שתף קטע נבחר
 

היהודי שפתח את הדלת

25 שנה אחרי מותו, ברור כי הרבי מלובביץ' עומד בשורה אחת עם הבעל שם טוב ועם רבי נחמן מברסלב בהיקף ועומק ההשפעה שלו על כולנו

 

 (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
(צילום: זיו ריינשטיין)

הייתי בת שש כשהרבי מלובביץ' נפטר, ילדה בגן חובה שבמקרה היה גם גן חב"ד, למרות שהבית שבו גדלתי היה דתי-לאומי. במשך חודשים התפללנו לרפואתו בדבקות של ילדים, והערב שבו הודיעו על פטירתו חקוק בזיכרוני היטב. שכבתי על הספה הוורודה בבית הוריי וגעיתי בבכי שלא נרגע. אבא שלי צפה באותו ערב במשחק כדורגל, ואני אמרתי לו בתסכול מבין הדמעות: "אבא, איך אתה רואה כדורגל כשהמשיח מת?".

 

 

מאז אותו ערב חלפו 25 שנה שבהן גדלתי להיות אישה צינית וספקנית, אבל אותו זיכרון ילדות הותיר בי חותם. האמונה התמימה הייתה כל כך אמיתית ומוחשית שכוחה לא דעך גם בחלוף השנים, כשהפכה לשכלתנית וחקרנית. את היהדות שלנו אנחנו אוהבים מנומקת, קוהרנטית, כמעט מדעית. המילה גאולה הרבה פעמים מציפה יותר פחד מציפייה. יש בה גון של מיסטיות שמזכיר לנו ניו-אייג' מפוקפק, לעיתים חלילה שרלטנות או כוחות שאנחנו לא בהכרח רוצים להתמודד איתם כי הם נוגעים בנו במקומות אחרים בתודעה.

 

על פי התלמוד, כאשר אדם מסתלק מן העולם שואלים אותו בין היתר: האם ציפית לגאולה? איזו שאלה עצומה זו. איזו שאלה מוזרה. מי מאיתנו, דתי או כופר, בכלל מעז לשאול את עצמו שאלה כזו בקול רם? אם ננטרל את אלמנט הפחד, אולי זו השאלה הגדולה ביותר המונחת לפתחנו כבני אנוש. איך נראית גאולה? האם היא אישית או כללית? מאיזה חומרים היא עשויה? מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לקדם את העולם אל התכלית הזו? ומה הערך בלהציב יעד שאולי לעולם לא יוגשם?

 

הרבי מלובביץ' היה יהודי יוצא דופן מכל בחינה. אדם שהשקיע את עתותיו ללימוד תורה, הלכה וקבלה מינקות, אבל גם אדם סקרן ומבריק שלמד הנדסה, מתמטיקה, פילוסופיה ומדעים באוניברסיטאות המובילות באירופה. מי שלא היו לו צאצאים, אבל העמיד דורות של חסידים בכל רחבי תבל. מי שלא חשש מהעולם שבחוץ – שעבר חילון, השכלה ושינוי דרמטי במעמד האישה – והאמין שצריך לגעת בחיים עצמם בכל מקום שבו הם נמצאים.

 

ולכן, במקום להסתגר בתוך החסידות, הוא פתח את דלתותיה לכל עבר. הוא ייסד את מוסד השליחים והשליחות של חב"ד שנשלחו לכל פינה בגלובוס מתוך תפיסה שכל יהודי צריך לקבל מענה, ולא משנה היכן הוא. גם אם מדובר רק בהתייעצות ובאוזן קשבת וגם אם מדובר במאמצים עילאיים לספק אוכל כשר או מקווה טהרה. הוא הצליח להעניק לרבים ורבות כל כך יעוד ומשמעות מתוך מפגש, והוא בעיקר הצליח להדהד את שאלת הגאולה באופן הדרמטי ביותר בדורנו ולתרגם אותה למציאות של חסד.

 

החסידות העניקה ליהדות מתנה אדירה: היא נתנה מקום של כבוד לעולם הרוחני הפנימי של המאמין, ואפשרה לכל אדם לדעת שלא משנה מי הוא או מה מעמדו, ביכולתו לעבוד את ה' ולגאול את עצמו. ההבנה הזו מעדנת ומשכללת את העולם הפנימי שלנו, ונוגעת בלוז הנפש.

 

מכל הסיבות האלו הפכה החסידות מקבוצה מושמצת ונרדפת לנתיב מרכזי בתרבות היהודית. כעת, כשאנו מציינים 25 שנים לפטירתו, ברור כי הרבי מלובביץ' עומד בשורה אחת עם הבעל שם טוב ועם רבי נחמן מברסלב בהיקף ועומק ההשפעה שלו על כולנו, גם הרבה אחרי שהוא איננו.

 

  • חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים