המבקר: סכנה בבריכות ציבוריות, ליקויי בטיחות בגני ילדים
בדו"ח האחרון של המבקר שפירא נחשפו ליקויי בטיחות מסוכנים בגני ילדים ובבריכות ציבוריות, וכן כשלים מהותיים ביישום החוק למניעת הטרדה מינית ברשויות מקומיות
ליקויים בטיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות, חוסר פיקוח ואכיפה בגני הילדים, כשלים בבריכות ציבוריות: מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב') עולה כי אף שחלפו יותר מ-20 שנה מחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, משרד הפנים לא קבע נהלים ברורים והנחיות לפעילותן של הרשויות המקומיות בנושא, והתיקון לתקנות משנת 2014, שהסדיר חלק מפעילותם של גופים אחרים למניעת הטרדות מיניות, לא הוחל עליהן.
עוד בדו"ח המבקר: בלי מדיניות, בלי אכיפה: הזיהום והסרטן במפרץ חיפה
הביטוח הלאומי והדואר בראש: מצעד תלונות הציבור
במצב זה, כתב המבקר בדו"ח האחרון לפני סיום תפקידו בחודש הבא, כל רשות מקומית פעלה לפי ראות עיניה ושיקול דעתה. לכן, התגלו ליקויים מהותיים באופן שבו רשויות מקומיות מיישמות את הוראות החוק ובטיפולן בתלונות. זהו הדו"ח האחרון של המבקר היוצא, השופט בדימוס יוסף שפירא, שיוחלף בימים הקרובים במתניהו אנגלמן.
המבקר מצא בין היתר כי 40 רשויות מקומיות לא מינו אחראי למניעת הטרדה מינית, בניגוד לחובה הקבועה בתקנות. 59 רשויות מקומיות לא מילאו את חובתן החוקית בכך שלא קבעו תקנון למניעת הטרדה מינית. ו-86 רשויות מקומיות לא קיימו פעילויות הדרכה במניעת הטרדה מינית.
לקריאת דו"ח המבקר: הביקורת בשלטון המקומי
עוד מצא המבקר כי רשויות מקומיות שנבדקו טיפלו באופן לקוי בתלונות על הטרדה מינית. למשל, באחת התלונות הרשות המקומית לא שקלה נקיטת צעדי משמעת נגד מנהל שהודה בהטרדה מינית במסגרת הליך פלילי, והעבירה דווקא את המתלוננת לתפקיד אחר, בניגוד לרצונה. במקרה נוסף, ברשות מקומית אחרת, הרשות לא עירבה את האחראית בטיפול בתלונה על הטרדה מינית ושיבצה את האדם שנגדו הוגשה תלונה בעבודה בקרבת קטינים בעת שהתנהל נגדו הליך פלילי באשמת עבירות מין.
גני ילדים: אי מילוי הנחיות משרד החינוך, חוסר פיקוח ואכיפה
בפרק נוסף, הביקורת על פעולות הרשויות המקומיות ומשרד החינוך בכל הנוגע להבטחת הבטיחות בגני הילדים - שחוק חינוך חובה חל עליהם - העלתה ליקויים מהותיים שעניינם אי-מילוי הנחיותיו ונהליו של משרד החינוך בידי הרשויות המקומיות, וכן חוסר פיקוח ואכיפה יעילים של משרד החינוך על קיום כללי הבטיחות בגני הילדים.
המבקר כתב בפרק זה כי יש לראות בחומרה את המצב שבו רשויות מקומיות מדווחות למשרד החינוך על תקינות כביכול של גני הילדים שבתחומן, אף כי מרכיבים חשובים שהם נדבך מהותי בבדיקה כלל לא נבדקו. הוא הוסיף כי התנהלות הרשויות המקומיות בעניין זה מצביעה על אי-קבלת אחריות מלאה על ליקויי הבטיחות בגני הילדים.
לדברי המבקר, העובדה כי גני ילדים פועלים מבלי שנערכו בהם בדיקות בטיחות כלל, מעלה חשש לקיום ליקויי בטיחות המסכנים את שלום הילדים. זאת ועוד, רשויות מקומיות דיווחו למשרד החינוך כי הגנים כשירים לכאורה וכי קיבלו אישור על כך מטעם עורכיהם של מבדקי הבטיחות - בעוד שביקורת של משרד מבקר המדינה העלתה כי לאמיתו של דבר לא תוקנו ליקויים שהתגלו בעבר והצריכו תיקון מיידי - והדיווח האמור הוביל לאי-נקיטת צעדים על ידי משרד החינוך לתיקון המצב.
בריכות שחייה ציבוריות: "ליקויים חמורים עד סכנה"
בנושא הפעלה ובטיחות של בריכות שחייה ציבוריות, ממצאי הביקורת הצביעו על ליקויים רבים בטיפול הרשויות המקומיות שנבדקו בבריכות השחייה שבתחומן, חלקם חמורים עד כדי חשיפת הציבור לסכנות בעת השימוש בבריכות.
מבקר המדינה כתב כי נוכח הממצאים נדרש משרד הפנים, מכוח אחריותו הכוללת לפי חוק הסדרת מקומות הרחצה, להנחות את הרשויות המקומיות להקפיד לפעול בהתאם להוראות הבטיחות ולאכוף הוראות אלה על בריכות השחייה הציבוריות שבתחומן.
המבקר כתב כי בכל הרשויות המקומיות שנבדקו לא בוצע פיקוח על הפעלת בריכות השחייה הציבוריות שבתחומן על ידי פקחי בריכות שחייה שהוסמכו לכך כנדרש. בנוסף, בכל הרשויות המקומיות שנבדקו, ראשי הרשויות המקומיות לא מינו פקחי בריכות שחייה כלל, בניגוד למתחייב בתקנות הבטיחות.
בביקורת נכתב כי בכל בריכות השחייה שנבדקו נמצאו ליקויי בטיחות רבים, חלקם אף חמורים, בתחומים האלה: בטיחות כללית, חשמל, כיבוי אש, טיפול בחומרים מסוכנים, עזרה ראשונה ונגישות. בחלק מאתרי בריכות השחייה בעיריות אשקלון ולוד והמועצות האזוריות מגידו ועמק המעיינות הוצבו מתקני משחקים וספורט. המתקנים לא טופלו כנדרש בחוק ובתקנות הבטיחות, והם שימשו את קהל המתרחצים בבריכת השחייה אף על פי שלא נקבעו נהלים להפעלתם ולתחזוקתם.
עיריית לוד, כך לפי המבקר, איפשרה להציב באתר בריכת השחייה שבבעלותה קפצת (טרמפולינה) שהיא מתקן מסוכן, מבלי שנבדקה בטיחות השימוש בה ומבלי שהתקיימו התנאים המינימליים להבטחת שלומם של המשתמשים בה.
וזה לא הכול. כשהגיע צוות הביקורת לבריכת השחייה חנה סנש שבבעלות המועצה המקומית קריית טבעון לא נכח באתר מציל אף על פי שבאותה העת שהו ילדים בבריכת השחייה המרכזית ופעוטות בבריכת הפעוטות. בעקבות הביקורת והפעלת בריכת השחייהללא נוכחות מציל, ולאחר שהוער לראש המועצה דאז, הוצא מייד למתנ"ס טבעון צו סגירה מינהלי של האתר.
כשלים באספקת חשמל, ניהול ותחזוקה במועצות הדרוזיות
נושא נוסף שנבדק הוא אספקת חשמל במועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן. המבקר מצא כי ניהול משק החשמל במועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן - מג'דל שמס, בוקעאתא, מסעדה ועין קיניא - נעשה על ידי המועצות עצמן. ממצאי הביקורת מלמדים על כשלים מהותיים וליקויים רבים בכל הקשור לאספקת החשמל ולניהול ולתחזוקה של רשת החשמל באותן מועצות.
מבקר המדינה כתב כי פעולותיהם של כל הגורמים האחראיים - מינהל התכנון במשרד האוצר, משרד האנרגייה, רשות החשמל, משרד הפנים והמועצות המקומיות - התאפיינו בהיעדר ראייה כוללת, וגורמים אלה לא הצליחו להגיע לפתרון מערכתי הולם לבעיית אספקת החשמל במועצות אלה.
עוד נכתב כי רמת התחזוקה של רשתות החשמל בארבע המועצות המקומיות אינה תואמת את התקן, ומצבן הפיזי של חלק מהרשתות ירוד ביותר ומהווה סכנה בטיחותית עבור הציבור הרחב. אספקת החשמל במועצות הללו אינה מפוקחת כנדרש ואינה עומדת בתקנים של רשות החשמל. בד בבד, בחלק מאותן מועצות שיעור הגבייה של תשלומים עבור צריכת החשמל הוא נמוך.
המבקר הוסיף כי הליקויים החמורים מלמדים כי אספקת החשמל במועצות המקומיות בצפון הגולן אינה מפוקחת כנדרש ואינה עומדת בסטנדרטים של רשות החשמל. לפיכך על הגורמים האחראיים - משרד האנרגיה, רשות החשמל, מינהל התכנון במשרד האוצר ומשרד הפנים - לפעול מול המועצות המקומיות להסדרת משק החשמל בתחומן בהקדם.
מרכז הירידים בת"א: פגמים בהליכי התקשרות ושכר
המבקר בדק גם את מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ, שהוא תאגיד בבעלות מלאה של עיריית תל אביב-יפו. בדיקת משרד מבקר המדינה שנעשתה בעקבות תלונות שקיבל על פעילות התאגיד העלתה ליקויים בתחומים שונים.
בין היתר הועלו ליקויים בהליכים להפעלתו של ביתן 2, לרבות הליכי התכנון והתקצוב שלו, בהתקשרויות, בתשלומי השכר לעובדים ובתכנון נסיעות עובדים לחו"ל, באישורן ובדיווח עליהן. על הכנסים עצמם, כתב המבקר כי אף שאירוח כנסים בין-לאומיים הוא מיעדיו המרכזיים של מרכז הירידים, התקיימו בו בשנים 2016 ו-2017 רק תשעה כנסים כאלה.
עוד נמצא עד סוף שנת 2016 התאגיד לא השקיע כסף בקידום פעילות בין-לאומית. בשנת 2017 היה תקציבו למטרה זו מיליון שקל, אך ההוצאות בפועל הסתכמו ב-334,000 שקל בלבד. ב-2018 היה התקציב בסעיף זה 1.3 מיליון שקל, וההוצאות בפועל הסתכמו ב-831,000 שקל בלבד. עוד העיר המבקר כי התאגיד לא הכין תוכנית אסטרטגית לקידום הפעילות הבין-לאומית.
לפנייה לכתב/ת 
