הכול נכרת: הארץ שאין בה יערות
איסלנד היא המדינה הכי פחות מיוערת באירופה: כשהוויקינגים באו לשם במאה ה-9 הם כרתו 97% מהעצים. עכשיו היא שותלת מחדש, ונעזרת, הפלא ופלא, דווקא בהתחממות הגלובלית
לפני שנכבשה על-ידי הוויקינגים, איסלנד הייתה מלאה יערות, אבל הלוחמים מטילי המורא כרתו אותם כליל, ועד היום מתקשה מדינת האי לייער את אדמתה מחדש.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
איסלנד נחשבת למדינה הכי פחות מיוערת באירופה; למעשה, יערות באיסלנד נדירים כל כך או שהעצים בהם צעירים כל כך, עד שהאיסלנדים נוהגים לצחוק ולומר שמי שילך לאיבוד ביער יצטרך פשוט לעמוד, וכך ימצא את דרכו.
אבל לא תמיד זה היה כך. כשהוויקינגים הפליגו מנורבגיה וכבשו את האי הלא מיושב בצפון האוקיינוס האטלנטי, בסוף המאה התשיעית, כיסו יערות – שהיו עשויים ברובם מעצי לִבנֶה – יותר מרבע מהאי. בתוך מאה שנה כרתו המתיישבים 97% מהיערות המקוריים כדי לבנות בעץ בתים ולפנות מקום לשדות מרעה.
החייאת היערות הפכה למשימה קשה במיוחד בשל האקלים הקשה והרי הגעש הפעילים, המכסים מעת לעת את האדמה בלבה ובאפר. לפי דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם משנת 2015, יערות מכסים כעת רק 0.5% משטח איסלנד. היעדר העצים פירושו שאין די צמחייה כדי להגן על האדמה משחיקה ולאחסן מים, וכתוצאה מכך סובל האי מתהליך נרחב של מִדבּוּר אף שהוא שוכן בצפון הרחוק.
לייצב את האדמה
הניסיונות לייער מחדש את איסלנד מאז שנות ה-50 ובמיוחד משנות ה-90 עזרו לאדמה הסלעית להשיב לעצמה מעט מהירק, והמאמצים נמשכים. בהפנרסנדור, שטח בזלת וחול שחור בדרום-מערב איסלנד, הטילו הרשויות על שירות היערות האיסלנדי את המשימה להפוך את האדמה הירחית ליער. הריין אוסקרסון, ראש מחלקת האסטרטגיה של השירות, שותל שם שני זנים של עצי מחט צפון אמריקניים בניסיון להגן על העיירה הסמוכה ת'ורלקשופן מהישנות של סופות אבק. התוכנית: הייעור ייצב את האדמה.
למרגלות רכס ההרים אסיאן, המשקיף על הבירה רייקיאוויק, יושבת מחלקת המחקר של שירות היערות האיסלנדי. ליד התחנה שוכן יער שנשתל לפני 50 שנה ושבו עצים שיובאו גדלים יחד עם העץ הילידי היחיד של איסלנד, הלִבנֶה. אף שהוא ילידי, מאמצי הייעור מתמקדים בדרך כלל בזנים אחרים של עצים. לדברי אדלסטיין סיגורגיירסון, סגן מנהל שירות היערות, הבעיה עם לבנה היא שלא מדובר ב"זנים פוריים". "אם רוצים לעמוד ביעדים כמו הרחקה מהירה של פחמן או ייצור של גומי, צריך להתבסס על יותר מאשר זן ילידי אחד".
עשרות משתלות הוקמו ברחבי איסלנד כדי להאיץ את תהליך הייעור. בקוויסטאר, כ-100 קילומטרים מהבירה, מיוצרים מדי שנה כ-900 אלף עצי אורן וצפצפה. "במקור הם מאלסקה, אבל עכשיו יש לנו עצים בני 30, 40 ו-50 שנה שנותנים לנו זרעים, אז אנחנו אוספים אותם ומשתמשים בהם לייצור שתילים", אומרת הולמפרידור גיירסדוטיר בת ה-56, גננת ובעלת חממה. העצים הצעירים גדלים במקום סגור שלושה חודשים, ואז מוּצאים, אבל כיוון שאדמת איסלנד דלה בחנקן, תהליך ההתבגרות של הצמח איטי וקצב הצמיחה הממוצע הוא רק כעשירית מביערות הגשם של האמזונס.
ממשלת איסלנד נתנה עדיפות גבוהה לייעור במסגרת תוכניתה למאבק בשינויי האקלים, שפורסמה בספטמבר אשתקד. באופן פרדוקסלי, שינויי האקלים נותנים דחיפה לצמיחתם של עצים. "אחד הגורמים העיקריים לעיכוב הצמיחה של יערות כאן היה הטמפרטורות הנמוכות והקור בקיץ, אבל אנחנו מזהים שינוי בזה בגלל שינויי האקלים", אומר סיגורגיירסון.
מאז 2015 נשתלו באיסלנד בין שלושה לארבעה מיליון עצים, אבל לכולם ברור: זו עדיין רק טיפה בים.
לפנייה לכתב/ת 
