דור ה-Y עובר לבית של 40 מטר
זוגות צעירים בארה"ב שמבינים שהסיכוי לקנות דירה קלוש רוכשים בית קטנטן, ומתאהבים במינימליזם: "עכשיו אנחנו מנצלים את כל החללים בבית"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
למחיר הבתים יש חלק חשוב בעניין. בית מעוצב של 60 מ"ר יכול להימכר ב-50 אלף דולר – חיסכון גדול לעומת בית פרטי בפרברים. "יש לנו משבר דיור והבניינים מסביבנו מתפוררים. קשה למצוא איכות חיים טובה במחיר הולם", אומרת ברנדי ג'ונס, שהחליטה לעבור לבית זעיר עם בעלה ושני הילדים.
לפני שמונה חודשים משפחת ג'ונס עברה לבית זעיר ברידינג בפנסילבניה, 100 ק"מ מצפון לפילדלפיה. ג'ונס אמרה שאם המשפחה הייתה קונה בית חדש באזור היא הייתה צריכה להיפרד מ-300 אלף דולר. הבחירה בבית קטנטן "היא הבדל ענק. זה הופך את הדיור לבר השגה". ברוב המקרים החיסכון לא מספיק כדי לגרום למשפחה לגור בבית זעיר, והיא צריכה לאמץ שינוי בדפוס החשיבה - ולהסתפק במועט.
לפי הנתונים בארה"ב השטח הממוצע של בית חדש למשפחה בארה"ב הוא 240 מ"ר. מרקוס סטולזפוס, מנהל מכירות ושיווק בחברת "שחרור הבתים הזעירים" בפנסילבניה אומר שבמשך 40 השנים האחרונות האמריקנים התאהבו בבניית בתים גדולים, "McMansion". עכשיו, בחלק מהאזורים במדינה, הוא אומר שיותר ויותר אמריקנים מבינים ש"לחיות עם מעט זה יתרון לסגנון החיים".
סקוט ברייר עבר לפני ארבעה חודשים לעם אשתו מליסה לבית של 34 מ"ר. הוא שמח שכבר אין לו יותר מדי רכוש. "אנחנו באמת אוהבים את הגישה המינימליסטית - להפחית ולא להעמיס בכל מקום ובכל דבר", הוא אומר, ומוסיף שהבית החדש שלו הוא פשוט יותר פונקציונאלי. "ההבדל הגדול ששמתי לב אליו הוא שאני מנצל כל חלל בבית. זה לא חלל מבוזבז".
רונלד פיגוארדו, שמתכנן לעזוב את הדירה שלו בניו יורק ביולי לטובת בית זעיר באורגון, מצפה לשינוי בקוצר רוח. "אנחנו באמת מנסים להפוך את החיים שלנו לפשוטים יותר ולהיפטר מהשטויות".
סיבה נוספת שגורמת לאמריקנים לעבור לבתים זעירים היא סביבתית: בית זעיר צורך פחות חשמל ומבזבז פחות מים. תנועת הבתים הזעירים צוברת תאוצה, אך עדיין לא מדובר במספרים גדולים. ההערכה היא שמספר הבתים הזעירים בארה"ב עומד על קצת יותר מעשרת אלפים.
לפי בעלי הבתים הבנקים מערימים קשיים על מי שרוצה לגור בבתים הקטנטנים, ולא מוכנים להעניק הלוואות "מסורתיות" לבתים "לא מסורתיים". הקושי המרכזי הוא משפטי: רוב היישובים אוסרים על האזרחים לגור בקביעות בבית על גלגלים, ובדרך כלל אוסרים על בניית בתים שקטנים מ-274 מ"ר. לכן חלק מהבתים מוקמים ללא אישורים מגורמי התכנון והבנייה.
כמה מדינות בארה"ב נוקטות גישה ליברלית יותר, כמו קולורדו נבאדה וצפון קרוליינה. המדינות המאוכלסות ביותר בארה"ב, בינתיים, מתעלמות מתנועת הבתים הקטנטנים. היסטורית, לבתים קטנים כמו בונגלו וקרוואן יש מוניטין רע בארה"ב. הם בדרך כלל נבנים ברישול ושייכים למעמד הנמוך. הבית הזעיר של ברייר, לעומת זאת, מעוצב ומתהדר בג'קוזי ומסך קולנוע. הכי רחוק מקרוואן. "יש דעות קדומות", הוא אומר. "לא ראו את זה מספיק. זה משהו חדש. זאת הבעיה".
לפנייה לכתב/ת 
