מה תומס ג'פרסון היה חושב על הפלסטינים
243 שנה אחרי הכרזת העצמאות האמריקנית, האם גרינבלט, קושנר ופרידמן מסכימים ש"כל בני האדם נבראו שווים" ושגם לפלסטינים מגיעה מדינה?
מזל טוב לארה"ב ולאמריקנים. 243 שנים עברו מאז שהקריאה הצודקת שנשאו אבותיכם, שקראה לחירות ולצדק, לאומה שבה כל בני האדם שווים ואזרחות היא ערך מוקנה, שינתה את העולם. וכמו כל דבר ששווה להילחם למענו, הקריאה שלהם לא נענתה מיד בהסכמה, והם נאלצו להילחם על החופש שלכם, שמאז מהווה השראה למיליוני מדוכאים ברחבי העולם.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
גם אנחנו ידענו מאבק למען חירות, גם אנחנו בישראל שפכנו את דמנו למענה, גם אנחנו נשבענו לעולם ולעצמנו להגן עליה, ומילותיהם של אבותינו מתכתבות עם מילותיהם של תומאס ג'פרסון, ג'ון אדמס ובנג'ימין פרנקלין בהכרזת העצמאות האמריקנית.
אבל מסמך כזה לא יכול להיכתב כיום במדינת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מאמין במילים אלה, שותפיו בציונות הדתית בזים לרעיון שכל בני האדם נבראו שווים, והעצוב מכל, דווקא בעת משבר זאת, מגדלור החירות מפנה את אורו מאיתנו והלאה.
האם השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט יגן על המשפט "כל בני האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם", למול הפלסטיני במחסום? האם ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של נשיא ארה"ב, ממשיך דרכם של וושינגטון, ג'פרסון ולינקולן, מסכים שגם לפלסטינים מגיעה ממשלה ריבונית, של העם, על ידי העם למען העם? האם השגריר האמריקני לישראל, דיוויד פרידמן, מאמין שמדינת ישראל צריכה "לשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה על יסודות החירות, הצדק והשלום", כפי שנכתב במגילת העצמאות הישראלית?
עצם הבחירה בגרינבלט, שלמד בישיבת הר-עציון, ובפרידמן - מתנחל בעצמו ותומך מתנחלים ידוע - הייתה סימן מדאיג, ובכל זאת ניתן היה לצפות שכשליחי הבית הלבן הם ישימו את דעתם האישית בצד ויפעלו למען החירות והצדק. אך עם הזמן נהיה יותר ויותר ברור כי לא זה המקרה.
בשנתיים וחצי מאז שנכנס טראמפ לבית הלבן, והשניים הגיעו לארץ, הפסיקה ארה"ב לגנות את הבנייה בהתנחלויות – פרויקט שנועד בראש ובראשונה למנוע כל אפשרות של הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. דו"חות צוות מעקב ההתנחלויות של שלום עכשיו מלמדים כי כניסתו של טראמפ לתפקיד בישרה גידול כביר במספר המכרזים והתחלות הבנייה שאישרה ישראל מעבר לקו הירוק.
המושגים "מדינה פלסטינית" או "שתי מדינות לשני עמים" נמחקים והולכים מהלקסיקון האמריקני. אפילו בנושא רגיש כמו ירושלים הלכו פרידמן וגרינבלט בצעדים גסים שקירבו את האזור לעוד שפיכות דמים.
כולם יודעים שהממשל הנוכחי העביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים, ובכך נטש את עמדתה המסורתית של ארה"ב – שלפיה מעמדה של ירושלים ייקבע במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים, אך במקביל לכך פרידמן דחף לכך שהקונסוליה האמריקנית בירושלים, שהייתה גוף עצמאי שייצג את ארה"ב מול הפלסטינים, תוכפף לשגרירות האמריקנית בישראל במה שאי אפשר לקרוא אלא כמסר: הפלסטינים יהיו כפופים לישראל עד קץ הדורות ולא יזכו לחירות שאנחנו בישראל ושאתם בארה"ב נהנים ממנה.
בשבוע שעבר ניפצו פרידמן וגרינבלט עוד קיר בדרך למדינה האחת, כשהשתתפו בטקס פריצת "דרך עולי הרגל" בסילוואן, פרויקט ארכיאולוגי שנוי במחלוקת בהובלת עמותת המתנחלים אלע"ד, שמטרתה המוצהרת היא "ייהוד ירושלים". חשיבותה ההיסטורית של המנהרה לא מצדיקה את ההווה, שבו היא עוברת תחת בתי שכונה פלסטינית, תוך שהיא מסכנת את חיי תושביה בחפירות חסרות אחריות תחת יסודותיהם.
על המנהרה, המקבעת חלוקת מעמדות של שליטים יהודים ונתינים פלסטינים, חתום מעתה גם שגריר ארה"ב. הוא חותר לישראל שבה לא יתקיים חזון אבותיכם ולא חזון אבותינו, שבה לא ייכון צדק, שבה אדם לא יהיה שווה לחברו.
אבותיכם נלחמו למען החופש, לא רק שלכם – אלא של כל אדם באשר הוא. הגיע הזמן להזכיר לגרינבלט ולפרידמן: כל בני האדם נבראו שווים.
- שקד מורג היא מנכ"לית שלום עכשיו
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
שקד מורג
נועה לבנת
מומלצים