העובדות הזרות מתחבאות: "הילד בטראומה, הסתתר במרתף"
עד סוף אוגוסט המדינה צפויה לגרש כ-100 אימהות וילדים - והפיליפיניות מנסות להימלט מהרשויות. מרגרט עברה עם שני בניה לדירת מסתור: "אם מישהו דופק בדלת - אמרתי שלא יפתחו", ואלן לקחה את בנה לבית של חברים: "מתפללת שלא יתפסו אותנו". בנה אנטון: "מרגיש ישראלי, לא מכיר משהו אחר"
עם תחילת הגירוש של העובדות הזרות הבלתי-חוקיות וילדיהן שנולדו וגדלו בארץ - משפחות רבות נאלצו למצוא מקום מחבוא מחשש למעצרם על ידי פקחי ההגירה. מתחילת השבוע נעצרו במסגרת המבצע של רשות האוכלוסין וההגירה שלוש אימהות וארבעה ילדים. כ-100 נשים וילדים, רובם ממוצא פיליפיני, צפויים להיות מגורשים עד לסוף חודש אוגוסט.
מרגרט מנדיטה בת ה-35 הגיעה לישראל לפני 15 שנה כדי לסעוד קשישים. בנה הבכור אנטון (9) לומד בבית הספר "ביאליק רוגוזין" בתל אביב, והצעיר, אלי בן ה-4, נמצא בגן ילדים. "תפסו אותי בחודש דצמבר האחרון בתחנה המרכזית כשהלכתי לקנות תרופה לילד שלי, שהיה חולה", היא מספרת. "התחננתי בפניהם שיאפשרו לי לקנות את התרופה - אבל הם לא הסכימו. לקחו אותי לבית המעצר בבית דגן והכריחו אותי לחתום על צו הגירוש או שאכנס לכלא עם הילדים שלי. פחדתי, אז חתמתי על צו גירוש ל-5 ביולי".
מרגרט מספרת כי באותו הזמן היא וילדיה גרו בדרום תל אביב, אך לאחרונה נאלצו לעבור לדירת מסתור. "אני לא מספרת איפה אני גרה כי אני חייבת להציל את הילדים שלי", אמרה ל-ynet. "אני כל כך מפחדת, אנחנו כל הזמן מתחבאים. אני לא הולכת לעבודה, הילדים היו אמורים ללכת לקייטנה, אבל הקיץ אמרתי להם שאי אפשר, הם צריכים להישאר כל הזמן בבית".
"אמרתי להם שאם מישהו דופק בדלת שלא יפתחו", הוסיפה מרגרט. "הבן שלי מפחד לצאת החוצה, הוא לא מסתובב עם חברים, הוא בטראומה. אני חד-הורית עם שני ילדים, אז זה לא פשוט להתחבא כי אני בכל זאת אני צריכה לצאת לעבוד כדי שאוכל לשלם על השכירות ועל הצרכים היומיומיים", אמרה. "זה סיכון, אבל אם לא אלך לעבוד איך אוכל להאכיל את הילדים שלי?"
הבן אנטון הוסיף כי "אם לא היינו מפחדים שיגרשו אותנו, הייתי יכול ללכת לאן שאני רוצה. אבל אני מפחד שיתפסו אותי ואז נטוס לפיליפינים או שנלך לכלא. אני לא מכיר שום דבר בפיליפינים". אנטון מדגיש כי הוא מרגיש ישראלי לכל דבר ואינו מכיר תרבות אחרת: "כל החברים שלי ישראלים וכך גם אני. אני לא מכיר משהו אחר".
מרגרט הוסיפה: "כשהגעתי לישראל עבדתי עם האוכלוסייה המבוגרת כמטפלת, דאגתי להם ואהבתי אותם. והאם זה זה פשע ללדת כאן ילד?".
גם אלן פסדיליה (51) ובנה אומיט בן ה-10 נאלצו להסתתר מחשש שיגורשו. "קיבלתי צו גירוש ל-15 ביולי. אני בדיכאון גמור ודואגת לבן שלי", סיפרה האימא. "אנחנו מתחבאים בדירה של חברים, ואני יוצאת מהבית רק כדי לעבוד בניקיון. אני כל הזמן במתח והראש כבר כואב. אני לא מצליחה לישון ולאכול. אני מפחדת כל הזמן ומתפללת שלא יתפסו אותנו".
אלן מספרת כי מצבו הנפשי של אומיט, גם הוא תלמיד ב"ביאליק רוגוזין" - רע לא פחות. "אני לא יכולה אפילו לקחת את הילד שלי לטייל כמו אימא נורמלית. הוא מתגעגע לחברים שלו, וגם ככה נמצא בטראומה כי בעבר עצרו אותי ארבע פעמים. מרוב פחד הוא רגיל להסתתר במרתף. הוא ילד שאוהב ללמוד, לשחק כדורעף, כדורגל וכדורסל. עכשיו, בגלל המצב, הוא הפסיק הכל.
"מה ילד בן 10 יכול לעשות כשהוא מתחבא?", שואלת אלן. "הוא רק ילד. אני לא מרשה לו לצאת מהבית והוא גם מפחד בעצמו. נשארנו רק עם הפחד".
השבוע נעצרו אופרסינה קוואנקה ובנה מייקל בן ה-12 מיהוד. השניים הועברו למתקן המעצר "יהלום" בנמל התעופה בן גוריון - אך בית הדין לעררים בתל אביב הקפיא את גירושם. מאות בני אדם הפגינו השבוע בתל אביב במחאה על הגירוש - וקראו לשר הפנים אריה דרעי לעצור את המבצע.
לפנייה לכתב/ת 
