בין שני גברים זה לא היה קורה

לקיחת האחריות האצילית של נפתלי בנט והפרגון שקיבל מאיילת שקד הובילו להצרחת התפקידים לטובת "הימין החדש" ולטובת הימין בכלל

יפעת ארליךפורסם: 23.07.19 , 12:51

הצהרה לתקשורת מפלגת הימין החדש איילת שקד נפתלי בנט (צילום: יובל חן)

איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: יובל חן)

ובתוך כל הקרנבל במסיבת העיתונאים של הימין החדש, דווקא תנועות הידיים של הצעירה שעמדה בצד הדוכן משכו את תשומת לבי. היא תרגמה את הנאומים לשפת הסימנים לתועלת החירשים שבינינו. מעולם קודם לא ראיתי מסיבת עיתונאים או כנס פוליטי שבהם תרגום בזמן אמת לשפת הסימנים. נדמה שמאז שיבוצה של הפעילה החברתית שירלי פינטו, הסובלת מחירשות, ברשימת הימין החדש, נותרה במפלגה רגישות מיוחדת לנושא. הרגישות הזו כבשה את לבי, וגם אצילותו של נפתלי בנט, שהשבוע עשה מעשה שטרם ראינו כמותו בפוליטיקה הישראלית.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לפני תוצאות הבחירות בנט היה בעיניי מנהיג מסור אך מתלהב מדי – כזה שלא פעם פועל בנמהרות ילדותית. אותה נמהרות הביאה אותו לפצל את מחנה הימין ולגרום לאובדן קולות אדיר. לאורך הקמפיין הוא נהג כילד כאשר שב ונדנד שוב ושוב שהוא דורש להיות שר הביטחון. אבל אחרי שחטף את הכאפה של חייו ומפלגתו נותרה מחוץ לכנסת, התגלה בנט אחר.

תחילה הוא נלחם על כל קול כאריה ולא איבד תקווה. משאבדה התקווה, קיבל את ההכרעה בממלכתיות מכבדת ולקח על עצמו את האחריות על כישלון המהלך. בכך הוא בעצם ניקה את שקד מן האחריות למחדל והצליח לשמר את יחסיהם הטובים, שבכל הרכב אנושי אחר בסיטואציה דומה היו עולים על שרטון.

מיד לאחר פיזורה המפתיע של הכנסת הכין בנט את הפלטפורמה לשיבה אל הזירה הפוליטית. בזמן ששקד עוד התלבטה, האם ולאן, הוא שיקם את המפלגה והחל לבנות את מה שהיה כל כך חסר לה בסבב הקודם: פעילי שטח. השבוע התעלה בנט עוד יותר וגילה בגרות ואחריות חסרי תקדים, כאשר נסוג באצילות מן המקום הראשון ופרס את השטיח האדום לשקד.

שקד עלתה לדוכן מחויכת, מנופפת לשלום לכל פרצוף מוכר. "איזה כיף להיות כאן", אמרה בספונטניות, מנהיגה חדשה שנולדה אחרי היסוסים רבים. אולי רבים מדי. והמילים שלה שנכנסו במיוחד ללבי עסקו בהנהגה נשית: "בבחירות הקרובות אין עדיין מפלגה שבראשה עומדת אישה – עכשיו יש. אני רוצה לפתוח שער לנשים רבות אחריי – ומבקשת את אמונכם".

בהמשך היא הזכירה מנהיגות עבר: דבורה הנביאה, שלומציון המלכה וגולדה מאיר. אין ספק שלשם היא מכוונת, אל ראשות הממשלה.

בדבריה הקפידה שקד שוב ושוב לפרגן לבנט, שותפה לדרך. והיה משהו בג'סטה שלו, ומשהו בפרגון שלה, שגרם לי לתהות ביני לבין עצמי – האם זה היה יכול לקרות בין שני גברים. והתשובה האינטואיטיבית שלי הייתה שאין סיכוי.

לא רק אצילותו של בנט אפשרה את המהלך. יש משהו בפוליטיקה הנשית של שקד שהצמיח את המהלך הזה. שקד גילתה לכל אורך הדרך נאמנות עמוקה לבנט, ולאורך השנים ידעה להנמיך את עצמה לצדו. מתוך הנאמנות הזו נעשתה כעת הצרחת התפקידים ביניהם לטובת הימין החדש ולטובת הימין בכלל.

האם שקד תצליח בשקט שבה, ובמאור הפנים שלה, לאחד את כל הימין תחת הנהגתה? הלוואי. זהו כמובן הצעד המתבקש שיתקן את הטעות שנעשתה במועד א'. אני רק מקווה שהסגנון הבוגר של הימין החדש, כפי שהתגלה השבוע, ימשיך וילווה את הפוליטיקה הישראלית – ברגישות ודאגה לחלשים, בהנהגה שיודעת לקחת אחריות ולסגת, ובהתנהלות שיש בה הרבה אמון ופרגון.