמנסה להרוויח מכל הכיוונים מהמאבק בין ארה"ב לאיראן, לא הייתה יכולה להיתמם כפי שעשתה ולהודיע שאין הוכחות לכך שאיראן ביצעה את המעשה.
אבל כל עוד אין לאמריקנים ולבעלי בריתם באזור הוכחות חותכות, כולל ממצאים פיזיים, שהאיראנים הם שביצעו את החבלה הימית החמורה – הרוסים יכולים להמשיך ולהיתמם, לעזור לאיראנים להבריח נפט כדי לעקוף את הסנקציות האמריקניות ובה בשעה, ליהנות מעצם קיומן של אותן סנקציות.
איתות איראני
אלא שהרוסים הם לא העיקר כאן. הניסיון לפגוע במכליות אתמול במפרץ עומאן היה החמרה של האיתותים האיראניים, וסימן ברור שהסנקציות האמריקניות משיגות את מטרתן. הכלכלה האיראנית מידרדרת במהירות לשפל, והמשטר בטהרן מתחיל לחשוש שההמונים יצאו נגדו. לכן, בשבוע שעבר איראן הזמינה את פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם והראתה להם שהגבירה את קצב העשרת האורניום לרמה נמוכה (3.65%), ושהיא עושה הכנות להעשיר את הכמויות שבידיה לרמה גבוהה (20%).
בעוד שבנוגע לגרעין איראן נזהרת כעת שלא לשבור את הכלים, דווקא בתחום האיומים הפיזיים על הנפט היא העלתה מדרגה. לפני כמה שבועות היא חיבלה, לפי החשד של גורמים במערב, בארבע מכליות נוספות שהובילו נפט ממדינות המפרץ הערביות ועצרו לתדלק בנמל פוג'יירה שבאיחוד האמירויות. גם אז, כך דווח ב"ניו יורק טיימס", נעשה שימוש במוקשי "עלוקה". הפעם, האיראנים כנראה השתמשו במוקשים גדולים יותר, כדי לגרום נזק רב יותר מאשר בפעם הקודמת – אבל כנראה לא התכוונו ללכת עד הסוף ולהטביע את המכליות.
במתקפה, האיראנים השיגו עוד מטרה חשובה. הם גרמו לעלייה במחירי הנפט בשוק העולמי. הדבר משרת בראש ובראשונה את האיראנים, שמפיקים יותר רווחים ממעט הנפט שהם מצליחים להבריח. גם הרוסים נהנים מכך, שכן מחירי הנפט הנמוכים פוגעים בכלכלתם.
כבר היינו בסרט הזה
היינו כבר בסרט הזה לפני 32 שנים, בשנים 1988-1987, בזמן מלחמת איראן-עיראק. האיראנים התחילו לפגוע אז במכליות עיראקיות כדי לפגוע בכלכלת עיראק והעיראקים החזירו להם באותו מטבע. האמריקנים נכנסו לעובי הקורה, והתפתחה מה שנקרא "מלחמת המכליות", שבמהלכה הפילה ארה"ב, בטעות, מטוס נוסעים איראני אל מימי המפרץ הפרסי. בסופו של דבר, איראן הובסה גם ב"מלחמת המכליות", אחרי שהאמריקנים העבירו למפרץ שלוש שולות מוקשים, ויחד עם הבריטים סיכלו את הניסיונות האיראניים להטביע מכליות של המדינות הערביות שתמכו בעיראק ושל עיראק עצמה.
כעת, האיראנים - ייתכן מתוך ייאוש - פתחו מחדש בסבב נוסף של מה שעלול להתפתח ל"מלחמת המכליות 2". הם יפסידו במלחמה הזאת, למרות שהיום לאיראן יש אמצעי לחימה ימיים - כולל טילים נגד ספינות, ספינות קומנדו מהירות ואמצעים רבים אחרים מתוחכמים הרבה יותר ויעילים הרבה יותר ממה שהיה להם בשנות השמונים של המאה הקודמת. אבל גם הצי האמריקני והציים של בריטניה וצרפת, שנחלצו להגן על המכליות שהובילו נפט מאויבותיה הערביות של טהרן, השתכללו ויכולים לסכל ולפנות מעברים בנתיבי שייט, שהאיראנים הניחו בהם מוקשים.
האיראנים מנסים לפעול לפי הכלל – אם אנחנו לא נייצא נפט, אף אחד אחר לא ייצא נפט. דבר זה לא יעלה בידם, מפני שקיימת כיום רשת מסועפת מאוד של צינורות נפט שמוליכים מהמפרץ הפרסי לעבר אגן הים התיכון, אירופה ומזרח אסיה. רשת הצינורות הזאת יכולה לאפשר לסעודים, לאיחוד האמירויות, לקטאר ולכוויית לייצא נפט ללא הגבלה.
מי שייפגע הן חברות השייט הבינלאומיות שמשנעות כמויות גדולות של נפט באמצעות מכליות. לכן, אפשר לצפות שהאיראנים ינסו לפגוע גם במערך צינורות הנפט שחוצה שתי וערב את חצי האי ערב. הטרמינלים של הצינורות האלה נמצאים בחלקם במפרץ עומאן, בים האדום ואחרים מגיעים לים התיכון דרך טורקיה.
כדי לסתום את ה"פרצה" ביכולת שלהם לאיים על ייצוא הנפט של המפרציות הערביות, השתמשו האיראנים במורדים החות'ים בתימן, הסרים למשמעתם. החות'ים ומדריכיהם מחיזבאללה שיגרו מטוסים ללא טייס כדי לפגוע במסופי צינור הדלק הסעודי הממוקם בחוף ים סוף, ליד העיר ינבוע. כתוצאה ממתקפת המל"טים, שהטילו מטעני נפץ קטנים, הושבתה פעולת המסופים הסעודיים לזמן קצר.
לא רק המפרץ הפרסי
אפשר לצפות שהאיראנים, בהמשך של "מלחמת המכליות 2", ינסו להפציץ מסופים נוספים ומתקני זיקוק של המפרציות הערביות וחופי המפרץ הפרסי, ואולי אפילו ינסו לחסום את מצר באב אל-מנדב באמצעות המורדים החות'ים, השולטים בחוף המערבי של תימן ובמפרץ עדן.
כל זה אומר שאם תתפתח גם הפעם מלחמה על ייצוא נפט מהמפרץ הפרסי, היא תתרחב במהירות לאזורים אחרים. במסגרתה, עלולים גם האיראנים להפעיל את חיזבאללה ולהפעיל בעצמם כלי שייט מסוריה נגד ישראל ונגד מכליות ששטות בים התיכון, אחרי שעברו בתעלת סואץ בדרכם מהמפרץ הפרסי לאירופה.
לעת עתה, נראה שהאיראנים מנסים באמצעים אלה לגרום לסעודיה, לאיחוד האמירויות ולקטאר ללחוץ על ארה"ב להקל את הסנקציות. האמצעים האלימים שאיראן נוקטת בלי להודות בהם נועדו גם, כנראה, לאפשר לאיראן להיכנס למשא ומתן עם ארה"ב מעמדה של כוח. האמריקנים מאותתים כל העת שהם רוצים במו"מ, ומזכיר המדינה מייק פומפאו כבר לא מזכיר את 12 הדרישות שהציב לאיראן, כשארה"ב פרשה מהסכם הגרעין. הכול במטרה להביא את האיראנים לשולחן.
טהרן כנראה תהיה מוכנה להיכנס למו"מ עם וושינגטון, אבל היא רוצה לעשות זאת כשהאיחוד האירופי תומך בה, בעיקר גרמניה, וכן שיפן תלחץ על ארה"ב בגלל הנפט שהיא זקוקה לו מהמפרץ הפרסי. בשבוע שחלף ביקרו בטהרן שר החוץ הגרמני הייקו מאס וראש ממשלת יפן שינזו אבה. ברור ששני אלה נושאים ונותנים עם האיראנים איך ובאלה תנאים ייפתח המו"מ עם ארה"ב.
בשלב זה האיראנים כנראה לא ינסו להגביר מאוד את פיגועי הטרור המדינתי שלהם, וימשיכו בזהירות להפעיל לחץ אלים, בעיקר על הסעודים ועל איחוד האמירויות. זאת מתוך כוונה ברורה להגיע בסופו של דבר למו"מ על מה שהם רוצים: תיקונים קוסמטיים בהסכם הגרעין תמורת הסרת הסנקציות האמריקניות.
טהרן תנצל את השיתוק בישראל?
לישראל יש סיבה טובה לעקוב עכשיו בזהירות אחרי מה שקורה בלבנון ובסוריה, לבל יפתיעו אותנו האיראנים משם כדי ליצור, באמצעות איום על ישראל, לחץ על ארה"ב. יש אפשרות שהאיראנים מעריכים שבתקופת בחירות, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ירצה להיכנס למלחמה גדולה בצפון ובדרום, ואולי ילחץ על הנשיא דונלד טראמפ להקל במעט את הלחץ על איראן.
אפשר, עם זאת, להעריך שהעימות האמריקני-איראני כבר משפיע בפועל על ביטחונה של מדינת ישראל. בעיקר על תושבי עוטף עזה. לאיראן יש קשרים טובים עם הזרוע הצבאית של חמאס ועם הכוח השני בחשיבותו ברצועת עזה, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. ניתן להעריך שהג'יהאד האיסלאמי, שנשמע כמעט לחלוטין להוראות מאיראן, הוא שדואג לסמן את הגזרה העזתית ושומר על כך שלא תשרור רגיעה. ייתכן שהוא או אנשים מטעמו הם שירו בימים האחרונים את הרקטות לעבר אזור אשכול ושדרות, והם שדואגים שמתקפת בלוני התבערה והנפץ תימשך.
כוחו הצבאי של הג'יהאד האיסלאמי לא נופל בהרבה מעוצמתו הצבאית של חמאס, אלא שלחמאס יש אחריות שלטונית ולג'יהאד האיסלאמי רק מטרה אחת - למחוק את ישראל מהמפה ולשרת את אדוניו האיראנים. לכן, אנחנו עדים להתחממות גם בדרום, שמדינת ישראל מנסה כרגע להכיל.
כאמור, נתניהו אינו מעוניין לצאת למבצע צבאי גדול ברצועת עזה בתקופת בחירות. זיאד נחאלה, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי, כמו גם קיצונים בזרוע הצבאית של חמאס, מנצלים את השיתוק החלקי שאחז בישראל בכל התחומים. מי שמשלם כעת את מחיר הבחירות הנוספות הם תושבי הדרום, שהם וילדיהם ממשיכים לרוץ למקלטים ולממ"דים.
לפנייה לכתב/ת 
