כך חיסל בנימין נתניהו את המנהיגות בליכוד
רה"מ מקפיד לטפח את חסרי הכריזמה ולהרחיק את מי שלשיטתו מאיימים עליו. במהלך מודע ומתוכנן הוא ייבש את הצמרת ונשאר בודד בראש המפלגה
ישראל כץ, יולי אדלשטיין, גדעון סער וגלעד ארדן
כאשר התמודד בנימין נתניהו על ראשות הליכוד בפריימריז ב-1993 הוא הקפיד להציג את עצמו כמי שניצב מעל המחנות בליכוד. גיל סמסונוב, שהיה האסטרטג שלו, הסביר: "משום כך הוא לא ביקר בסניפים מקומיים של המפלגה, אלא ערך כנסים אזוריים בלבד, כדי להדגיש את העובדה שהוא מועמד של כלל חברי הליכוד".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
במקביל, כדי למצב את עצמו כמנהיג על-מחנאי שאין בלתו, פעל נתניהו לחסל את המחנות האחרים ואת יריביו הפוליטיים שיכולים לאיים על מעמדו. לאחר שהתמנה לראשות הממשלה ב-1996 הוא החליט בתחילה לא לצרף לממשלה את אריאל שרון, האיש הפופולרי ביותר בליכוד אחריו. רק איומו של דוד לוי, ראש תנועת "גשר" שהייתה מרכיב חיוני להקמת הקואליציה, הביא אותו להעניק לשרון את תיק התשתיות הבינוני בחשיבותו.
כך גם היום. מסביב יהום הסער המשפטי ונתניהו נראה כמו קברניט הטיטניק המתקרבת לקרחון ענק, ולמרות זאת ממשיכים הליכודניקים להצטופף על הסיפון מסביב לרב החובל החבול שלהם. רבים מהם מאמינים עדיין שהוא מנהיג ראוי. אחרים סבורים שאין מישהו אחר בליכוד שיכול להחליף אותו.
זהו הרושם שנתניהו רצה ליצור כאשר הקים את ממשלת המעבר שלו: מי שנמצא שם לא נתפש כמתאים לרשת אותו. מי שמתאים לעשות זאת לא נמצא שם.
ישראל כץ, המכהן כשר החוץ, הוא למעשה בעל התפקיד השני בחשיבותו בממשלה אחרי נתניהו. הוא הצליח למצב את עצמו כבולדוזר בתפקידו הקודם כשר התחבורה, אבל מעשי ידיו נראים יותר כחלטורה. הרכבת מגמגמת, הכבישים לא עומדים בעומס התנועה ואין לו תשובה לאופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים.
כץ עשה אמנם דיאטה מתוקשרת, אבל הוא לא מצליח לייצר דמות מושכת על המסך. יש לו הופעה אפרורית של עסקן ולא של מדינאי מעורר השראה. הוא משמיע את המילים הנכונות אבל אין לו את היכולת הרטורית לזרות בהן קסם. כץ נתפש יותר כמנהל מאשר כמנהיג. בהחלט לא פוטנציאל להחליף את נתניהו.
בנימין נתניהו(צילום: AFP)
אדלשטיין הצליח להגיע למקום הראשון בפריימריז של הליכוד משום שאינו מעורר מחלוקת באף אחת מן הקבוצות היריבות בליכוד. זוהי גם החולשה שלו. הוא לא נתפש כמי שיש לו את הקצוות המחודדים שיאפשרו לו להתמודד בקרב יצרי עם האופוזיציה. בקיצור, לא ראש ממשלה עתידי.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן הוא הבחור הטוב במובן השלילי של המילה. ארדן מופיע תמיד בחמישייה הפותחת של הפוליטיקאים החביבים על מתפקדי הליכוד, מישהו שכל אחד ישמח להשיא אותו לבתו, אבל לא כמי שמסוגל להוביל את מדינתו. נתניהו הגלה אותו תמיד למשרדי ממשלה שוליים, משרד התקשורת והממונה על המשטרה, ועכשיו הוא מציע לו את תפקיד השגריר באו"ם.
לארדן אין לו את האומץ הפוליטי לצאת במחאה מן המפלגה כפי שעשו גדעון סער ומשה כחלון. כדי להגיע להתמודדות על ראשות הממשלה נזקק אדם לדורסנות של ראש משפחת פשע וכדי להיבחר עליו לייצר חמימות של ראש משפחת ילדי טבע. לארדן יש רק את החלק השני.
האלוף (מיל') יואב גלנט, הביטחוניסט הבכיר בליכוד, נראה לכאורה כמועמד טבעי לראשות המפלגה. הוא יכול להמשיך את סדר היום הביטחוני שבאמצעותו שולט נתניהו על המערכת הפוליטית במערכות הבחירות האחרונות, ולתת תשובה לשלישיית הרמטכ"לים לשעבר של כחול לבן.
הבעיה של גלנט נעוצה בזזגוג שלו מכולנו לליכוד, מה שמעיד עליו שהוא ממוקד מטרה ולא אידיאולוגיה. זה מה שקרה בעבר לשאול מופז שנמחק מהפוליטיקה. תפקיד שר הביטחון היה יכול למצב אותו יותר כדמות לאומית, אבל נתניהו מתעקש לאחוז בו. גלנט נאלץ לכהן במשרד זוטר כשר העלייה והקליטה, דבר שיחייב אותו לעבור תקופת טירונות פוליטית ארוכה יותר כדי שיוכל לטעון לכתר.
גדעון סער הוא הדמות הבולטת בין אלה שלא נמצא להם מקום בממשלת העבר. בוודאי אחד הפוליטיקאים המתוחכמים במערכת הפוליטית. יש לו את היכולת להעביר מסר מנוסח היטב ולא ליפול במלכודות אופייניות של מרואיינים הפולטים דברי הבל כתוצאה מלחץ של מראיינים.
סער גם נתפש כמי שיוכל להקים ממשלת אחדות לאומית עם כחול לבן, דבר שנמנע מנתניהו עקב כתבי האישום הצפויים נגדו. אין פלא שנתניהו מרחיק אותו מכל השפעה ולא מאפשר כל תפקיד מיניסטריאלי שיכול לתרום לו מוניטין. כאשר התפנה משרד התקשורת הוצע התפקיד לדוד אמסלם, הנמצא במקום ה-18 ברשימת הליכוד ולא לסער, במקום החמישי.
נתניהו, שמציג את עצמו כנרדף סדרתי על ידי מערכת המשפט והתקשורת, הפך לגדול הרודפים של בכירי מפלגתו כדי למנוע מהם את היכולת להתמודד על ראשות הליכוד.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר ברוך לשם
מומלצים
