לשים סוף לעוול ההיסטורי בפרשת אלטלנה

71 שנה אחרי האירוע המדמם צריך ראש הממשלה לנקות באופן רשמי וסופי את אנשי אצ"ל מההאשמה בכוונת בגידה, ולהכריז שמדובר היה בפטריוטים

שלמה נקדימוןפורסם: 17.06.19 , 10:47

ארכיון המדינה יום העצמאות 2013 אנשים צופים ממסעדה על אלטלנה 1948 (צילום: ארכיון המדינה )

אלטלנה המופגזת, יוני 1948 (צילום: ארכיון המדינה )

אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמנהגך תתייצב גם מחר (יום ג') מול קבריהם של חללי פרשת "אלטלנה", במלאת 71 שנים לאירוע המדמם. תותח של צה"ל פגע בירי מכוון בנחתת אמריקנית בשם זה שנרכשה על ידי אצ"ל בימי טרום המדינה, ונשאה אל החוף 950 צעירים וצעירות בדרכם להתחייל לצה"ל, ומטען ניכר של נשק עבור לוחמי אצ"ל שהיו בתהליך גיוסם למלחמת העצמאות, כשיתרתו נועדה למחסני צה"ל.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

כדרכך, תספוד לנופלים, גם מקרב עולי אלטלנה – שם העט באיטלקית של זאב ז'בוטינסקי, מחולל האצ"ל – וחברי הארגון שכונו בדיוני הממשלה ובהליך המשפטי "בוגדים", ותחזור ותאמר כי היו פטריוטים מן המעלה הראשונה.

אבל הספד, ככל הספד, נותר הספד. לכל היותר מעלים אותו מן הגנזך אי-פה אי-שם. פניות בעבר הרחוק לברר את אותה פרשת דמים במישור פרלמנטרי או משפטי נדחו. הנושא הינו פרק מדמם בהיסטוריה של עם ישראל, מלחמת אחים שבותקה בעוד מועד. אמנם יש עמי הודעה מוסמכת מיולי 2016 של לשכת הרמטכ"ל גדי איזנקוט בעקבות פנייתי אליו, שמחקה אשמת בגידה במדינת ישראל מחמישה מבכירי אצ"ל. כך גם נוסף סעיף 3858 בישיבת הממשלה מיוני 2018 המהווה הודעה מוסמכת מפיך, ראש הממשלה, לגבי הפטריוטיות של הנופלים. אך האם די בכך? לדעתי לא.

ההחלטה על הירי נתקבלה בעקבות דיווח של ישראל גלילי, איש הקשר בין ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון לבין מנחם בגין, שמסתיים באמירה נחרצת "הדבר מחייב החלטות ברורות ומהירות". המונח "הדבר" מייצג מצבור מורכב של הטחות באצ"ל המכילות אי-דיוקים רבים.

הדיווח הוקרא בישיבת ממשלה בו ביום, וממנו הייתה קצרה הדרך להחלטת בן גוריון בכתב "יש להשתמש בכוח בלי היסוסים ומיד". בהמשך, הסביר גלילי, "הוחלט פה אחד למנוע את מסירת הנשק לאצ"ל, משום שהבינו כי זהו ניסיון התמרדות בממשלה". מול זה, ראש הממשלה צריך להיות מסמך בהיר ומפורט כך שישיב לטיעונים על "מרד" שהניעו את החלטת הממשלה.

יצחק רבין, מפקד חטיבת הראל באותם ימים, היה מעורב בתקרית הדמים ונצטווה ללכוד את מנחם בגין. אחרי 29 שנים, כראש ממשלה, הוא העביר את השרביט לבגין. "אפשר כי מראש לא נתכוון בגין אלא להעשיר את הלוחמים (של ארגונו שכבר היו בצה"ל) בנשק נוסף ובתחמושת (אותו היו חסרים)", הוא כתב לאחר מכן בספרו "פנקס שירות", "אולם בשעה שהמאורעות נתרחשו הייתי משוכנע כי כוונות אצ"ל היו מרחיקות לכת – לתפוש בכוח את השלטון בישראל".

בדבריו אמנם מסתתרת הבעת ספק באשמתו של בגין וארגונו, אבל מאמירתו "הייתי משוכנע" ניכר כי ניזון גם על ידי בכירים ממנו, שניהלו חשבון פוליטי עם מחנהו של היריב. להערכתי, גלילי ביקש למנוע את החלטת בן גוריון לפרק לאלתר את יציר כפיו, מטה הפלמ"ח – ומה קל מאשר להעביר את שדה הקרב אל היריב.

הכתמת אצ"ל בפרוטוקולים של הממשלה צריכה לקבל את מענהו הנגדי של ראש הממשלה, שיצורף לפרוטוקול של הממשלה כמסמך רשמי, בהיר ומפורט, בחתימתך. כתחליף, אפשרית גם הודעת ממשלה. ככל שחולפות השנים קשה יותר לתקן את העוול ההיסטורי, אך יש לעשות זאת – ויפה שעה אחת קודם.