ההורים יוצאים להפגין: "דורשים מהפכה בחינוך לגיל הרך"
הורים יפגינו ברחבי הארץ בדרישה להעביר את הפיקוח על הפעוטונים למשרד החינוך ולהחמיר את הענישה על הגננות המתעללות. מנגד, במשרד החינוך מתנגדים לקבל אחריות על המעונות ללא תוספת משמעותית בתקציב
ברחבי הארץ יתקיימו הערב (א') הפגנות של הורים תחת הכותרת "דורשים מהפכה בחינוך לגיל הרך". אחד השינויים המרכזיים שדורשים ההורים הוא העברת הפיקוח על החינוך לגיל הרך ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך.
ההפגנות המרכזיות יתקיימו הערב ב-19:00 מול קריית הממשלה בתל אביב ובגן האם בחיפה, והפגנות נוספות יתקיימו בערים נוספות ברחבי הארץ.
לטענת ההורים וגורמי מקצוע נוספים, העברת האחריות למשרד החינוך על המעונות תביא להסדרת תהליך ההכשרה של הגננות והסייעות בפעוטונים, להגברת הפיקוח על הנעשה בהם ולהורדת תשלומי ההורים עבורם. במשרד החינוך דווקא רוצים לקבל את האחריות על המעונות, אך לא יסכימו לכך ללא תוספת משמעותית בתקציבים.
מור דקל, ממארגני המחאה, אמרה בריאיון לאולפן ynet: "כל המקרים שהתפרסמו בזמן האחרון עושים את החרדה עוד יותר חונקת בגרון, ואני היום לא יודעת מה אני אעשה. במצב של היום אני לא הולכת להכניס את הילדה שלי לגן עוד חודש. זה לא יקרה".
בימים האחרונים סערו קבוצות הוואסטאפ של ההורים בפעוטונים. "הורים, אתם חייבים לצאת לרחובות. מקרי ההתעללויות שנחשפים כל שבוע חייבים להדיר שינה מעיני כל הורה", כתב אחד האבות בקבוצת פעילי ההורים.
ההורים דורשים גם לקיחת אחריות ממשלתית על הגיל הרך – מלידה ועד לגיל 6, הכנסת תנאי סף של השכלה רלוונטית משמעותית לכל מי שרוצה לטפל בילדים, הגדרת המטפלות והסייעות כנשות צוות חינוך ולא כתפקיד מנהלי, מתן שכר ראוי למטפלות, שינוי התקינה ביחס בין ילדים ואיש צוות חינוך, חקיקת תקנות באופן דחוף לחוק הפיקוח וכן אכיפה והחמרת הענישה למתעללות.
הנהגת ההורים הארצית תומכת גם היא בהעברת הפיקוח על הפעוטונים לאחריות משרד החינוך. "המערכת חייבת להיות בפיקוח, בטח באיכות כוח האדם ובאכיפה. לא יכול להיות שמשרד החינוך לא שחקן בגיל הזה. יש לבדוק, לפקח ולהכשיר".
גם שר החינוך הקודם, נפתלי בנט, התבטא בעניין בימים האחרונים ותמך בדרישת ההורים. "מקומם של מעונות לילדים מגיל לידה ועד גיל שלוש הוא במערכת החינוך ולא במשרד העבודה והרווחה", כתב בנט. "נדמה לי שאני היחיד ששרת גם כשר העבודה וגם כשר החינוך – וזו מסקנתי הברורה. מערכת החינוך מתמחה בחינוך, לא בעבודה".
הרעיון להעביר את האחריות על החינוך לגיל הרך לידי משרד החינוך הופיע כבר בהמלצות ועדת טרכטנברג מ-2011. הדו"ח הצביע על שורה של בעיות בפעוטונים, בהם איכות הטיפול והחינוך להם זוכים הילדים, היעדר פיקוח על סטנדרטים בריאותיים ומחסור בהיצע מעונות. "הוועדה סבורה כי על הממשלה לפעול להעברת האחריות והסמכות על תחום מעונות היום לשר החינוך", נכתב במסקנות הדו"ח. "המלצה זו מהווה את התשתית הבסיסית עליה נשענות יתר ההמלצות בנושא הגיל הרך ויש חשיבות גבוהה ליישומה בהקדם".
מהסתדרות המורים נמסר כי "כל עוד מדינת ישראל לא תיקח אחריות על כל הרעות החולות שמתחוללות במשפחתונים ובמעונות הלא מפוקחים, נמשיך לראות מקרי קיצון שמעידים על כך, שכל אישה עם דופק יכולה לפתוח משפחתון ויהיו הורים שישאירו את ילדיהם היקרים בידיה".
יו"ר ההסתדרות יפה בן דוד אמרה כי "בתיאום עם שר העבודה והרווחה, חיים כץ, אני קוראת לראש הממשלה להתעורר רגע לפני שיהיה מאוחר ולהעביר את הסמכות והאחריות לנושא הפיקוח והפדגוגיה בגיל הרך לידי משרד החינוך. משרד הרווחה ימשיך לבנות את המעונות, אך משרד החינוך יהיה הגורם המפקח והמוביל את הקו בכל מוסדות החינוך בישראל מגיל לידה".
בן דוד הוסיפה כי "מדינת ישראל לא יכולה לחסוך על גבם של הילדים הרכים שלנו, וצריכה לדאוג שכל מוסדות החינוך בגיל הרך יופעלו במוסדות מפוקחים, על ידי גננות מוסמכות, שהוכשרו במשך 4 שנים ומחזיקות בתעודת הוראה לגיל הרך וכמובן בפיקוח מרכזי של משרד החינוך, כפי שמתקיים היום מגיל 3. ברגע שהכנסת תשוב לתפקוד רגיל נמשיך לקדם הצעת חוק שתגדיר כי כל מי שתכנה עצמה גננת ולא הוכשרה לכך כנדרש בחוק תואשם כמתחזה".
חוקים שנויים במחלוקת ופירצה בפיקוח
באוקטובר 2018 אושר בכנסת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות. לפי החוק החדש, יוסדר מערך הפיקוח והרישוי על כלל מעונות היום שבהם שוהים יותר משבעה פעוטות. בנוסף, הפעלת מעון תחייב בדיקת עבר פלילי למפעילים ובדיקה אם המקום מסכן את הפעוטות.
בחודשים האחרונים נתקל החוק בביקורת מצד מפעילי המעונות בטענה שאינם יכולים לעמוד בדרישות החדשות בפרק הזמן שנדרש – ספטמבר הקרוב. בנוסף, למרות שהחוק מסדיר במידה מסוימת את החוק, הוא רחוק מלהסדיר באופן מלא את הכשרת הסייעות והמטפלות במעונות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הבוקר לחקיקה שנעשתה: "יש שני חוקים שהולכים להיכנס לתוקף בספטמבר. החוקים האלה מאפשרים מצלמות ובקרה לפעוטונים - זה מה שיהיה לנו בכל פעוטון בישראל וזה ייתן לנו הרבה ביטחון. הגיע הזמן, אין ספק. הפתרון זה בפיקוח ובמצלמות וזה עומד להיכנס".
השרה יפעת שאשא-ביטון, שהייתה מיוזמי החוק, אמרה בריאיון לאולפן ynet: "במשך 70 שנה לא השכילו לקדם את זה. לא יודעים כמה פעוטונים יש, לא יודעים מי מטפל בהם ובראשון לספטמבר כל הבלאגן הזה הולך להסתיים, כי כל מי שירצה לפתוח מעון או לקיים פעוטון עם שבעה פעוטות ומעלה יהיה חייב ברישוי. האם זה מספיק? לא. אנחנו חייבים ללכת למערך הרבה יותר כולל ולהעביר את זה למשרד החינוך".
חוק חשוב נוסף שעבר בכנסת ה-20 הוא "חוק המצלמות" שמחייב הצבת מצלמות בכל המעונות והפעוטונים שנמצאים בהם יותר משבעה פעוטות. החוק ייכנס לתוקפו בספטמבר הקרוב, אך השנה הקרובה תוגדר "שנת הסתגלות". מספטמבר 2020 תהיה חובת התקנה של מצלמה בכל פעוטון שעונה על הקריטריונים, למעט מסגרות שפועלות בבתים פרטיים או מעונות שיותר מ-70% מההורים מסרבים לכך.
בנוסף, בסוף 2018 השיק משרד החינוך את המועצה לגיל הרך, באיחור של תשעה חודשים מהלו"ז שנקבע בכנסת. לפי התוכנית, המועצה אמורה לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית לשלוש שנים שתתמקד בחינוך הגיל הרך. עם זאת, המועצה מתמקדת רק בקבוצת הילדים שנמצאים בפיקוח משרד החינוך (3-6 – א.י.) ולא בפעוטות.
לפנייה לכתב/ת 
