העבר מלמד: הענישה במקרי התעללות בילדים אינה מחמירה
בעקבות חשיפת ההתעללות של הגננת כרמל מעודה, עשויה הפרקליטות לבקש לגזור עליה מאסר ממושך. עם זאת, בעוד מחאת ההורים צוברת תאוצה, ניסיון העבר מלמד שהענישה הרבה פחות חמורה. לדברי מומחה משפטי, "אין הרבה התעללויות בגנים, זו לא מכת מדינה"
כתב האישום החמור שהוגש אתמול (יום א') לבית המשפט המחוזי בלוד נגד כרמל מעודה, בת 25, כולל 18 אישומים הכוללים עבירות של התעללות בקטין או חסר ישע ותקיפת קטין או חסר ישע.
אז איזה עונש תקבל כרמל מעודה אם תורשע? החוק קובע כי העונש על כל עבירת התעללות הוא תשע שנות מאסר, אבל מקרי העבר מלמדים שהעונשים שמוטלים על המתעללים קצרים בהרבה.
המוות של יסמין וינטה ז"ל
אי אפשר לדון בעונשים של התעללות בילדים, מבלי לדון במקרה הנורא של מות הילדה יסמין וינטה. בבית המשפט המחוזי בלוד נמצא ביישורת האחרונה משפטה של אינה סקיבנסקו, הסייעת שהרגה את וינטה בפעוטון.
לאחר שסקיבנקו הודתה במעשה בהסדר טיעון והורשעה, נערך לאחרונה שלב הטיעונים לעונש לקראת גזר הדין. בדיון ביקשה הפרקליטות לגזור עליה עונש של יותר מ-20 שנות מאסר. כשמבקשים מהשופט עונש מסויים, מעלים בדרך כלל מקרים קודמים בעבר, אלא שכאן ציינה נציגת הפרקליטות שאין במשפט הישראלי תיעוד של מקרה דומה שאפשר להשוות אליו את המקרה הזה. סקיבנקו לא הורשעה רק בהריגה אלא גם ב-35 אירועי תקיפת תינוקות. בקרוב יינתן גזר דינה.
עונשי מאסר של חודשים בודדים עד שנים בודדות
אין דומה למקרה של סקיבנקו, אך בעבר זכורים כמה מקרים של עונשים שהוטלו על צוות חינוכי בגין התעללות בילד על ידי אחראי. יש לציין שכל מקרה הוא שונה, וניתן משקל גם למידת הפגיעה הפיזית שנגרמה לילדים.
במאי 2018 נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל על ספיר בוקשטיין (25), שהורשעה בהתעללות ובתקיפה של פעוט שבו טיפלה. "תינוק הוא בראש ובראשונה אדם, גם אם הוא עדיין קטן מאוד", קבע השופט אליהו ביתן מבית המשפט המחוזי בבאר שבע. "פגיעה בגופו ובנפשו פוגעת באותם ערכים הנפגעים מפגיעה בכל אדם".
על פי כתב האישום, בוקשטיין השליכה צעצוע פלסטיק על הפעוט וגרמה לו לדימום באפו, שעה ששכב על שמיכה, ודחפה את אצבעותיה לפיו בעודו פורץ בצרחות בכי עד שדם זב מפיו. במקרה אחר הניפה אותו בכוח, קיפלה את גופו וגלגלה אותו על הרצפה כשהוא נופל על גבו ובוכה.
ב-2017 בית משפט השלום בתל אביב גזר שבעה חודשי מאסר על בעלת גן ילדים בחולון ועל גננת בכירה במתחם, שהורשעו בתקיפת ילדים במסגרת הסדר טיעון. שלוש גננות נוספות וסייעת נידונו לעבודות שירות.
אהובה כחלון נידונה ב-2008 למאסר של שנה וחצי, לאחר שהורשעה בהתעללות בעשרה פעוטות בני שנתיים עד שלוש בגן באשקלון.
ב-2006 בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע מטפלת בת 32 מפתח תקווה, בהתעללות בחסר ישע ובתקיפה בנסיבות מחמירות, לאחר שהיכתה קשות זוג תאומים בני שבעה חודשים, וגזר עליה מאסר של שנה וחצי.
ב-2009 סייעת שתועדה במצלמה נסתרת תוקפת פעוטות בגן נשלחה לעשרה חודשי מאסר.
החמרה בענישה
כשמדובר בפגיעה קשה יותר בקטינים חסרי ישע, רף החומרה בענישה עולה. בתי המשפט גם מחמירים כשמדובר בהתעללות של הורה בילדו. כך במקרה מ-2013 שבו אב נותר לבד עם בתו, תינוקת בת חמישה חודשים, טלטל והטיח אותה בעוצמה בקיר. הוא הורשע בחבלה בנסיבות מחמירות ונידון לחמש שנות מאסר.
מקרה מפורסם נוסף שהסתיים בטרגדיה ארע בינואר 2012. תינוק מגוש דן הובהל לבית החולים על ידי הוריו שסיפרו כי איבד את הכרתו. בחינה מיידית העלתה כי הוא סובל מדימומים מוחיים, ובבדיקות נוספות התגלו אצלו שברים בצלעות. הדבר העלה חשד להתעללות מצד הוריו, או בשפה המשפטית "חבלה לא תאונתית", שנגרמה באופן יזום. אחותו התאומה של התינוק הובאה לבקשת הרופאים לבית החולים, ושם התברר כי גם היא סובלת מצלעות שבורות. התינוק נפטר בהמשך וההורים נעצרו. לבסוף הוגש כתב אישום נגד האב והוא נידון לחמש שנות מאסר לאחר שהורשע בהריגת בנו.
עורך הדין נס בן נתן, ייצג בעבר ומייצג גם היום גננות שהואשמו בתקיפה. הוא מסביר על רף הענישה: "המחוקק מציין את העונש המקסימלי הקבוע בחוק בית משפט, עושה מלאכת איזון ובוחן את נסיבות ביצוע העבירה. חשוב לציין שלא היו הרבה מקרים של התעללויות בגנים, זה לא משהו שהוא מכת מדינה. בעבר דברים לא היו מתועדים לאחרונה יש מודעות לתיעוד הגן ומה שקורה בו".
בן נתן הוסיף: "הדברים חמורים וצורמים לאדם מן השורה, אבל בית המשפט נחשף גם לנאשמים, לנסיבות ביצוע העבירה ולרקע. אם קיימת חרטה, יש נתונים רבים שמפורטים בחוק שיש לקחת בחשבון. בד"כ מדובר באנשים נורמטיבים שזהו מפגש ראשון עבורם עם רשיות החוק. כל מקרה נבחן לגופו - במקרים קיצוניים יחמירו ובמקרים קיצוניים פחות יאזנו".
לפנייה לכתב/ת 
