לקחת מהחרדים את כבשת הרש

ההחלטה לא לאפשר את קיום המופע בעפולה בגין ההפרדה בין גברים לנשים שגויה לא רק בהיבט הציבורי שלה. היא גם לא תואמת את החוק

עו"ד יחיאל וינרוטפורסם: 13.08.19 , 12:44

האירוע בעפולה שבו השופט ביטל את הישיבה בהפרדה ()

האירוע שבוטל

בצדק נמתחה ביקורת על פסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת, שקיבל את עתירתה של שדולת הנשים נגד עיריית עפולה ואסר על קיום הופעתו של הזמר החרדי מוטי שטיינמץ תוך הפרדה מגדרית בין גברים לנשים. קשה להימלט מהתחושה שבית המשפט התעלם – במודע או שלא – ממאפייניו הייחודיים של המגזר החרדי ומצרכיו הבסיסיים, ומנע מציבור לקיים אירועי תרבות בדרך העולה בקנה אחד עם עולם ערכיו ואורח חייו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לא אתמקד כאן בהיבטים הציבוריים הבעייתיים של פסק הדין, אלא בטעות המשפטית הניצבת בבסיסו. אסכם ואומר אך זאת: אין אף לא קשר קלוש בין ה"הפליה" האסורה מכוח החוק, לבין קיום המופע המתוכנן תוך הפרדת גברים ונשים.

מסקנה זו, מעבר לכך שהיא עולה בקנה אחד עם עקרונות השכל הישר ומידתיות בסיסית, מתחייבת גם מהוראותיו של חוק איסור ההפליה (ובשמו המלא: חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000), וממסקנות הדו"ח שיצא תחת ידו של משרד המשפטים ב-2013, "לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי".

בחינה של דבר המחוקק ושל מסקנות הדו"ח מלמדת בבירור שההפרדה המתבקשת באירוע הזמר לציבור החרדי לא עולה בשום אופן כדי הפליה אסורה. קביעה זו נתמכת בכמה נימוקים, ואמנה את חלקם:

א. הדו"ח עצמו (שיש מקום לחלוק על רבות מקביעותיו), המוזכר גם בפסק הדין, מדגיש במפורש שהפרדה לא תיחשב הפליה אם "האירוע הוא בעל אופי דתי מובהק שעיקרו הוא פולחן דתי או טקס דתי משמעותי אחר, כאשר הרשות סבורה כי רובם המכריע של באי האירוע מתאפיינים ברצון ההפרדה". עורכי הדו"ח קבעו כי בנסיבות אלה ההפרדה מוצדקת, שכן "עצמת הפגיעה ברגשותיהם של באי האירוע, תעלה על רף הסיבולת המצופה בחברה דמוקרטית".

ההופעה המתוכננת בעפולה הייתה אירוע אחד בודד (מתוך כ-360 אירועים שתכננה העירייה), המיועד באופן מובהק לציבור הדתי-חרדי. בראש המודעות מתנוססות המלים "תרבות תורנית חרדית", ואופי האירוע הוא דתי מובהק, לרבות אופי השירים והטקסט הדתי שלהם (גם התאריך הוא תאריך עברי, כשהתאריך הלועזי מצוין בו תוך התוספת "למניינם"). ברור ומתבקש כי תכנון אירוע ספציפי עבור ציבור כה מסוים ומוגדר ייערך תוך התחשבות בעקרונות ובערכים הבסיסיים המקובלים בציבור זה.

ב. ההפרדה נעשית באופן שוויוני מלא. קבוצת הנשים, או קבוצת הגברים, אינה זוכה לתנאים טובים או גרועים יותר ביחס לקבוצה האחרת.

ג. הסיבה להפרדה אינה קשורה ל"נחיתות" של אחת הקבוצות, או הרצון להיבדל מקבוצה עקב נחיתותה. בבסיס ההפרדה עומד עיקרון הלכתי החל על שתי הקבוצות באותה מידה והמקובל עליהן: איסור נגיעה או עירוב בין המינים, מטעמי צניעות, למעט בין בעל לאשה או בין קרובי משפחה.

האירוע שביקשה עיריית עפולה לקיים ממלא אפוא אחד לאחד אחר התנאים שנקבעו בחקיקה, כמו גם בפסיקה ובדו"ח משרד המשפטים, וההפרדה המגדרית בו לא עולה בשום צורה כדי הפליה אסורה.

המסקנה שלפיה עצם ההפרדה בין גברים לנשים אינה מהווה הפליה (כאשר אינה נעשית בתנאים מפלים וכאשר אינה נובעת מהתייחסות לאחת הקבוצות כנחותה), נתמכת בלשון החוק עצמו: "אין רואים הפליה... בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי... ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה".

מכאן שעצם ההפרדה, כאשר היא נובעת מצורך ברור ומובהק של ציבור מסוים ומאורח חייו, אינה מוגדרת "הפליה".

באופן פרדוקסלי, תוצאת פסק הדין היא המפלה: היא פוגעת בציבור שלם, מונעת ממנו לקיים אירועים בהתאם לצרכיו ולערכיו, ושוללת ממנו את "כבשת הרש" שייעדה לו העירייה – מופע אחד (מתוך כמה מאות) המיועד לציבור החרדי.