בעיית הזהות של פייגלין ובנט
איזו תקומה יש לאגף שמימין לליכוד, עם רשימה חרד"לית שלא מצליחה להתגבש ורשימה ליברלית שקשה לדעת כמה היא שווה? המצב מדאיג
כאילו לא הייתה הסיטואציה הפוליטית בימין מסובכת מספיק, בא השבוע האחרון וסיבך אותה עוד יותר. עבור מי שלא עקב אחרי ההתפתחויות המסעירות במפלגת "זהות", להלן תקציר: בסוף השבוע האחרון התפרסם שמייסד המפלגה והעומד בראשה, משה פייגלין, הודיע להנהלה שהוא מתפטר. כמה שעות אחר כך פורסם שהוא חזר בו לאחר שהנהלת המפלגה הסמיכה אותו להרכיב באופן עצמאי את הרשימה לכנסת. הרקע לבלגן, התברר, היה מחלוקת על שריון מקורביו בצמרת הרשימה. חלק מהמועמדים החליטו לצאת נגדו חזיתית, ובסופו של דבר החליט פייגלין לצאת לפריימריז בקרב מתפקדי המפלגה, ולבקש מהם לבחור יו"ר שיוסמך להרכיב לבדו את הרשימה לכנסת.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לכאורה זו סערה בכוס תה. זהות היא הרי הפלופ הגדול של הבחירות לכנסת ה-21. המפלגה שנסקה בסקרים לשבעה ולשמונה מנדטים מצאה את עצמה בסוף מתחת לאחוז החסימה באופן מובהק, לא על חודם של קולות מועטים כמו מפלגת הימין החדש. המפלגה קיבלה כ-118 אלף קולות. כ-22 אלף קולות מתחת לנדרש כדי לצלוח את אחוז החסימה. וכל זה, כזכור, באווירה ציבורית של ווינריות, כאשר גם בימין וגם בשמאל קיים כמעט קונצנזוס שזהות תהיה הפתעת הבחירות.
ועדיין, 118 אלף הקולות היקרים שפייגלין זרק לפח האשפה היו מחוזרים מאוד בשבועות האחרונים, בעיקר על ידי נפתלי בנט שקיווה להקים בעזרתם גוש ימין ליברלי, באזור שמימין לליכוד, כמשקל נגד לאיחוד מפלגות הימין בעל הגוון החרד"לי. אולם ההנחה הייתה שהמפתח לגוש הקולות הללו נמצא בידיו של פייגלין, וכעת, לאחר מה שקרה בזהות, ההנחה הזו מתערערת מאוד.
בבחירות לכנסת ה-21 זהות הייתה בעצם סוג של קואליציה בין הפייגליניסטים הקלאסיים, אנשי תנועת מנהיגות יהודית בליכוד (שרבים מהם, אגב, היו חרד"לים) ובין עוד שלוש קבוצות, שבחלקן ישנה חפיפה מסוימת: ליברטריאנים כלכליים, תומכי לגליזציה, ותומכי הרב חיים אמסלם שעוזב כעת את הרשימה. הקבוצות האלה הן לא בדיוק הקהל הטבעי של פייגלין, אבל הוא הצליח לחבר אותן אליו ולקושש מהן את רוב הקולות בבחירות האחרונות.
הדרך לייצר את החיבור הזה הייתה על ידי שילוב נציגות מגוונת ברשימה של כל מיני גורמים שאינם פייגליניסטים מובהקים, מההארד-קור של מנהיגות יהודית. הפרידה מאמסלם והברדק במפלגה עשויים להבריח רבים מהם ולהעלות את השאלה כמה מנדטים פייגלין האיש והמותג שווה ברגע האמת.
ואם פייגלין נמצא תחת סימן שאלה גדול, ממילא גם החיבור הפוטנציאלי בנט-פייגלין, שהיה אמור להיות הבשורה החמה הפוטנציאלית בימין הליברלי עד לפני שבועיים, הוא אכן פוטנציאל לבשורה שכזו. זה מצב עגום, כי אם לא - אז גם הבסיס של הגוש הזה, נפתלי בנט, נמצא בסיטואציה בלתי אפשרית שבה הברירות שלו הן פרץ שנוא הלהט"בים מצד אחד ופייגלין שלא ברור מה הוא שווה מצד שני.
האם יש תקומה לאגף שמימין לליכוד במצב כזה? עם רשימה חרד"לית שלא מצליחה להתגבש ורשימה ליברלית שקשה לדעת כמה היא שווה? לא בטוח בכלל. המצב, לפחות כרגע, נראה מאוד מדאיג, והסיכוי להקמת ממשלת ימין אחרי הבחירות נראה הולך ופוחת.
- שלמה פיוטרקובסקי הוא עיתונאי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
