ההימור של עיראק נגד המיליציות השיעיות
ניסיון לגמד את השפעת איראן - או כזה שרק ישמר אותה? ראש ממשלת עיראק מנסה לתווך בין האינטרסים המתנגשים של וושינגטון וטהרן בארצו, והורה ל-140 אלף אנשי המיליציות לפעול תחת חסות הצבא. חלק מהחמושים מברכים, אחרים זועמים: "הוראה אמריקנית, הם חולמים שנציית"
האם עיראק מתחילה לפעול נגד המיליציות השיעיות שפועלות בשירותה של איראן? אחרי לחץ גובר מצד וושינגטון ועל רקע המתיחות הגוברת בינה לבין טהרן, ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, חתם השבוע על צו שמורה למיליציות בארצו לפעול מעתה תחת חסות הצבא העיראקי.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
מדובר בהימור מצדו של ראש הממשלה העיראקי, שארצו הופכת עם הזמן למוקד מרכזי יותר ביריבות בין ארה"ב לאיראן באזור. הצעד של אל-מהדי נועד כנראה לחזק את מעמדו בעיני ארה"ב, לקראת ביקורו בעוד כמה שבועות בוושינגטון. עם זאת, לא נראה שבאמת יצליח להכניע את המיליציות שבהן תומכת איראן, ועל כן הוא מסתכן כי ייתפס כמנהיג חלש אם לא יצליח לאכוף את ההוראה שלו.
המיליציות השיעיות בעיראק, שמכונות בשם הקולקטיבי "אל-חשד א-שעבי" (כוחות הגיוס העממי, או בראשי התיבות PMF), היוו כוח משמעותי במאבק נגד דאעש. עם זאת, יש להן גם כוח פוליטי משמעותי בעיראק: כמה שרים בממשלה חברים במיליציות, ויש להן 48 נציגים בפרלמנט העיראקי, שבו 329 חברים.
"המיליציות הן אחד הגורמים שהשיגו ניצחון עבור עיראק (על-פני דאעש), ששחררו את מוסול והחזירו את הביטחון למדינה. הגיע הזמן שנארגן את הסטטוס שלהן בצורה חוקית – כלומר ששום נשק לא יוחזק מחוץ למסגרת המדינתית", אמר שלשום (יום ג') אל-מהדי לכתבים במסיבת העיתונאים השבועית שלו.
זו תהיה משימה קשה במדינה שמוצפת בכלי נשק ובמיליציות, רבות מהן פועלות מחוץ לפיקוח ולשליטה של הממשלה.
מנהיגיהן של כמה מהמיליציות הגדולות בעיראק, כגון עסאיב אהל אל-חאק ובדר, קיבלו דווקא בברכה את החלטתו של ראש הממשלה אל-מהדי, וכינו אותה "צעד בדרך הנכונה". עם זאת, אחד ממנהיגי המיליציות אמר כי לארגונו יש משרדים סודיים שאין בכוונתו לסגור, וטען כי ההחלטה של אל-מהדי נבעה מ"הוראה אמריקנית". הוא שוחח עם סוכנות הידיעות AP בעילום שם, ואמר כי אל-מהדי והאמריקנים "חולמים" אם הם סבורים שניתן ליישם את הצו.
אחת המיליציות הגדולות בעיראק, שלה קשרים עמוקים לאיראן, היא "כתאיב חיזבאללה" (גדודי חיזבאללה). גם ארגון זה מתח, כצפוי, ביקורת על ההחלטה. בארגון טענו כי המשימה הדחופה ביותר של ממשלת אל-מהדי היא לסיים את מה שכינה ה"כיבוש" של הכוחות האמריקניים בעיראק (לארה"ב 5,000 חיילים שמוצבים במדינה), שנוכחותם מהווה "איום משמעותי". בארגון לא ציינו אם יצייתו לצו ויפעלו מעתה תחת פיקוד הצבא.
המיליציות של ה-PMF הוקמו בקיץ 2014, בעקבות קריאתו של איש הדת השיעי הבכיר ביותר בעיראק, אייתולה עלי סיסתאני, למתנדבים שייאבקו בארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) – אחרי שזה כבש כמעט שליט משטחה של עיראק, כולל העיר הצפונית מוסול, השנייה בגודלה במדינה. כוחות הביטחון הסדירים של עיראק קרסו אז אל מול המתקפה של הג'יהאדיסטים.
עשרות אלפים נשמעו לקריאת החירום של האייתולה, והתגייסו לכמה מיליציות שונות, רבות מהן התקיימו כבר שנים ארוכות ואף נלחמו בכוחות האמריקניים שפלשו לעיראק ב-2003. פעילותן של המיליציות זכתה לעידוד מצד ממשלת עיראק, אך הכוח המרכזי שעומד מאחוריהן ותומך בהן הוא המדינה השכנה – איראן.
הניצחון על פני דאעש הפך אותן בעיני העיראקים לכוח מקודש כמעט, כזה שהגן על הרוב השיעי מפני הסכנה שהציבו בפניו הסונים מדאעש. כוחן הפוליטי הלך וגבר מאז הניצחון, על אף קריאותיה של ארה"ב לפירוק המיליציות בתום המאבק בדאעש.
למיליציות נוכחות חמושה, בטנקים ובכלי נשק כבדים אחרים, בכמעט כל מחוז עיראקי. יש להן גם נציגים בעלי השפעה בממשלות המקומיות ובמוסדות הממשל. לפי ההערכה, מספרם הכולל של חבריהן עומד על כ-140 אלף לוחמים.
ההשפעה הגוברת שלהן גורמת לחשש לא רק בקרב המיעוט הסוני שחושש מפגיעה בו על רקע המתיחות ההיסטורית באיסלאם בין השיעים לסונים, אלא גם בקרב הממשלה השיעית של אל-מהדי ובכירים בצבא. הם חוששים כי המיליציות יצברו כוח כמו זה שיש לחיזבאללה בלבנון.
גם ראש הממשלה הקודם של עיראק, חיידר אל-עבאדי, ניסה להגביל את ההשפעה של המיליציות ולשלבן בצבא – אך המיליציות נותרו ברובן עצמאיות. הצו החדש של אל-מהדי, שעליו חתם ביום שני, הולך רחוק יותר מהניסיון של קודמו ומורה למיליציות לוותר על שמותיהן ולסגור את המטות והמשרדים השונים שלהן. עליהן, לפי הצו, להיענות לדרישות אלו עד לסוף החודש – ומי שלא מוכן צריך לוותר על נשקו. כל פלג שימשיך להחזיק בנשק ויפעל "בפומבי או בסתר" נגד הכללים החדשים – ייחשב לא-לגיטימי. עם זאת, בצו לא נאמר כיצד בכוונת הממשלה לאכוף אותו.
התזמון של פרסום הצו ראוי לציון, שכן הוא מגיע על רקע המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ומתקפות טילים נגד יעדים אמריקניים שונים בעיראק, שרק הוסיפו לחשש להסלמה באזור – ולהפיכתה של עיראק לאחד המוקדים בסכסוך.
"הדבר הבא" של האיראנים והאיום על לבנון
למרות שנראה שהצעד נועד לספק את ארה"ב, הוא ככל הנראה תואם עם איראן – תוך כדי הבנה הדדית שהקבוצות החמושות לא יפורקו ולא יאוחדו לחלוטין עם הצבא. מבקרי ההחלטה טוענים כי "אין לה שיניים". "הפלגים הללו לא יצייתו לממשלה, במיוחד בגלל שהם מתואמים אידיאולוגית עם איראן ומקבלים הוראות ישירות מטהרן", אמר וואתק אל-חשימי, מומחה לפוליטיקה העיראקית.
ג'ו מקארון, חוקר שותף במרכז הערבי בוושינגטון, סבור כי אל-מהדי מנסה "לקנות זמן" באמצעות ההחלטה, תוך כדי ניווט בין האינטרסים האיראניים לאמריקניים. "בוושינגטון ובעולם הערבי יש כאלו ששמחים על ההחלטה העיראקית, אבל העובדה היא שלא ניתן יהיה ליישמה בלי הסכמה איראנית", אמר. "היא למעשה משמרת ונותנת לגיטימציה להשפעה האיראנית בטווח הארוך".
לפנייה לכתב/ת 
