"ציוני נלהב" שהתנדב בקיבוץ: בישראל מרוצים מבחירת ג'ונסון
בוריס ג'ונסון שנבחר לר"מ בריטניה נחשב בירושלים למי שמודע היטב לאתגרי ישראל ומתנגד נחרצות לחרם עליה: "מה יותר טיפשי מלהחרים את הדמוקרטיה היחידה במזה"ת?". לצד זה, את תגובת ישראל בצוק איתן כינה "לא מידתית", ובריטניה בהנהגתו צפויה להמשיך להתנגד להתנחלויות
בישראל בכלל ובלשכת נתניהו בפרט שוררת היום (ג') שביעות רצון מהבחירה בבוריס ג'ונסון לראש ממשלת בריטניה. ג'ונסון נחשב לבעל יחס חם ואוהד הן לישראל והן לקהילה היהודית בבריטניה, ובירושלים רואים בו אדם המודע היטב לאתגרים של ישראל באזור, בפרט לאיום האיראני.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
"בוריס הליצן" מבטיח להיפרד מאירופה, בכל מחיר / פרופיל
ג'ונסון נחשב לתומך של ישראל, ובעבר הצהיר שהוא "ציוני נלהב". כשכיהן כראש העיר לונדון הוא הוביל קו נחרץ נגד הטלת חרם על ישראל, ובפברואר 2016 פעל במהירות להוריד כרזות אנטי-ישראליות שנתלו ברכבת התחתית של הבירה הבריטית אחרי שקיבל הודעת ווטסאפ בנושא מיו"ר יש עתיד יאיר לפיד. בשנה שלפני כן, 2015, ביקר בארץ ואף הצטלם עם ראש העיר תל-אביב רון חולדאי רוכב על תל-אופן. בעת הביקור גם הורה על רכישת טכנולוגיה ישראלית למניעת תאונות דרכים בלונדון.
בביקור ההוא הסתבך ג'ונסון עם הפלסטינים אחרי שאמר שמובילי תנועת החרם הם חבורת אקדמאים שמאלנים לובשי ז'קט קורדרוי שאין להם השפעה ושהם לא יותר ממיעוט קטן ומטופש. בהערה על הז'קט רמז ליו"ר מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין, יריב מר של ישראל. "אני לא יכול לחשוב על משהו טיפשי יותר מאשר לומר שצריך להחרים את ישראל, להסיט ממנה השקעות או להטיל עליה סנקציות, במיוחד בהתחשב בכך שזו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, שיש בה חברה פלורליסטית ופתוחה", אמר אז ג'ונסון. "למה להחרים את ישראל?". בתגובה ביטלו ארגונים פלסטיניים ברמאללה פגישה שתוכננה להם איתו. שנה לאחר מכן, כשר החוץ הבריטי, שב ג'ונסון לארץ, הפעם להלווייתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס.
שטף כלים בקיבוץ: "אחרי עשרה ימים הלך"
נראה כי אחת הסיבות לחיבה הבסיסית של ג'ונסון לישראל היא העובדה שהוא ואחותו באו לביקור בארץ ביולי 1984 בחופשת הקיץ שלהם מהלימודים, וג'ונסון אף התנדב בקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון. שנים אחר כך דיבר על זיכרונותיו הטובים מההתנדבות בקיבוץ ואמר בבדיחוּת: "תרמתי תרומה לא כל כך חשובה לכלכלה הישראלית אז". בטור ל"ידיעות אחרונות" לפני שנתיים כתב ג'ונסון כי אף שבימי התנדבותו הוא בעיקר שטף כלים, "ראיתי מספיק כדי להבין את הנס של ישראל: הקשר בין העבודה הקשה ואנרגיה נועזת ונחושה, שיחדיו יוצרות מדינה יוצאת דופן. ומעל הכול, המטרה המוסרית הבלתי ניתנת לערעור: לספק לאנשים נרדפים מולדת בטוחה".
אלק קולינס, מי שהיה "האב המאמץ" של ג'ונסון ואחותו בקיבוץ, סיפר היום ל-ynet כי השניים הגיעו אליו דרך חבר המשפחה. הם היו אמורים להישאר בקיבוץ שלושה שבועות, אבל אחרי עשרה ימים החליט בוריס לעזוב. "הוא עבד בשטיפת כלים ובמכבסה, שני מקומות לא כל כך סימפטיים. הוא לא ברח, אלא אמר לי 'אני צריך לראות את כל המדינה, לא רק מקום אחד'. אחותו רחל נשארה פה שלושה חודשים ואחר כך נותרה קשורה אלינו מאוד. ממנו קיבלתי אחר כך מכתב אחד, ואחרי זה לא היה לי קשר איתו".
קולינס מספר שכבר אז זיהה בג'ונסון תכונות של מנהיג. "הוא היה סקרן מאוד ורצה לדעת הכול. הוא כל הזמן שאל שאלות ובחדר האוכל דיבר עם כולם, רצה לדעת הכול – מתי בנו את חדר האוכל, מי אוכל שם, מי רוחץ כלים. מעבר לזה היה לו חוש הומור ממש טוב, וזה חשוב לכל מנהיג. הלוואי שלכמה מהמנהיגים שלנו היה חוש הומור כמו שלו. זה הפלוס שלו. הוא גם היה איש מאוד סימפטי. בארוחת הערב של יום שישי בחדר הוא ישב עם הילדים הקטנים שלי ודיבר איתם. היה לו קסם אישי". כשנשאל קולינס אם היה מאמין אז שיום אחד יהיה ג'ונסון ראש ממשלת בריטניה השיב: "הייתי אומר שהוא יהיה מנהיג, אבל לא הייתי מאמין שהוא יהיה ראש ממשלה". בחיוך הוסיף: "אחותו הייתה מתאימה יותר ממנו".
האתגר במזה"ת: שיקום ההרתעה מול איראן
ג'ונסון נכנס לתפקיד כשיחסי ישראל-בריטניה נמצאים בתקופה מהטובות שידעו, בעיקר בהיבט הביטחוני והמודיעיני. שתי המדינות משתפות זו את זו במודיעין ברמות הגבוהות ביותר, והמוסד הישראלי וסוכנות הביון הבריטי MI6 רואים עין בעין בנושאים רבים. ממשלת בריטניה מבינה טוב בהרבה מהציבור הבריטי את האתגרים שבפניהם ניצבת ישראל, וגם יחסי הכלכלה, התיירות והסחר פורחים. הממשלה הבריטית רואה בישראל את אחת המדינות החשובות בעולם בכל הנוגע לשיתוף פעולה בתחום ההיי-טק – בעיקר בעידן של אחרי הברקזיט, כשהבריטים יצטרכו לשפר את קשרי הסחר שלהם בחו"ל כדי לפצות על הפגיעה ביחסיהם עם אירופה.
לצד זה, חשוב לזכור שבנושא ההתנחלויות אין לצפות לשינוי בעידן ג'ונסון. הבריטים ימשיכו להתנגד לבנייה בהתנחלויות וכמו בעבר יובילו קו ביקורתי בנושא, וג'ונסון צפוי להביע תמיכה בפתרון שתי המדינות. יש לציין שג'ונסון הביע בעבר ביקורת גם על עוצמת הכוח שנוקטת ישראל מול הפלסטינים, כשלצד הצהרתו כי הוא תומך בזכות ישראל להגן על עצמה הגדיר את תגובתה ברצועת עזה בצוק איתן "לא פרופורציונלית".
בהיבט המזרח תיכוני ייכנס ג'ונסון לתפקיד בעיתוי קשה: שבוע אחרי שאיראן תפסה במפרץ הפרסי מכלית נושאת דגל בריטניה כנקמה על מעצרה בגיברלטר, טריטוריה בריטית בקצה ספרד, של מכלית שנשאה נפט איראני למשטר אסד בסוריה. רה"מ הבריטית היוצאת תרזה מיי מצאה עצמה די מנוטרלת ונמנעה מתגובה חריפה שתחייב את ראש הממשלה הבא. גם היריב של ג'ונסון במרוץ לראשות הממשלה, שר החוץ ג'רמי האנט שהוביל את הטיפול הבריטי במשבר עם טהרן, לא נקט קו נוקשה במיוחד נגד איראן, והצהרותיה של לונדון נתפשו כרפות למדי וכמעידות על חולשה של בריטניה מול טהרן. שיקום ההרתעה הבריטית מול האיראנים יהיה האתגר הראשון של ג'ונסון במזרח התיכון כראש ממשלה.
עמדתו של ג'ונסון כלפי איראן נחשבת נוקשה יותר משל מיי והאנט, אך לא בטוח שיוכל לקדמה, וזאת בשל משבר הברקזיט. רון פרושאור, מי שהיה שגריר ישראל בלונדון ומכהן כיום כראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה ציבורית במרכז הבינתחומי בהרצליה, מסביר שג'ונסון צפוי לנסות ליישר קו עם עמדת האיחוד האירופי משום שהוא זקוק לשיתוף הפעולה של בריסל בעניין הברקזיט כדי לשפר את ההסכם על תנאי הפרישה הבריטית שגיבשה מיי עם האיחוד.
לפנייה לכתב/ת 
