רומא טובעת בזבל והרופאים מודאגים
בירת איטליה מייצרת 1.7 מיליון טונות זבל בשנה – וכבר שנים שאין לה אתר גדול מספיק להטמנת פסולת. האשפה נערמת ברחובות, והסירחון והחולדות הופכים את חיי התושבים לבלתי נסבלים: "אני כבר לא יוצאת בערב". ברשויות מודים: אין פתרון בטווח הקצר
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
פינוי האשפה הוא בעיה ב"עיר הנצח" זה עשרות שנים. בכל שנה מייצרת רומא כ-1.7 מיליון טונות זבל, אבל מאז סגירתה של מטמנת מלגרוטה בשנת 2013 נותרה העיר ללא אתר גדול להטמנת פסולת. נציגים ממפלגות שונות שכיהנו כראש העיר ניסו שוב ושוב לפתור את הבעיה, אך ללא הועיל, והיא החריפה דרמטית מאז שווירג'יניה ראג'י, אשת מפלגת "חמשת הכוכבים" הפופוליסטית, התמתנה לראש העיר לפני שלוש שנים.
מועצת העיר בראשות ראג'י מתמודדת בימים אלה עם תסכול וכעס גדולים הן מצד תיירים והן מצד תושבים על ערימות הזבל שמצטברות ברחובות, מסכנות את בריאותם של אנשים ופוגעות בתדמיתה של העיר.
"הפכנו לעיר של עולם שלישי או רביעי", אומרת רוסנה פרנצה, תושבת רומא. "גברת ראג'י צריכה לקפוץ לביקור פה מדי פעם. בשכונה שלה – והייתי שם – הכול בסדר". אלסיה, אישה אחרת שגרה ברומא, סיפרה על חולדה שעברה לידה כמה ימים לפני כן, וציינה שבערבים היא אינה יוצאת כי יש סירחון שאי אפשר לתאר.
ד"ר רוברטו וולפה מסביר שחיות כגון כלבים, חתולים, עכברושים ואפילו ציפורים כגון שחפים הופכות לסכנה בריאותית כשהן באות במגע עם אשפה ומפיצות זיהומים בקטריאליים דרך הצואה או השתן שלהן. "הסכנה הגדולה ביותר עבורנו היא כשאנחנו יוצאים לזרוק את הזבל. יש סכנה שניקח את הזיהום איתנו הביתה. לכן חשוב לשטוף את הידיים היטב אחר כך".
וולפה מדגיש שלתושבים זועמים לא כדאי להצית ערימות אשפה במחאה, משום שהדבר עלול לסכן עוד יותר את הבריאות – על-ידי פליטת דיאוקסין, תרכובת כימית רעילה שיכולה לגרום לסרטן.
פקידי העירייה ברומא מסכימים על דבר אחד: לבעיית האשפה דרוש פתרון ארוך טווח. "בואו נהיה כנים – שום תוכנית אשפה לא יכולה לפתור בתוך שנה בעיה שהוחמרה על-ידי ניהול כושל שנמשך 60 שנה", אומר מרקו קצ'אטורה, העומד בראש הנציבות לענייני סביבה ופוליטיקה עירונית ברומא. "בואו נגיד לתושבים את האמת: אנחנו אנושיים. המצב הקשה הזה של התשתיות לא יכול להיפתר בטווח הקרוב".