מיסים, שכר מינימום וסיסמאות: כך המפלגות מתכוונות לפתור את הגירעון
אחד האתגרים הגדולים של הממשלה הבאה הוא כיסוי הגירעון בתקציב המדינה. הליכוד, ש"ס, יהדות התורה ו"ימינה" לא הציגו את התוכניות שלהן בנושא. איזו מפלגה הביאה בעיקר סיסמאות? מי אמרה שצריך לשקול העלאת מיסים? ומי מאמין שגירעון מסוים הוא התוכנית העדיפה?
מדינת ישראל נמצאת בתקופת בחירות שלא נגמרת כבר כמעט שנה. מדובר בשיתוק ממשלתי שנכפה על המדינה בגלל שתי מערכות הבחירות הרצופות. בזמן שהמפלגות מתכתשות ביניהן על הרכב הקואליציה הבאה – קשה לשמוע מהן תוכנית רצינית ומעשית לטיפול בבעיות הכלכליות של ישראל, ובראשן – הגירעון הגדול בתקציב המדינה. החלטנו לבדוק האם למפלגות יש תוכנית לפתרון משבר הגירעון – ועד כמה הוא באמת ריאלי?
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet
יעד הגירעון לשנת 2019 עמד על 40.2 מיליארד שקלים וכבר עכשיו ניתן לומר שהגירעון חצה בפועל את רף 50 מיליארד השקלים, כלומר חריגה שנכון לחודש יוני עמדה על 3.9% מיעד הגירעון. הממשלה כיום היא ממשלת מעבר, כלומר היא לא יכולה לטפל באופן מהותי בגירעון והממשלה הבאה תידרש לנקוט צעדים חריפים כמו העלאת מיסים או קיצוץ בהוצאות הממשלתיות.
הגירעון התקציבי מוגדר כהפרש בין הכנסות להוצאות הממשלה. הוא נוצר כאשר ההכנסות ממיסים, מאגרות חוב וממכירת שירותים של הממשלה נמוכות מההוצאות. כדי לאזן את הגירעון יש להזרים כספים נוספים לממשלה או לקצץ בתוצאות.
פנינו לכלל המפלגות שלפי הסקרים צפויות לעבור את אחוז החסימה ולכהן בכנסת ה-22, וביקשנו לדעת מה הצעדים שהן מתכננות לקדם אחרי הבחירות כדי לטפל בחריגה מיעד הגירעון. שאלנו מהיכן יביאו את הכסף, אם בכוונתן להעלות מיסים כדי לטפל במשבר ואם הן חוששות שהגירעון הקיים יכול להוביל את המשק למצב של אינפלציה.
המפלגות שלא הציגו תוכנית
למרות פנייתנו, כל המפלגות שמרכיבות את הקואליציה הנוכחית סירבו להתייחס. הליכוד, מפלגת השלטון בעשור האחרון, לא הסבירה כיצד תטפל בבעיית הגירעון. כך גם ש"ס, שחרטה על דגלה לייצג את "השקופים", יהדות התורה וימינה.
בכחול לבן אמרו כי הם מאמינים ב"חזון כלכלי שממוקד ביצירת מנועי צמיחה ובשיפור הפריון, לצד צמצום העוני ויצירת הזדמנויות אמיתיות לכל אזרחי המדינה".
את הגירעון הם מתכוונים לצמצם באמצעות "ממשלה יעילה" – ביטול משרדי ממשלה מיותרים וביטול "הרעה החולה" שנקראת כספים קואליציוניים. בנוסף, הרשימה מתכוונת "לפגוע בשומני תקציב כמו המשכן החדש לראש הממשלה והמטוס המיותר לראש הממשלה, שרק עלותו מגיעה ליותר מ-700 מיליון שקלים, כל זאת כדי להפנות תקציבים לבריאות, לחינוך ולרווחה". במקביל, מתחייבים לפתח את התחבורה הציבורית ולעודד השקעות בתעשייה הישראלית כדי להגדיל את הפריון במשק.
ברשימה אמרו כי ממשלה בראשותם תימנע מהעלאת מיסים - "צעד בולם צמיחה". הם העבירו ביקורת על הממשלה הנוכחית: "מדיניות כלכלית שמאבדת שליטה על תקציב המדינה עלולה לגרום לגלי הדף, שאינפלציה היא אחת מהן".
עד כמה זה ריאלי?
הרעיונות של כחול לבן הם בעיקר סיסמאות. אלו משרדי ממשלה "מיותרים" ייסגרו? האם הקמת ממשלה על ידי גנץ תאפשר להימנע מהענקת משרות שר ליותר מ-20 חברי ממשלה? הכספים הקואליציוניים הם אכן רעה חולה, אך בלעדיה לצערנו לא ניתן להקים ממשלה. הצלחה בתחום הזה עשויה לחסל מחצית מהגירעון העודף.
בנוגע למטוס ומשכן ראש הממשלה – לא ממש ניתן לחסוך בנושא, הכספים כבר הוצאו וייצור המטוס הושלם למעשה. ההכרזה על אי העלאת מיסים היא ריקה מתוכן, כי אחרת הגירעון ימשיך לגדול וגם התוכנית לעידוד השקעות ולפיתוח תחבורה ציבורית ריקות מתוכן כשלא מפורט מהיכן יגיע התקצוב.
הביקורת של כחול לבן בנושא האינפלציה אינו נכון – אין כיום אינפלציה בישראל, והאינפלציה נמוכה מהיעד שהוגדר בממשלה, 1%-3%. זאת ממש לא הבעיה של ישראל כיום.
בישראל ביתנו אמרו כי "סגירת גירעון של עשרות מיליארדים לא עושים באמצעות כותרות. כדי לסגור גירעון חייבים ממשלה שתהיה מסוגלת לקבל החלטות קשות ולגבש תוכנית חירום כלכלית נטולת שיקולים צרים".
במפלגה אמרו שזאת הסיבה לכך שהם דורשים ממשלת חירום לאומית-ליברלית שתורכב מהליכוד, ישראל ביתנו וכחול לבן. "רק ממשלה כזו תוכל להבריא את המשק, וזה הסעיף הראשון בתוכנית שלנו".
עד כמה זה ריאלי?
אין כאן שום צעד כלכלי מומלץ. ממשלת אחדות עלולה לעלות הרבה כסף, בוודאי לא פחות ממשלה צרה. בממשלת אחדות כזאת יהיו הרבה יותר חברי קואליציה מאשר בממשלה צרה.
במחנה הדמוקרטי טענו כי המצב של התקציב רע בגלל "ממשלה שאיבדה את המסלול ולא מנהלת את התקציב באופן שישרת את אזרחי המדינה". ברשימת השמאל המשותפת טענו שהמצב גרוע יותר ממה שנראה – "מסתירים מאיתנו את המקומות שזקוקים ליותר כסף ממה שיש להם".
לטענת הרשימה, "מנסים לזרוע בנו אימה עם המילה 'גירעון', אך ישנם מצבים שבהם גירעון מסוים הוא התוכנית העדיפה – גירעון לטווח קצר כדי להגיע לצמיחה בטווח הארוך". במחנה הדמוקרטי הסבירו שניתן לספוג גירעון או העלאת מיסים לזמן קצוב כדי להגדיל את ההשקעה בחינוך, בדיור, בתחבורה, ברווחה ובתשתיות.
עד כמה זה ריאלי?
אין כאן שום הצעה לצעדים, למעט הגדלת הגירעון – מה שעלול להוביל את המשק לקטסטרופה, הורדת דירוג האשראי של ישראל, נטילת הלוואת בריבית גדולה יותר והגדלת נטל החובות על ילדינו ונכדינו.
בעבודה-גשר תקפו את מדיניות הפחתת המיסוי של הממשלה הקודמת: "היא לא הגדילה את ההכנסה הפנויה לאף ישראלי, אבל יצרה גירעון תקציבי אדיר". הרשימה הודיעה כי היא מתנגדת למהלך כזה והוסיפה: " מדובר בהזנחה והפקרות הדוחפת להחלשת אזרחי המדינה ומשקי הבית, וגורמת לנסיגתה של המדינה לאחור".
עוד מתכננים בעבודה-גשר להפחית את המיסים העקיפים (הנהגת 0% מע"מ על 100 מוצרי יסוד) ולשקול העלאת מיסים ישירים כדי להרחיב את השירותים האזרחיים. לטענתם, המיסים העקיפים מגדילים את הפערים ופוגעים בשכבות החלשות. בין היתר מתכננים ברשימה להעלות את המס השולי על הכנסות של יותר מ-44 אלף שקלים בחודש ולהעלות את מס רווחי הון עבור בעלי שליטה בחברות.
הרשימה הודיעה שתגדיל את השירותים החברתיים לאזרח, תשקיע במנועי צמיחה חדשים ותעבור למדיניות ביטחון חברתי. בין היתר מתכננים בעבודה-גשר להעלות את שכר המינימום ל-2,000 שקלים. לטענת הרשימה, המהלך צפוי להכניס למשק הישראלי מיליארדי שקלים בכל שנה. כמו כן הודיעה שתגדיל את הגירעון כך שיחס החוב תוצר יעמוד על 65%, דבר שלטענת הרשימה יכניס מיליארדי שקלים לקופת המדינה.
בנוסף טענו ברשימה כי ינהלו מלחמה בשוק השחור שבמסגרתה תוחל חובת דיווח כללי למס הכנסה על כלל ההכנסות מרכוש, דבר שלטענתם ייצר הכנסות של כ-שישה מיליארד שקלים.
העבודה-גשר התחייבה להפסיק את הפגיעה בתעשייה ובחקלאות ולהחליף את בזבוז הכספים הקואליציוניים ואת תקציבי המקורבים בהשקעה במנועי צמיחה בפריפריה. בנוסף, התחייבו ברשימה להקפיא את הבנייה מחוץ לגושים ביהודה ושומרון ואת כל הכספים שמועברים להתנחלויות מבודדות וכן להשוות את ההשקעה לנפש בהתנחלויות להשקעה לנפש בערי הפיתוח.
ברשימה סיכמו: "מדיניות אחראית שתגדיל את השירותים החברתיים תקטין את הגירעון וגם תמנע אינפלציה".
עד כמה זה ריאלי?
העלאת שכר המינימום בשיעור כה גבוה תגרום לפיטורי עשרות אלפי עובדים, לפשיטת רגל של עסקים קטנים ובינוניים שלא יוכלו לעמוד בתשלומי שכר כאלה ולהגדלת עלויות השכר בכל הגופים הממשלתיים ובממשלה וליצירת גירעונות.
ההצעה להעלות את המיסים היא נכונה להקטנת הגירעון, לאור הצמצום הרב בגביית מיסים. עם זאת, הפתרון העדיף: לבטל פטורים מיותרים ממס כמו על הירקות והפירות ופטור מע"מ באילת.
העלאת יחס החוב-תוצר הוא דבר לא רצוי ולא יתקבל באהדה על ידי חברות דירוג אשראי בינלאומיות. גם המלחמה בהון השחור לא בטוח שתגדיל את ההכנסות, מכיוון שחובת הדיווח על רכוש ונכסים תגביר את הבירוקרטיה ותיצור עומס על הציבור, שלא בהכרח יבוא לידי ביטוי בהעמקת הגבייה.
אחד החסרונות בהצעה של העבודה-גשר הוא שאין מקור תקציבי ברור – כספים קואליציוניים שלא שולמו ולא מגדילים את הגירעון הם לא מקור כספי קיים. גם ההכרזה על הקפאת הבנייה והתקציבים להתנחלויות היא יותר הצהרה פוליטית מאשר תוכנית כלכלית לצמצום הגירעון. בנוסף, הסיכום של הרשימה לוקה בחסר – הגדלת השירותים החברתיים, בטרם כיסוי הגירעון, רק תגדיל אותו.
בחד"ש-הרשימה המשותפת ניתחו את הסיבות שהובילו למשבר החריף: "הממשלה החמיצה במכוון כל ניסיון למיסוי אמיתי של ניצול אוצרות הטבע, נמנעת ממיסוי רווחי עתק ועסוקה בהוצאה חסרת תקדים למפעל הנצחת הכיבוש וההתנחלויות ובהגדלת ההוצאה הצבאית".
ברשימה המשותפת-חד"ש הודיעו שיתנגדו בנחרצות בקיצוץ השירותים החברתיים (בריאות, חינוך, רווחה, דיור וסביבה) במטרה להקטין את הגירעון. הם הוסיפו כי יפעלו לצמצום הגירעון על ידי הטלת מסים על העשירים ביותר בדמות הוספת וריווח מדרגות המס והנהגת מס עזבון על ירושות מיליונרים.
"במצב הנוכחי, הסכנה הנראית לעין אינה בהכרח עלייה באינפלציה, כי הקטנה בהוצאה הממשלתית צפויה להוריד את הביקוש במשק, וכך תביא גם למיתון, לסגירת מפעלים ולעלייה באבטלה", אמרו ברשימה. הם ציינו כי יעמדו על חיזוק העבודה המאורגנת ועל יצירת מנגנונים שוטפים לעדכון הסכר בהתאם לעליית שאר המחירים במשק.
בחד"ש-הרשימה המשותפת סיכמו: "אנו רואים במדיניות הכיבוש, ההתנחלויות ושמירת האינטרסים של ההון את הגורמים המרכזיים ליצירת הגירעון, מתנגדים לקיצוץ בשירותים הממשלתיים ומתריעים מפני הסכנות בנקיטת צעדים כאלה. אנו קוראים למיסוי גדול יותר של המאיון העליון כדרך לכיסוי הגירעון ותומכים בחיזוק העבודה המאורגנת".
עד כמה זה ריאלי?
האשמת חד"ש-הרשימה המשותפת את ההתנחלויות, הכיבוש וההוצאה הצבאית בגירעון זו הצהרה פוליטית. אבל נכון שיש לנצל את מיסוי אוצרות המס להקטנת הגירעון ולהעלות את המס לחברות שמשלמות שברירי אחוז מס בשל הטבות שזכו להן לפני שנים.
ההתנגדות לקיצוץ בשירותים החברתיים תמוהה – מאילו מקורות ניתן לכסות את הגירעון אם לא מקיצוץ תקציבי? ולדאבוננו, התקציבים הגדולים שבהם ניתן לקצץ, למעט תקציב הביטחון, הם בחינוך, בבריאות וברווחה.
צעדי המיסוי שמציעה המפלגה הם סבירים, אך עם זאת, הטלת עוד מס על המאיון העליון לא תפתור ולו במעט את החריגה של 15 מיליארד מיעד הגירעון. מדובר אולי בתוספת של כמה עשרות עד 200 מיליוני שקלים בלבד. מכאן לא תבוא הישועה.
לפנייה לכתב/ת 
