הפלסטינים: "רוצים להרוג את השאיפות הפוליטיות שלנו תמורת כסף"
חלקה הראשון של תוכנית השלום של טראמפ פורסם, ובפת"ח תקפו את מדינות ערב שישתתפו בוועידה בבחריין: "לא עדיף שהן לא יאפשרו לארה"ב לסחוט אותן בצורה משפילה כזו?". קושנר מודה: "לא נתקדם בלי לפתור את הנושאים המדיניים". אולם, גם לישראל יש סיבות לא לשתף פעולה
זמן קצר אחרי פרסום החלק הראשון של תוכנית השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שעוסק בהבראת הכלכלה הפלסטינית תוך גיוס תרומות בסך 50 מיליארד דולר - בפת"ח הגיבו לפרסום, וכצפוי, דחו את המתווה על הסף ותקפו את המדינות הערביות שצפויות להשתתף בסדנה הכלכלית בבחריין השבוע.
"הממשל האמריקני מציע פתרון המבוסס על שימוש בכסף ערבי כדי להרוג את השאיפות הפוליטיות של העם הפלסטיני", נמסר, "ואנו שואלים: האם לא מוטב שהמדינות הערביות לא יאפשרו לארה"ב לסחוט אותן בצורה משפילה זו? לא עדיף במקום זאת לפתוח מחדש את יוזמת השלום הערבית ולספק את הכיסוי הכספי הדרוש ליישומה?".
גם בחמאס תקפו את התוכנית: "הממשל האמריקני ממשיך לחלום שהעם הפלסטיני יוותר על זכויותיו ועל המקומות הקדושים לו בתמורה לפרויקטים כלשהם או כסף. ההצהרות של קושנר וההצעות הכלכליות שלו חושפות את המטרות של הוועידה - הפיכת סוגיית העם הפלסטיני לסוגיה הומניטארית-כלכלית לשם מימוש עסקת המאה. לכך העם שלנו מסרב ואף ימשיך במאבקו על מנת להכשיל זאת".
אתמול התכנסה הנהגת פת"ח ברמאללה כדי לדון בהשלכות של הסדנה הכלכלית בבחריין ובאמצעי המאבק בה. בפתח הישיבה התייחס הנשיא הפלסטיני אבו מאזן לנושא ואמר: "אנו לא יכולים לקבל את 'עסקת המאה', מפני שהיא תביא לקיצה של הסוגייה הפלסטינית".
עוד אמר אבו מאזן: "לא נגיע לוועידה בבחריין מהסיבה שלא ניתן לקיים דיון כלכלי לפני שתהיה כאן תשתית מדינית". אבו מאזן התייחס בדבריו הקצרים גם לסוגיית קיזוז כספי המיסים והסירוב הפלסטיני לקבלם בעקבות זאת: "ההנהגה הפלסטינית לא תקבל את כספי המיסים המקוזזים מישראל".
עם זאת, בפעם הראשונה הוא השאיר פתח מסוים לדיאלוג עם ישראל בנושא הזה, אך רק אחרי שישראל תעביר את הכספים במלואם. "בכל הנוגע לכספינו בישראל, אמרנו שלא נקבל אותם מקוזזים. כלומר, על ישראל לשלם את הכספים במלואם, ואם יהיה דיון כלשהו - אנו מוכנים לדון בו יחדיו. אנו לא מסכימים לקיזוז של הכספים מפני שאנחנו משלמים לשהידים, לאסירים או לפצועים. אנחנו מוכנים לדיאלוג איתם, אם ירצו, בכל הנושאים שבינינו".
חברת הוועד הפועל של אש"ף, חנאן עשראווי, אמרה: "קודם כל, יש להסיר את המצור מעל רצועת עזה. עצרו את גניבת האדמות והמשאבים של הפלסטינים ותנו לנו חופש תנועה ושליטה על גבולותינו, על המרחב האווירי והמים הטריטוריאליים שלנו. אחר כך תראו איך אנחנו בונים כלכלה משגשגת כעם חופשי".
קושנר: "אי אפשר לדחוף את התוכנית הכלכלית בלי לפתור את הנושאים המדיניים"
אתמול פורסם בסוכנות הידיעות רויטרס כי ארה"ב תגייס תרומות בסך 50 מיליארד דולר ממדינות ומשקיעים, כש-28 מיליארד מתוכם יועברו לרשות הפלסטינית ולרצועת עזה; 7.5 מיליארד יועברו לירדן, תשעה מיליארד למצרים ושישה מיליארד ללבנון.
על פי הדיווח, התוכנית צפויה לכלול 179 פרויקטים עסקיים ופרויקטים העוסקים בשיפור תשתיות. יותר ממחצית סכום התרומות, 28 מיליארד דולר, ישמש למימון פרויקטים בשטחי הרשות הפלסטינית לאורך 10 שנים, כששאר הסכום ישמש לפרויקטים במצרים, לבנון וירדן. חלק מהפרויקטים יהיו בחצי האי הסיני, כשההשקעות יכולות לשפר את חיי תושבי עזה הסמוכה.
במסגרת ההשקעה בשיפור התשתיות צפוי שדרוג של קווי החשמל ממצרים לרצועת עזה, במטרה להגביר את זרימת החשמל לרצועה. בנוסף, התוכנית קוראת למציאת שימושים טובים יותר לאזורי תעשייה מצריים בניסיון לעודד את המסחר בין עזה, מצרים, הגדה המערבית וישראל. בנוסף מציעה התכונית תמיכה בהרחבת הנמל בסואץ והגדלת התמריצים הכלכליים למה שהגדר כ"חממת סחר" באזור תעלת סואץ.
הבית הלבן מציע גם להשקיע כמיליארד דולר במענקים והלוואות כדי לפתח אתרי תיירות בשטחים הפלסטיניים ולהפוך אותם ליעדי תיירות גלובליים אטרקטיביים. בין השאר, מוצע לשקם אתרים היסטוריים ודתיים וכן לשדרג את החופים בעזה.
התוכנית מציעה גם לאפשר קידוחי גז ונפט מול חופי עזה, שיהיו מקור הגז המרכזי להפעלת תחנות הכוח בעזה ויקפיצו את הכלכלה ברצועה. התוכנית מציעה פיתוח גם בעקבה שבירדן וסביבתה - להקים פארקי מים, פארק אקולוגי, אתר נופש חדש בחוף הצפוני של עקבה, שיקום חופים ועוד.
קושנר הצהיר כי השלב השני של התוכנית יהיה השלב המדיני שעוסק בכמה מנושאי הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אולם לא מסר פרטים מתי תוצג התוכנית. עוד אמר קושנר כי הוא מעוניין לקבל פידבק מכמה שרי כלכלה, חברות כלכליות ומשקיעים פרטיים שישתתפו בסדנה הכלכלית בבחריין ומה צריך לעשות כדי שתזכה לתמיכה רחבה ככל האפשר.
לדברי קושנר, "זאת אחת הבעיות הקשות ביותר בעולם. הסכסוך הזה נמשך יותר מדי זמן והיו הרבה ניסיונות שלוו בכוונות טובות לפתור את הסכסוך. בחנו את כל המאמצים האלה וניסינו ללמוד מדוע הם לא הצליחו ונעשו הרבה דברים טובים. ניסינו לקחת את הדברים הטובים שנעשו ולהוסיף גישה חדשה. אנו חושבים שהכלכלה היא חלק מאוד חשוב מהתוכנית. מצאתי שבעולם האמיתי הדרך לפתור בעיות היא באמצעות ירידה לפרטים, הצגת הצעות, להסכים ולא להסכים לחלק מהדברים – זה מאוד בריא. ככה אתה פותר סכסוכים. תזכרו, אף אחד לא מסכים עד הרגע שהוא מסכים. זה יוצר מסגרת שבה אנו יכולים לשנות את הדיון ולהביא את האנשים להסתכל על הבעיות האלה בצורה שונה ויותר פרטנית וחיובית - באופן שיכול להביא לפריצת דרך".
עוד אמר קושנר: "אנשים עייפים מכך שזה תקוע בבוץ כל כך הרבה זמן, ואנו מקווים שנוכל לגרום לאנשים להסתכל על זה בצורה שונה - להתכנס, לשתף רעיונות, ואז בתקווה נצליח ליצור את המסגרת כדי להתקדם כלכלית. אבל אני אומר שאי אפשר לדחוף את התוכנית הכלכלית בלי לפתור את הנושאים המדיניים. אנו מודעים לחלוטין לכך ואנו מתכוונים לטפל בנושא הזה בזמן מאוחר יותר".
קושנר גם ציין כי סביר להניח שהתוכנית תזכה לשבחים - וגם לביקורת. "אם לאנשים יש ביקורת קונסטרוקטיבית, אנו נקבל אותה בברכה וננסה לעשות שינויים בתוכנית. התקווה שלנו שנוכל להביא ביחד את כל האנשים השונים מאירופה, אסיה, המזרח התיכון ולהסכים על זה תהיה דרך טובה להתקדם קדימה אם נוכל לפתור את הנושאים הפוליטיים".
לדברי קושנר, "במשך הרבה זמן העם הפלסטיני היה כלוא במסגרות לא יעילות של העבר. התוכנית הזאת היא מסגרת לעתיד טוב יותר, משגשג יותר עבור העם הפלסטיני והאזור וחזון של מה אפשרי אם יהיה שלום".
לרשות הפלסטינית יש סיבות לא לשתף פעולה, וגם לישראל
התוכנית הכלכלית האמריקנית שאפתנית, אך היא עלולה להיתקל בלא מעט קשיים. הקושי המרכזי הוא הסירוב הפלסטיני לשתף איתה פעולה. הרשות הפלסטינית מחרימה את הוועידה בבחריין ובזמן שתתכנס צפויות הפגנות בשטחים ובעזה. ללא שיתוף פעולה של הרשות ביישום חלק גדול מהפרויקטים, ספק רב אם ניתן יהיה ליישם אותם. האמריקנים מאמינים שאם העם הפלסטיני יאמין בכנות כוונות הבית הלבן ושהתוכנית יכולה באמת לשפר את איכות החיים של הפלסטינים – ייווצר לחץ מהשטח על הרשות לרדת מהעץ ולשתף פעולה. האמריקנים מקווים שהנוכחות של אנשי עסקים פלסטינים בוועידה תאפשר להם לדבר עם העם הפלסטיני מעל ראשו של אבו מאזן העקשן.
בעיה נוספת היא שהתוכנית מציעה משהו שבישראל נחשב סדין אדום, והוא חיבור הגדה המערבית לרצועת עזה. לישראל מדיניות רבת-שנים של בידול בין הגדה לעזה. ישראל דחתה הצעות לחיבור של הגדה לרצועה במנהרות, גשרים, רכבות, כבישים מאובטחים וכדומה.
התוכנית מציעה גם שורה של פרויקטים שדורשים לא רק את אישורה של ישראל, אלא החלטות קונקרטיות של מתאם פעולות הממשלה בשטחים - שהוא הגורם האחראי והוא לא הוזמן לוועידת בחריין. נוכחותו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים הקודם, אלוף יואב (פולי) מרדכי, היא לא תחליף למתאם הנוכחי, אלוף כמיל אבו רוקון.
חלקים אחרים מהתוכנית דורשים חקיקה ורגולציה, וזה כמובן לא יקרה בלי שיתוף פעולה של הרשות הפלסטינית. סעיפים אחרים עוסקים בבניית יכולות טכנולוגיות וכן מוסדות למאבק בשחיתות - דבר שהרשות הפלסטינית לא תשתף איתו פעולה משום שאין לה אינטרס לעשות זאת.
בתוכנית לא מוזכרים גם תמריצים כלשהם לציבור בישראל שנועדו לדרבן אותו לתמוך בה. ייתכן שזה יופיע בחלק הפוליטי של התוכנית, אולם מהחלק הכלכלי ישראל לא ממש נהנית - לעומת המדינות השכנות. יתרה מזאת, הפיתוח התיירותי של עקבה שמוזכר בתוכנית עלול לבוא על חשבונה של אילת.
ערן עציון, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, אמר שבתוכנית האמריקנית אין חידושים מהותיים. "באופן מוזר, לבנון הוכנסה לתוך המתווה, לצד ירדן ומצרים, כיעד להשקעות ופרויקטים. ייתכן שזה מה שהביא את לבנון להסכים למו"מ עם ישראל על הגבול הימי. ייתכן גם שזו תוצאה של לחצים סעודים. בכל אופן, הקישור לנושא הפלסטיני תמוה, ולבנון כמובן לא תשתתף בוועידה בבחריין".
עציון הוסיף כי "התוכנית אינה מתייחסת גם להסכמי פריז ולמעטפת הכלכלית הישראלית-פלסטינית. היא חומקת מעיסוק בנושא, ובכך מקבעת נחיתות פלסטינית כלכלית מובנית. התוכנית מקדמת תלות פלסטינית בכלכלה הישראלית במובנים רבים, בניגוד לאינטרס הישראלי. התוכנית כוללת סעיפים רגישים כמו רישום בעלות על קרקעות - בהצלחה עם זה מול ממשלת סמוטריצ'ים ועמותות זמבישיות".
יו"ר כחול לבן בני גנץ התייחס לפרטי התוכנית שנחשפו, ואמר כי הוא "בעד קידום ופיתוח כלכלי עבור הפלסטינים בעזה וביהודה ושומרון. אבל כל יוזמה כזו, כפי שהוצגה במסגרת תוכנית המאה, חייבת להיות חלק מהמאמץ לפירוז רצועת עזה, השבת השבויים והנעדרים ומניעת פעילות טרור ביהודה ושומרון. עלינו לפעול ביחד עם העולם בכדי לקבע את ההבנה ששקט ביטחוני יוביל גם לפרנסה ורווחה באזור כולו".
שגריר ארה"ב בישראל דייוויד פרידמן שיבח את הסדנה הכלכלית בבחריין ואמר כי היא צעד חשוב קדימה להשגת תכנית השלום של הממשל האמריקני, למרות ההצהרה הפלסטינית על החרמת המפגש הכלכלי. "הסדנה בבחריין היא ניסיון להקפיץ את הכלכלה הפלסטינית. זאת המטרה - לשפר את איכות החיים לפלסטינים", אמר פרידמן בראיון לאל-ג'זירה.
"בסדנה תהיה נוכחות משמעותית של אנשי עסקים פלסטינים, ונעבוד איתם הכי טוב שאפשר. ההיעדרות של הרשות מאכזבת אך לא כזאת שאי אפשר להתגבר עליה", אמר פרידמן, והוסיף כי מטרת הסדנה היא ליצור מומנטום לשלום.
"לפלסטינים יש שאיפת שיש לטפל בהן. לישראלים יש נושאים שצריכים לטפל בהם. הסכסוך הזה צריך להיפתר ברמה פוליטית, אבל כדי ליצור מומנטום אנו צריכים שיפור משמעותי של הכלכלה, שזו הדרך היחידה שבה אנשים משני הצדדים יכולים להאמין שיש סיכוי לשלום אמיתי", אמר.
פרידמן הוסיף כי ארה"ב לא תתמוך בעצמאות פוליטית לפלסטינית באקלים הפוליטי הנוכחי: "הדבר האחרון שהאזור צריך, בין אם זה ישראל, ירדן או מצרים – הוא מדינה פלסטינית כושלת בין ישראל לנהר הירדן. זה איום קיומי למדינת ישראל וגם איום קיומי אפשרי על ירדן. ראינו מה קורה בעזה".
לפנייה לכתב/ת 
