אסון במצולות: היחידה הסודית והאסטרונאוטים הימיים
איסוף שרידי מטוסים ולוויינים מקרקעית הים, ניסויים חשאיים בטילי טורפדו ופעולות ריגול: 14 ה"הידרונאוטים" שנהרגו באסון הצוללת הגרעינית הרוסית באוקיינוס הארקטי שייכים ליחידה 45707, גם בנו של המפקד נספה. אלו אנשי יחידת העילית שעומדים בראש מקבלי השכר בצבא הרוסי
אסון צ'רנוביל חזר לתודעה בקיץ הזה בזכות סדרת הטלוויזיה המוערכת. אבל 33 שנה אחרי ניסיונות ההסתרה הסובייטיים של ממדי האסון הגרעיני, שוב ניסו ברוסיה לקמץ בפרטים על טרגדיה, שלפחות בינתיים לא נראה שהובילה לדליפה גרעינית. רק שלושה ימים לאחר הדיווח על מותם של 14 אנשי צוות בשריפה קטלנית, הודו הרוסים כי מדובר בצוללת גרעינית, אך עדיין רב הנסתר על הגלוי.
בשיחה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר שר ההגנה סרגיי שויגו כי האסון נגרם משריפה בתא המצבר וטען שהכור הגרעיני בצוללת היה מבודד לחלוטין, ולא אויש. "הצוות נקט את כל הצעדים הנחוצים כדי להגן על הכור, ואין שום שינוי בפעילות הכור", טען. שם הצוללת לא נאמר, אך לפי כל הדיווחים מדובר בצוללת AS-12 שנועדה למבצע משימות מיוחדות בעומק רב במיוחד.
האסון בצוללת, המכונה "לושאריק" על שם דמות מקומיקס סובייטי, שם את הזרקור על אחד מהנכסים הימיים הסודיים ביותר של רוסיה ועל פעילות ה"הידרונאוטים" - "אסטרונאוטים ימיים". האסון אירע בעת שלושאריק הייתה במעמקי ים ברנץ שבאוקיינוס הארקטי - במים הטריטוריאליים של רוסיה, אבל לא הרחק מחופי נורבגיה.
לא זוהתה קרינה חריגה
השריפה בצוללת פרצה ביום שני, אבל רק ביום שלישי בערב חשפו הרוסים רשמית את דבר האסון. הרשויות בנורבגיה אמרו ביום שלישי כי לא זיהו קרינה חריגה. משרד ההגנה הרוסי מסר כי הנספים הקריבו את חייהם כדי למנוע מהאש להתפשט לשאר חלקי הצוללת, וכך הצילו את עמיתיהם ואת הצוללת עצמה.
כל 14 ההרוגים בלושאריק הם קצינים ולפי הדיווחים כולם היו מוצבים ביחידה 45707 מהעיר פטרהוף, סמוך לסנט פטרבורג – מהיחידות הסודיות ביותר בצבא הרוסי. יחידה זו אחראית על הפעילויות בפרויקט 18510 "נלמה" (רנטגן) "תחנות אוטונומיות למים עמוקים" - התיאור הרשמי ברוסיה של צוללות מיניאטוריות מסוג זה.
פיתוח "לושאריק" החל ב-1988, אבל היא נכנסה לשירות מבצעי רק ב-2003, עקב קשיים תקציביים. היא מונעת על ידי כור גרעיני ויכולה להכיל 25 אנשי צוות, כולם קצינים. הרוסים לא מסרו כמה אנשי צוות שרדו השבוע את האסון.
מה הייתה המשימה האמיתית של המיני-צוללת?
המיני-צוללות הללו, שפועלות בעומק של 3,000 עד 6,000 מטר (בניגוד לעד 600 מטר בצוללות רגילות), משויכות לחטיבה 29 שבסיס הצוללות שלה הוא גדזייבו שבחצי האי קולה. היחידה נמצאת תחת השליטה הישירה של מפקדה במשרד ההגנה הרוסי שאחראית על פעולות ימיות חשאיות - מסקירות אוקיינוגרפיות בעומק הים, דרך ניסויים חשאיים במערכות נשק ימיות מתקדמות ועד מבצעים מיוחדים מתחת למים.
גורמים רשמיים אמנם אמרו כי משימת הצוללת הייתה לסקור את קרקעית ים ברנץ, אבל המשימה האמיתית עשויה להיות שונה. לפי אחת התיאוריות שהועלו, הצוללת השתתפה בביצוע ניסויים ימיים חשאיים לטורפדו הגרעיני פוסידון – כלי תת-ימי בלתי מאויש שהיה אחד ממערכות הנשק שחשף פוטין בנאומו בשנה שעברה. השנה אמר נשיא רוסיה כי אותה מערכת נשק עדין בשלבי ניסוי, ו"הניסויים עד כה מוצלחים".
הקצין הימי וההידרונאוט לשעבר ולדימיר אשיק אמר בעבר לעיתון הרוסי "איזבסטיה" כי תפקיד ההידרונאוטים הוא לאסוף מידע ימי בנוגע לציוד האויב, להגן על קווי התקשורת התת-ימיים של הרוסים ולהביא מקרקעית הים שרידים של ציוד סודי שנותר מאחור בעקבות ניסויים או תאונות.
יחידה 45707 הוקמה ב-1976 והמצטרפים אליה היו צריכים לעמוד בשורת דרישות מחמירה במיוחד: לסיים שירות של לפחות חמש שנים בצוללת סובייטית, להיות חברים במפלגה הקומוניסטית ולעבור בדיקות רפואיות בדומה לקוסמונאוטים. כל המידע על פעילותם נחשב לסודי, אך לפי הדיווחים הם כאמור מעורבים בפעילות ריגול, ובכלל זאת האזנה לכבלי תקשורת ואיסוף שרידי ספינות, מטוסים ולוויינים מקרקעית הים.
לפי נתונים שפורסמו ב-2012, ההידרונאוטים עמדו בראש מקבלי השכר בצבא הרוסי. הם קיבלו למשל שכר גבוה פי 3 מקולונל שעמד בראש יחידת מפציצים אסטרטגית ופי 7 מקצין של יחידת חי"ר משוריין בסיביר. בונוסים חודשיים ניתנו על פעילות בעומק רב יותר מ-500 מטר, לפי יומן המבצעים של הצוללת.
דמיטרי קורנב, עורך באתר צבאי רוסי, אמר ל"איזבסטיה" בעבר כי "לאף אדם בעולם יש את הניסיון בפעילות בקרקעית האוקיינוס הארקטי כמו שיש להידרונאוטים. במהלך שנים רבות של פעילות לא הייתה תקרית אחת, אף שלצוותים הפועלים בעומק הים אין תקשורת עם הקרקע. זו התוצאה הישירה של רמת האימונים הגבוהה של הקצינים ההידרונאוטים. לכן מגיעה להם משכורת כה גבוהה".
כרוניקה של אסונות והסתרות
מהשבוע היחידה וההידרונאוטים כבר לא יכולים להתהדר באפס תקלות, אבל אין מדובר באסון הראשון של צוללת רוסית, וגם לא בניסיון רוסי ראשון להסתיר תקרית גרעינית. ב-1957 תקלה במערכת הקירור של כור מאיאק – ממתקני הגרעין הגדולים ביותר בברית המועצות – הובילה לפיצוץ ופליטה אדירה של חומרים רדיואקאטיביים. 470 אלף איש נחשפו לקרינה, אבל רק ב-1992 הודו הרוסים כי המקרה אכן אירע.
זה היה האסון הגרעיני הגדול בעולם עד אסון צ'רנוביל, שחזר לכותרות לאחרונה, בסיוע סדרת המופת של HBO וסקיי. 19 שנה לפני השריפה בלושאריק, טבעה הצוללת הגרעינית קורסק, גם כן בים ברנץ. אז, בשנת 2000, נספו באסון כל 118 אנשי הצוות. אסון צוללת רוסית נוסף אירע בשנת 2008, אז מתו 20 איש מדליפת גז בצוללת הגרעינית נרפה.
כצוללת מיניאטורית, לושאריק התחברה לצוללת גדולה בהרבה – אך זהותה של זו אינה ברורה. לפי ההערכות, לושאריק תוחזר לפעילות מבצעית, אלא אם ספגה נזק קטסטרופלי. אבל אובדן חיי האדם הוא הנזק העצום מבחינת הרוסים, עקב היותם של ההידרונאוטים חברי יחידת עילית.
גיבורי רוסיה בצוללת הסודית
הפרטים המעטים שפורסמו על אותם הרוגים מאששים זאת. דניס דולונסקי, שלפי הדיווחים היה מפקד הצוללת, קיבל את עיטור "גיבור רוסיה" לפני שש שנים על "פעילות מחקרית באוקיינוס הארקטי ובאנטארקטיקה". קצין אחר שנספה הוא דניס אופארין, בנו של אלכסנדר אופארין, מפקד יחידת 45707.
הרוג אחר הוא ניקולאי פילין, שזכה אף הוא בעיטור "גיבור רוסיה". הוא קיבל את העיטור בשנה שעברה, אחרי 31 שנות שירות באותה היחידה, ולפי הדיווחים ביצע ניסויים בציוד צבאי בקרקעית הים.
לפנייה לכתב/ת 
