ישראל היא כדור במחסנית השנאה של טראמפ

הזיהוי המוחלט שמקדם נשיא ארה"ב בינו לבין ישראל יכול אולי להעלות סומק בלחיינו בטווח הקצר, אך במקביל עלול לעלות לנו ביוקר בהמשך

יעל פתירפורסם: 08.08.19 , 12:40

דונלד טראמפ (צילום: AFP)

"מתי חברות הקונגרס מהשמאל הקיצוני יתנצלו בפני ארצנו, בפני עם ישראל וגם בפני הנשיא"; "גרמתן לישראל להרגיש שארה"ב זנחה אותה"; "למה שלא תחזרו לתקן את המקומות שמהם הגעתן, שהרוסים לחלוטין ונגועים בפשע". אלו רק שלושה קטעים מציוציו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נגד "היחידה": ארבע חברות הקונגרס הדמוקרטיות אילהן עומאר, רשידה טליב, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז ואיינה פרסלי - נבחרות ציבור שהמשותף לכולן שהן צעירות, חזקות, פופולריות במדיה החברתית ושצבע עורן אינו לבן.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

טראמפ הפך את ארבעתן - שתיים מהן מוסלמיות ושלוש ילידות ארה"ב - ללוח המטרה של חיצי הרטוריקה הגזענית שלו, בדרכו לשלהב את בסיס המצביעים שלו לקראת הבחירות הקרובות.

לכאורה, זו בעיה אמריקנית. בפועל, טראמפ הפך אותה גם לבעיה שלנו, משום שאת הגזענות הזאת הוא מפיץ גם בשמנו, אזרחי ישראל. הוא מבקש, לטובת קידום האג'נדה הפוליטית שלו, ליצור זיהוי בין תמיכה במדינת ישראל או בעם בישראל, לבין תמיכה במדיניותו, אף שלא כך הדבר. חברות "היחידה" הן אמנם בקצה השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, אבל רובן מייצגות תפיסה דומיננטית יותר ויותר שלפיה אפשר להיות ביקורתיים כלפי המדיניות של ממשלת ישראל, ובה בעת להיות בעד ישראל.

לפני כמה שבועות שבר טראמפ עוד שיא של חוסר הגינות פוליטית כשכינה בעצרת בחירות בצפון קרוליינה את עומאר "אנטישמית ושונאת ישראל", לקול הקהל העונה לו "שלח אותה בחזרה". כלומר, חזרה לסומליה, שם נולדה וממנה היגרה בגיל 14. בדיוק כמו 14% מהאזרחים האמריקנים שהיגרו לארה"ב בהתאם לאתוס המכונן שלה שמסמל פסל החירות. עבור מיליוני אזרחים אמריקנים שמאמינים באתוס הזה, דמוקרטים ורפובליקנים, זה היה מחזה מבעית.

המראות הללו מחלחלים עמוק לתוך החברה האמריקנית והופכים את כולנו, בעל כורחנו, לעוד כדורים במחסנית השנאה של טראמפ. הזיהוי המוחלט שהוא מקדם בינו לבין ישראל יכול אולי להעלות סומק בלחיינו בטווח הקצר, אך במקביל עלול לעלות לישראל באובדן תמיכה ציבורית רחבה יותר. באותו אופן, גם הציבור בארה"ב שמתנגד לתנועת ה-BDS - כמו הארגון שאותו אני מייצגת – לא יכול להשלים עם חוקים ש"למענה" של ישראל מגבילים את חופש הביטוי של גופים ואנשים שסירבו להתחייב שלא יחרימו מוצרים מישראל או מההתנחלויות.

לפי סקר מכון פיו מאפריל האחרון, 64% מאזרחי ארה"ב מחזיקים בעמדה חיובית כלפי העם הישראלי - אבל הסקרים השונים מלמדים גם על שחיקה בנתון זה, שקשורה לניסיון ליצור זיהוי מובהק של ישראל עם ממשל טראמפ וממשלת נתניהו. אסור שהתמיכה הדו-מפלגתית בישראל והאהדה של הציבור האמריקני יוקרבו על מזבח האינטרסים הפוליטיים של הנשיא או של ראש ממשלה כזה או אחר.

בקרוב עתידות לבקר בישראל וברשות הפלסטינית שתיים מחברות "היחידה", עומאר וטליב - שהיא בת למהגרים פלסטינים. טוב יעשו נציגי ישראל אם יבינו שלעיתים נכון יותר להקשיב לביקורת - במיוחד זו של עומאר, שתומכת בפתרון שתי המדינות - ולא להצטרף לשורת המקהלה שמגבה ומהדהדת את ציוציו ואמירותיו הגזעניות של הנשיא.