מדריך: על מה הדרמה בקשמיר?
הממשלה הלאומנית בהודו רוצה לשנות את הדמוגרפיה בקשמיר, האזור היחיד בעל רוב מוסלמי. בצעד היסטורי היא ביטלה חוק שמעניק למדינת המחוז מעמד מיוחד ופתחה בדיכוי נרחב למנוע מהומות. פקיסטן, שלה סכסוך עם הודו על השטח, מאיימת להגיב: "נשתמש בכל דרך לבטל את ההחלטה"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
מה קורה בקשמיר?
בצעד דרמטי הודיעה אתמול הממשלה ההינדית הלאומנית של נרנדרה מודי על ביטול סעיף 370 בחוקה ההודית. הסעיף מעניק זכויות מיוחדות לתושבי הקבע של "קשמיר הכבושה", מדינת המחוז ג'אמו וקשמיר. שר הפנים ההודי, אמיט שאה, אמר בפרלמנט שהפריבילגיות שמהן נהנו תושבי האזור במשך עשרות שנים היו זמניות בלבד והממשלה תבטל אותן.
חבל קשמיר חולק בין הודו ופקיסטן כששתי המדינות קיבלו את עצמאותן מבריטניה ב-1947. קשמיר ההודית נהנתה ממעמד מיוחד מאז הכרזת העצמאות של הודו באוגוסט באותה שנה.
המתנגדים אומרים שההחלטה לבטל את סעיף 370 נועדה לשרת את מטרת הממשלה לשנות את הדמוגרפיה באזור שברובו מוסלמי, ולהפוך את קשמיר לאזור בעל רוב הינדי. עד כה אסרה החוקה ההודית על הודים שלא גרים באזור לקנות בו אדמות ולהיות תושבי קבע.
כדי למנוע מהומות שלחה ממשלת הודו בימים האחרונים אלפי חיילים לקשמיר, סגרה את מוסדות החינוך ואסרה על התקהלויות. עומאר עבדאללה ומחבובה מופטי, שהיו בעבר ראשי הממשלה המקומית, נמצאים במעצר בית מראשון בערב. בנוסף הטילה הודו הגבלות על חופש התנועה והתקשורת בקשמיר וניתקה את שירותי הטלפון והאינטרנט.
בסוף השבוע נדרשו אלפי תיירים לעזוב את קשמיר. בהודו טענו שהסיבה היא התרעות על פיגועים של ארגונים ג'יהאדיסטיים בחלק הפקיסטני של קשמיר. בפקיסטן דחו את הטענות האלה. הודו ופקיסטן, נזכיר, מנהלות סכסוך ארוך שנים על השליטה בחבל קשמיר.
מהו המעמד המיוחד של קשמיר?
סעיף 35א' בחוקה ההודית מתיר לשלטון המקומי בקשמיר להגדיר מיהם תושבי הקבע באזור. הסעיף נכנס לתוקף בצו נשיאותי ב-1954, במסגרת סעיף 370 – שמעניק למדינת המחוז ג'אמו וקשמיר מעמד אוטונומי מיוחד. הסעיף אוסר על הודים מחוץ למדינת ג'אמו וקשמיר לקבל תושבות קבע, לקנות אדמות, להחזיק במשרות ציבוריות ולקבל מלגות בקשמיר. הסעיף גם אוסר על נשים בקשמיר להחזיק נכסים בבעלותן מחשש שהן יתחתנו עם גבר שלא גר בקשמיר ההודית.
סעיף 370 מעניק לשלטון בקשמיר את הזכות להטיל וטו על חוקים לאומיים שמעבירה הממשלה בניו דלהי, ואת הזכות לדגל ולחוקה נפרדת. המעמד המיוחד של קשמיר אפשר למוסלמים ולבני הקהילות האחרות באזור לשמר את התרבות והדת שלהם. כעת, עם ביטול החוק, קשמיר תהיה כפופה לחוקים שחלים על כל שאר אזרחי הודו.
ביטול הסעיף הוא עניין רגיש במיוחד גם מכיוון שעל בסיס המעמד המיוחד הזה הסכימה קשמיר להיות חלק מהודו. חודשיים אחרי שהודו זכתה בעצמאותה מבריטניה באוגוסט 1947 חתם המהרג'ה הארי סינג, שהנהיג את קשמיר הכבושה, על אמנת ההצטרפות וקיבע את סעיף 370 בחוקה ההודית. ב-1952 נקבע "הסכם דלהי", צו נשיאותי שמעניק אזרחות הודית לאזרחי ג'אמו וקשמיר ומותיר את הפריבלגיות על כנן. סעיף 35א' נכנס לתוקף שנתיים לאחר מכן.
איך מבטלים את סעיף 370?
סעיף 370 של החוקה ההודית מתיר לשלול את החוק באמצעות צו נשיאותי. עם זאת, פקודה שכזאת חייבת להיות מוצגת בפני האסיפה החוקתית של הודו – גוף שהתפרק ב-1957.
למומחים יש דעות שונות על הדרכים הרשמיות לבטל את החוק. חלק מאמינים שמספיק לפרסם צו נשיאותי (שעליו הודיעה הממשלה אתמול), אחרים חושבים שצריך לקבל את אישור המחוקקים בקשמיר.
למה דווקא עכשיו?
הממשלה הלאומנית של נרנדרה מודי נהנית מרוב ניכר בפרלמנט, אחרי ניצחון בבחירות שנערכו באפריל ובמאי. הרוב הזה מאפשר למפלגת השלטון בהאראטיה ג'נאטה (BJP) לקדם את האג'נדה שלה ולהעביר חוקים משמעותיים.
ביטול סעיף 370 הוא הבטחה ארוכת שנים של המפלגה, שרוצה שתושבי קשמיר יהיו חלק אינטגרלי מהמדינה. המתנגדים אומרים שמה שמניע את מפלגת השלטון הוא הרצון לרצות את ה"בייס" שלה, להגדיל את כוחה ולחזק את הלאומנות ההינדית.
ההחלטה לבטל את המעמד המיוחד של מדינת המחוז ג'אמו וקשמיר זכתה לשבחים מצד פוליטיקאים הודים רבים, גם באופוזיציה. רבים בהודו רואים את ביטול הסעיף כצעד אמיץ במטרה לסיים את הסכסוך החמוש על השטח (בין שתי מעצמות גרעין). בשלושת העשורים האחרונים נהרגו יותר מ-70 אלף בני אדם בסכסוך בחבל קשמיר, רובם אזרחים. בתקשורת ההודית הכריזו שמדובר בצעד היסטורי, אך במקביל השמיעו ביקורת על דיכוי התושבים.
מה הלאה?
בנאום אתמול בפרלמנט הכריז שר הפנים אמיט שאה ש"החוקה כולה" תחול על תושבי קשמיר. הממשלה של נרנדרה מודי הציעה אתמול חוק שמפצל את מדינת ג'אמו וקשמיר לשתי מדינות – ג'אמו וקשמיר, שלא תהנה ממעמד המיוחד אך תוכל להפעיל רשות מחוקקת, ולדאק – אזור שבו תשלוט ישירות הממשלה בניו דלהי.
במשרד החוץ הפקיסטני כעסו על ההחלטה ההודית ואמרו שמדובר בהפרה של החלטות האו"ם. האו"ם אימץ את ההחלטות אחרי המלחמה של הודו ופקיסטן על חבל קשמיר ב-1948. ההחלטות הכירו בזכותם של תושבי האזור להגדרה עצמית. במשרד החוץ הפקיסטני אמרו שפקיסטן "תשמש בכל האפשרויות" כדי לבטל את ההחלטה. שתי המדינות, נזכיר, התעמתו בפברואר בעקבות הפלת מטוס הודי ולקיחת טייס בשבי. בעולם חששו אז ששתי המעצמות הגרעיניות בדרך למלחמה נוספת.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציע לתווך במגעים בין הודו לפקיסטן בנושא קשמיר. בשעה שפקיסטן בירכה על ההצעה, הודו דחתה אותה, ואמרה שמדובר בעניין של שתי המדינות בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
