קצבאות, הון שחור וקנאביס למלחמה בגירעון

הבור הכלכלי הביא את האוצר להציע את הפתרון הצפוי וחסר המעוף של העלאת מסים. אבל יש כמה רעיונות מקוריים שיכניסו למדינה מיליארדים

פרופ' טל שביטפורסם: 10.07.19 , 11:54

משה כחלון באולפן ynet (צילום: אבי מועלם)

שר האוצר משה כחלון (צילום: אבי מועלם)

אז שוב מדווח על גירעון ממשלתי תופח שלצידו ירידה בצמיחה, וכל זה בתקופה של חוסר יציבות פוליטית מתמשכת שמחריפה את אי-הוודאות. אז באוצר ישבו וחשבו, ואז חשבו עוד קצת, והגיעו למסקנה שכדאי להגיע עם בשורה "חדשה" לציבור: העלאת שיעור המע"מ ומס ההכנסה, ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות וכמובן - כמה יצירתי - הפחתת הטבות המס לפנסיה התקציבית ולקרנות ההשתלמות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לעיתים אני נדהם איך ייתכן שמדינת ישראל היא אומת סטרטאפ עם תעשיית הייטק פורחת, פיתוחים טכנולוגיים, רפואיים וחקלאיים מהמובילים בעולם, ומקום חמישי בעולם במספר הפטנטים לנפש. כי מהצד השני, בדברים הבסיסים יותר שלא דורשים טכנולוגיה אלא רק קצת חשיבה מחוץ לקופסה, אנחנו נכשלים פעם אחר פעם.

האם לא חושבים באוצר שהגיע הזמן לנהל את משאבי המדינה קצת אחרת? אולי להתחיל לשכנע את הפוליטיקאים שהגיע הזמן לממן את הוצאות הממשלה ממקורות נוספים שאינם פוגעים בצמיחת המשק או בחסכון של האזרחים?

רוצים לגעת בקרנות ההשתלמות, בסדר, אבל למה ללכת לפתרון הקל של מיסוי והפחתת התקרה? לו ניסו באוצר לצאת מהקופסה הם היו נותנים למי שברשותו קרן השתלמות אפשרות להעביר חלק מהכסף (נגיד 50%) לקרן הפנסיה, ובתמורה לפדות את החלק הנותר ללא מיסוי. מי שלא יעשה זאת ישלם מס מוגדל. כך תעודד המדינה את החיסכון ארוך הטווח, דבר שמאוד נדרש בגלל העלייה בתוחלת החיים.

ומה עם לגליזציה של סמים קלים והפיכת ההימורים לחוקיים? לא הגיע הזמן שנפסיק להעלים עין מהתופעות שקורות מתחת לרדאר ונתחיל לגבות עליהן מסים? המדינה יכולה להגדיל את הכנסותיה בלפחות 10 מיליארד שקל בשנה רק משני התהליכים האלו.

על פי הערכות, גם על ההון השחור מפסידה מדינת ישראל מדי שנה כ-20 מיליארד שקל בשל אי גביית מס (וייתכן שאף יותר). מדובר בסכומי עתק שאפילו אם נגבה חלק מהם, השינוי במשק הישראלי יהיה מהותי. המדינה צריכה להשקיע בגבייה יעילה יותר ובמניעת העלמות מס. אפשרות אחת היא לעשות זאת על ידי כך שהאוצר יעודד וישקיע במעבר ממזומן לכסף דיגיטלי באופן מלא. בתהליך לא ארוך ניתן להעביר את רוב המשק לתשלום באמצעים דיגיטליים ולבטל לגמרי את המזומן. העולם כבר הולך לכיוון הזה. ביטול המזומן יקשה מאוד על העלמות מס ויכניס למדינה מיליארדים רבים כל שנה.

וגם בקצבאות הביטוח הלאומי נדרשת רפורמה משמעותית. נדרש לבטל את קצבאות הילדים ולתת אותן רק על פי מבחן הכנסה למי שבאמת צריך. גם את קצבת הזקנה לא נכון לשלם למי שמקבל פנסיה גבוהה. על חשבון חלק מהקיצוץ בקצבאות ניתן אפילו להגדיל את קצבאות הזקנה למי שאין ברשותו פנסיה נאותה ובכך לטפל גם בעוני של קשישים.

בנוסף משרד האוצר צריך לעודד יותר ויותר דיגיטציה של משרדי הממשלה ומעבר לממשל מקוון מלא. בישראל יש עדיין גופים שהתקשרות איתם מתבצעת בפקס ואת החומרים שולחים בדואר. מעבר לממשל מקוון יחסוך שעות עבודה רבות, יזרז תהליכים ויהפוך את המשק ליעיל יותר.

האחריות היא גם על האקדמיה. הלימודים לתואר בכלכלה ובפיננסיים צריכים לעבור רפורמה משמעותית ולשלב יותר חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, טכנולוגיה, פילוסופיה ועוד. המודלים הכלכליים משתנים, הכלכלה משתנה ומה שהיה בעבר אינו מתאים יותר. החשיבה הכלכלית צריכה להתאים עצמה לעידן החדש כך שאולי בעוד עשור גם באוצר יפנימו חשיבה מקורית וניהול המשאבים של מדינת ישראל ישתנה.

לא מדובר רק ביצירתיות טכנולוגית שתשפר את מערכות הבקרה. היצירתיות צריכה לבוא לידי ביטוי גם במציאת פתרונות חדשניים לשוק העבודה, למערכת המיסוי ולחלוקת הקצבאות. מה שהתאים לעבר ומה שמתאים להיום לא יתאים גם לעתיד הקרוב שבו הכלכלה תיראה אחרת לגמרי.