הדמוגרפיה של כיתות א': יותר חרדים, פחות ערבים

מגמת העלייה במספר התלמידים החרדים נמשכה גם בשנת הלימודים האחרונה, לצד ירידה במספר התלמידים הערבים. כך עולה מנתונים חדשים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצגו בדו"ח מיוחד בנושא, המתבססים על נתוני "במבט רחב" של משרד החינוך.

מגמת העלייה של התלמידים החרדים נמשכת(צילום: יואב פרידמן)

את הדו"ח חיברו אסף וינינגר ואלירן זרד והוא סוקר את מבנה מערכת החינוך ואת השינויים שחלו בה בשנים האחרונות. על פי הנתונים, בשנת הלימודים האחרונה (2018-2019) 20.3% מהתלמידים בכיתות א' היו חרדים, לעומת 14.5% בשנת 2000. מנגד ובהתאם למגמה דמוגרפית של ירידה בשיעורי הפריון במגזר הערבי, מספר התלמידים הערבים ירד בכמעט שישה אחוזים בעשר השנים האחרונות. בשנת 2008 הם היוו 28.5% מכלל התלמידים, לעומת 22.9% בשנה האחרונה.

תלמידי בתי הספר הממלכתיים רושמים ירידה כללית בעשרים השנים האחרונות, אך התייצבות בעשור האחרון כאשר בשנת 2000 היוו 45.3% מכלל התלמידים, לעומת 41.5% בשנה האחרונה. בקרב תלמידי הממלכתי דתי בכיתות א' לא נרשמו שינויים משמעותיים בשנה העשורים האחרונים: 14.6% בשנת 2000 לעומת 15.3% בשנה האחרונה. עוד עולה מהנתונים כי בעשרים השנים האחרונות נרשמה עלייה של קרוב למיליון תלמידים במערכת החינוך: בשנת הלימודים האחרונה למדו בבתי הספר ובגני הילדים 2,314,552 מיליון תלמידים לעומת 1,586,057 בשנת 1999.

ואולם, על אף המגמות הללו, מתרחשות שתי תופעות אשר צוברות תאוצה בקרב תלמידים חרדים וערבים. באשר לחרדים, רבים מהם בוחרים שלא ללמוד במוסדות החינוך שלהם, ואילו בקרב תלמידים ערבים, מתחזקת מגמת המעבר לחינוך הממלכתי יהודי. זוהי תופעה שאמנם מתרחשת בממדים זעירים, אך על פי חוקרי חינוך – היא צפויה להתחזק בשנים הקרובות. "חלקו של הממלכתי הדתי והחרדי גדל, אך לא בקצב שהיינו מניחים שהיה צריך לגדול לפי שיעורי הגידול הטבעי", אומר נחום בלאס, חוקר חינוך ראשי במרכז טאוב. "יש תהליך של יציאה בשאלה ואנחנו אומרים זאת כבר שנים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חזתה בעבר ששיעור התלמידים בממלכתי יירד באופן נרחב יותר לעומת מה שקרה בפועל, זאת לצד תחזית על עלייה במספר התלמידים החרדים שהייתה קטנה יותר. יש כל הזמן תנועה בין הזרמים אבל התנועה בין הזרם שהוא יותר דתי לזה שפחות דתי היא יותר גבוהה מאשר בכיוון ההפוך". על פי בלס, בשנים האחרונות, כאמור, בוחרים יותר ויותר תלמידים ערבים ללמוד בבתי ספר יהודיים. "זו לא מגמה חזקה במיוחד, אבל היא בהחלט קיימת. זה יכול להיות בקרב אלו שעוברים להתגורר ביישובים מעורבים או כאלו שגרים ביישוב ערבי ושולחים אותם לבתי ספר יהודיים כדי שיקבלו חינוך טוב יותר".

על פי מחקר בנושא של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנת 2014 למדו בחינוך העברי 3,336 תלמידים ערבים, לעומת 4,237 בשנת 2018. עיקר הגידול הוא בערים המעורבות. "זו תופעה שתתרחב להערכתי בגלל מצוקת הדיור ביישובים הערביים ובגלל הרצון של האזרחים הערבים לקבל חינוך ברמות גבוהות יותר. המערכת לא נערכת לשינויים הדמוגרפיים הללו והבעיות ילכו ויחריפו כי יעלה צורך בהקמת בתי ספר ערביים ביישובים עם אחוזים גבוהים של אזרחים ערבים, כפי שקורה כעת בנצרת עילית (נוף הגליל). המערכת כמערכת עדיין לא מתמודדת עם המגמות הללו ועם מה שהולך לקרות, וזה לא רחוק. אני צופה התפוצצויות בעניין הזה. הסיפור של הפארק בעפולה שנסגר לאזרחים ערבים זה עוד כלום לעומת מה שמחכה לנו במערכת החינוך. הבעיה תלך ותחריף, אין לי צל של ספק".

עדות נוספת לשינויים בחינוך החרדי היא הקמתם של בתי הספר הממלכתיים חרדיים, שהוקמו בשנת 2013 על ידי שר החינוך לשעבר שי פירון. אחת המטרות המרכזיות מאחורי הקמת בתי הספר הללו היא הרחבת לימודי הליבה בחינוך החרדי. על פי מחקר בנושא של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת 2013 למדו בבתי הספר הממלכתיים חרדיים (ממ"חים) 1,322 תלמידים בלבד. שלוש שנים לאחר מכן, מספרם עמד כבר על 4,675.