"פיקוח דל, בלי תכנון או כוח אדם": ממצאי המבקר על המכינות הקדם צבאיות
בדיקה מקדימה של מבקר המדינה לשעבר מעלה ביקורת קשה על התנהלות משרדי החינוך והביטחון בעולם המכינות קודם אסון נחל צפית: פיקוח דל, היעדר תחקירים ו-"קושי בזיהוי כשלים למניעת פגיעה עתידית בחניכים". עורכי הדין של משפחות האסון: "למצות את הדין גם עם משרדי הממשלה"
בלי תחקירים, בלי פיקוח, בלי תיאום: ממצאי הבדיקה המקדימה של המבקר על המכינות הקדם צבאיות. ימים ספורים לאחר האסון הכבד בנחל צפית שאירע באפריל 2018 וגבה את חייהם של תשע נערות ונער, הודיע מבקר המדינה דאז יוסף שפירא כי יחל בבדיקה מעמיקה של הנעשה בעולם המכינות הקדם צבאיות.
ממצאי הבדיקה של המבקר נשלחו הבוקר (ג') למנכ"לי משרדי הביטחון והחינוך, למועצת המכינות הקדם צבאיות ולנציגי המשפחות, ומהם עולה ביקורת קשה על הפיקוח ונהלי הביטחון שקדמו לאסון בנחל.
"הפיקוח של משרד החינוך ושל משרד הביטחון על המכינות היה דל ביותר", נכתב במסמך. "הדבר בא לידי ביטוי בכך שלשני המשרדים אין תוכנית עבודה שנתית לביצוע פיקוח על המכינות, אין גם כוח אדם ייעודי שעליו הוטלו משימות הפיקוח. המשרדים לא קבעו את מתכונת הפיקוח שלהם, לא קבעו מה האירועים שבנוגע אליהם חלה על המכינות חובת דיווח - למשל באירועי תאונה או כמעט תאונה - ולא קבעו כיצד יבוצע פיקוח על התוכנית החינוכית-לימודית אשר עיקרי נושאיה נקבעו בתקנות.
"כתוצאה מכך אין למשרדים יכולת תכנון יעילה לפיקוח על המכינות", צוין בממצאי הבדיקה, "המשרדים לא זיהו את מוקדי הסיכון שיש לפקח עליהם - הן מבחינת סוגי הפעילויות והן מבחינת זהות המכינות. בפועל, פעולות הפיקוח מבוצעות ללא תיאום בין שני המשרדים, הן אקראיות ולא מתוכננות מראש".
עוד נכתב במסמך כי נציגי המשרדים ביקרו בחלק מצומצם בלבד של המכינות במהלך שנת הלימודים, ולא הכינו סיכומי ביקור לכולם. במקרים שבהם הוכנו סיכומים, הם היו "דלים מאוד בתוכנם".
לפי ממצאי המבקר, המשרדים האחראיים לא נהגו לקיים תחקירים על אירועים דומים בעלי סיכון שהתרחשו במכינות הקדם צבאיות. "נציגי משרד מבקר המדינה ביקשו הן ממשרד החינוך הן ממשרד הביטחון לקבל דו"חות וסיכומי תחקירים על אירועים חריגים שאירעו בהקשר למכינות הקדם צבאיות טרם אסון נחל צפית, אולם לא היה בידי המשרדים מסמכים כאלו", צוין.
"מכאן, שעל אף שידוע על אירועים חריגים שאירעו במהלך השנים בפעילות חוץ של המכינות, המשרדים לא תחקרו אותם באופן סדור שהביא לגיבוש של מסמכי סיכום אפקטיביים. יש בכך משום פגיעה ביכולת המכינות והמשרדים לזהות כשלים ולמנוע פגיעה בחניכים באירועים עתידיים".
לסיכום נכתב כי "מסמך זה מעלה צורך בבחינה מעמיקה של שאלות יסוד הנוגעות למכינות הקדם צבאיות - מהותן וייעודן, שילוב בני נוער מכל גווני קשת האוכלוסיה מתוך שאיפה להבטיח תרומה ייחודית לצה"ל, לחברה ולבני הנוער עצמם. נדרש לעמוד על יחסי הגומלין והממשקים בין משרד החינוך ומשרד הביטחון ובין המכינות, ועל גבולות האחריות והסמכות של כל אחד מהמשרדים כלפי המכינות".
מטעמם של עורכי הדין אלי זהר, אפרת רייטן ודנה קאופמן, המייצגים את המשפחות השכולות ואת אחד מניצולי האסון, נמסר: "הבדיקה המקדמית שערך מבקר המדינה מאששת את טענותיהם החריפות של ההורים שאיבדו את ילדיהם באסון מכינת בני ציון, כי לא ניתן להסתפק בהעמדה לדין של מנהלי המכינה אלא יש למצות את הדין עם משרדי הממשלה האחראים על פי חוק על בטיחותם של חניכי המכינות.
"הממצאים החמורים על היעדר פיקוח נהלים טרום האסון מזעזעים, ומראים כי חיי הילדים היו הפקר בעיני הגורמים השונים. אנו מחזקים את ידיהם של עורכי הבדיקה ועם זאת יובהר כי הבדיקה המקדמית איננה תחליף לוועדת החקירה שהבטיח להקים ראש הממשלה ערב הבחירות. ההורים השכולים מצפים ודורשים ממר נתניהו לעמוד בהבטחותיו".
הורי הנספים באסון דורשים את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק גם היא את הגורמים שהובילו לאסון הכבד. ראש הממשלה התחייב לפני מספר חודשים על הקמת הוועדה, ואולם זו לא הוקמה עד כה. שר החינוך החדש, הרב רפי פרץ, סירב אף הוא להתחייב כי הוא תומך בהקמת הוועדה. "זה אולי אחד הנושאים הראשונים שיעלו על הפרק בשבוע הבא", אמר בתשובה לשאלת ynet בעניין. "אני אקשיב לכל הצדדים ואכריע". ב-ynet פורסם לראשונה כי הורי הנספים פנו לאחרונה לפרץ וביקשו ממנו לתמוך בהקמת ועדת החקירה.