הרופאה שחוותה גזענות ממטופלים: "אל"מ בחיל האוויר סירב לטיפול"
בעקבות המחאה הגדולה של יוצאי אתיופיה סיפרה ד"ר הדס מלדה-מצרי בריאיון לאולפן ynet כיצד מטופלים סירבו לקבל ממנה טיפול בשל מוצאה: "הגזענות היא לא רק נחלת הנערים שרואים בחדשות. זה נוגע בכל אחד, ללא קשר להשכלה או לסביבה שבה הוא חי"
הפוסט של הרופאה, ד"ר הדס מלדה-מצרי, הצליח לגעת בעצב חשוף של החברה הישראלית: ד"ר מלדה-מצרי (34), מקיבוץ כרמים שבדרום, נשואה ואם לארבעה, גוללה את סיפור חייה והגזענות שבה נתקלה בכל שלב בחייה. "היו אנשים שסירבו לקבל אצלי טיפול, כולל קצין בכיר בדרגת אל"מ מחיל האוויר", סיפרה באולפן ynet בעקבות הפוסט שזכה לעשרות אלפי שיתופים ולייקים ולאלפי תגובות.
לדבריה, הירי בסלומון טקה מעיד על משהו הרבה יותר עמוק בחברה הישראלית: "הימים סביב המקרה של סלומון טקה עברו עליי בצורה שקשה לי אפילו לתאר. זה כל כך טלטל אותי שלא הצלחתי לנהל שגרת חיים רגילה, ובער בי הצורך לנסות להעביר תמונה קצת אחרת של הדבר הזה. זה אירוע קיצון, שהוא לא האירוע הראשון, והדבר הזה מעיד על משהו הרבה יותר עמוק ורוחבי שקורה בחברה שלנו שדורש התייחסות".
את רופאה בת 34, היית עתודאית, שירתת חמש שנים כסרן, ואפילו עם הרזומה שלך את חווה גזענות בחיי היומיום.
"לגמרי. זה אחד הדברים שרציתי להעביר, שהגזענות הזו היא לא נחלתם של הנערים שרואים בחדשות, שכרגע מביאים פרץ של זעם שמתבטא בצורה שאני מגנה אותה לחלוטין, אני מגנה אלימות מכל סוג. אבל רציתי להבהיר שזה נוגע בכל אחד ואחד מאיתנו, ללא קשר לרמת ההשכלה או לסביבה שבה הוא חי. כולל אותי, שאני כביכול סמל ההשתלבות והאינטגרציה בחברה הישראלית. אני מאוד משתדלת ביומיום לא להתייחס לזה, באמת לשים את זה כמין רעש רקע שלא יפריע לי בדרך למטרה".
מלדה-מצרי סיפרה על הקושי שהיא חווה בשל צבע העור שלה: "אני מרגישה זאת ממטופלים, מחברים שלמדו איתי. מובן שכמעט בכל המפגשים האלה, אם היה מפגש שהוא יותר מחד-פעמי אז אנשים עמדו על טיבי כרופאה, כבן אדם, והדעה השתנתה. אבל העובדה שישנה השיפוטיות הזאת במבט ראשון לפי צבע העור שלי - שאין לי דרך להסוות אותו ואין צורך גם להסוות אותו, אני אוהבת אותו מאוד - זה נורא קשה להיות במקום הזה, מאוד-מאוד קשה".
תני לנו דוגמה שיכולה להמחיש את מה שאת מתארת לנו.
"היו מטופלים שפתחו את הדלת, ראו במי מדובר, מי הרופאה המטפלת, ולא בהכרח אמרו את זה באופן ישיר - היו גם כאלו שאמרו באופן ישיר - אמרו תודה, סגרו את הדלת והלכו לברר אם יש רופא אחר. כולל קצין בכיר בדרגת אל"מ בחיל האוויר, טייס. אם הוא מתנהג ככה, למה אני מצפה מאחרון החיילים?"
הוא סירב לקבל טיפול אצלך?
"הוא הגיע למרפאה וחיפש רופא, עבר בין כל חדרי הרופאים, ובמקרה הייתי הרופאה היחידה במרפאה באותו היום. על השלט בכניסה לחדר רשום בצורה מאוד ברורה ד"ר הדס מלדה-מצרי, רופאת יחידה – אי אפשר להתבלבל. שאלתי אותו אם אפשר לעזור, הוא הסתכל ואמר שהוא מחפש רופא, אמרתי לו שאני רופאה. הוא נעצר, אמר לי 'זה בסדר, אני אסתדר' והלך.
"חזר שוב, עושה אותו חיפוש, שאלתי שוב אם אפשר לעזור, הוא שוב אומר שלא והולך. ואז הוא מגיע עם המנהלת האדמיניסטרטיבית של המרפאה, ובמסדרון אני שומעת אותה אומרת 'יש לי בשבילך את הרופאה הכי טובה בצה"ל', והיא מכניסה אותו לחדר שלי, והוא נהיה לבן כמו סיד מהבושה. מהצד השני, יש גם חוויות נהדרות, במרפאת שלב א' שהייתי בה לפני שנה ברמת נגב, לא זכיתי לאף תגובה כזאת. להיפך – חיבקו אותי והיה לי ממש טוב".
יכול להיות שזה תהליך מנטלי שאנחנו עוד לא עברנו אותו, שיש אתיופים עורכי דין ורופאים ורופאות, ובתפקידים בכירים?
"אני מבינה שצריך לעבור תהליך, אבל יש הבדל בין להיות אולי קצת מופתע שיש רופאה אתיופית לבין לבוא עם אמירה של 'אני לא מוכן שהיא תטפל בי'".
הדס סיפרה כי התגובות לפוסט הדהימו וחיזקו אותה: "כשפרסמתי את זה לא הסכמתי להסתכל בתגובות, כי נורא פחדתי שיגידו שאני מתקרבנת, שאני בכיינית. רק אחרי שחברים אמרו לי שאני חייבת להיכנס לראות מה זה עשה נכנסתי וראיתי, ובאמת הרוב המוחלט של התגובות הדהימו אותי וחיזקו את דעתי לחלוטין".
לפנייה לכתב/ת 
