חצי טון חשיש ביממה: אי-ההפללה והזינוק בהברחות הסמים ממצרים
מאז תחילת 2019 בוצעה מסיני לפחות הברחת סמים אחת מדי יום בממוצע, לעומת 230 "בלבד" בכל 2018. באחרונה גוברים הקולות שסבורים שרק שינוי של הוראות פתיחה באש יכול להביא לפתרון - והמשטרה הציגה חלק מהאפשרויות לרה"מ. הדילמה שמאחורי סבך האינטרסים: נתיבי ההברחה ישמשו לסמים או לטרור של דאעש?
חוסר האונים מול אוטוסטרדת הסמים המתרחבת בגבול מצרים, שעליה פורסם ב-ynet, אינו רק מנת חלקם של חיילי צה"ל המאבטחים את הגזרה. הנתונים שמחזיקה משטרת ישראל בנושא חמורים אף יותר, ומעידים על זינוק דרמטי במספר ההברחות מתחילת 2019.
אוטוסטרדת סמים בגבול מצרים: לוחמים מסתתרים מול ירי המבריחים | תיעוד
על פי המשטרה מתבצעת מסיני הברחה כמעט מדי יום, והיו יממות שבהן תועדו הרבה יותר – לפעמים עד שמונה הברחות מוצלחות תוך 24 שעות. על פי ההערכה, הן כוללות בממוצע 100 ק"ג מריחואנה ועד חצי טון חשיש, ולעיתים גם כמויות של סמים קשים כגון הרואין.
לצורך ההשוואה, שגם היא לא מעודדת במיוחד, לכל אורך 2018 נרשמו 230 הברחות סמים מוצלחות מסיני לישראל - נתון עגום למדי על רקע מיליארדי השקלים שהממשלה השקיעה במכשול הגדול לסגירת הגבול המערבי. גם במקטעים שבהם הוגבהה הגדר לתשעה מטרים, מול יישובי מרחב ניצנה, המבריחים לא מתקשים, ופשוט מגיעים עם סולמות גבוהים יותר או מנסרים בקלות יחסית את הגדר הקיימת ויוצרים "כספומטים" בצורת מלבן, שדרכם מועברות חבילות הסמים לסוחרים בצד הישראלי של הגבול.
בכתבה שפורסמה כאן תוארה שיטת הפעולה של המבריחים – על פי רוב בדואים משני צדי הגבול – להכנסת הסמים לישראל, והיא נראית כמו פעולה צבאית לכל דבר: הם מגיעים חמושים ומצוידים בכלי רכב וכלים מיוחדים, יורים צרורות אש לאבטחת מסדרון ההברחה, מנצלים את שטח ההפקר בצד המצרי ואת הגבלות הפתיחה באש של חיילי צה"ל, ועוקפים בדרכים פשוטות יחסית את הגדר המשוכללת לכאורה שבנתה בישראל. "שורקים מעלינו כדורים, ואנו ממתינים במחסות", תיארו חיילי מילואים ששירתו בגזרה והתבקשו לשמור על הגבול ולמנוע את ההברחות.
במשטרה טוענים שמול המספרים העגומים שהוזכרו לעיל נרשמו גם הצלחות ישראליות: לפי נתוני המחוז הדרומי של המשטרה, יחידת מג"ן שאמונה על המאבק בתופעה הצליחה לתפוס השנה 13 אלף קילו מריחואנה ו-550 ק"ג חשיש ועצרה 80 חשודים. נגד 51 מהם הוגשו כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים.
במקביל, נעשה מאמץ להימנע מעיכובים ומכשולים בהשמדת גידולי קנאביס בצד הישראלי של הגבול: שריפת השתילים במקום. הסיוע מהצבא לשם כך הניב פרי, כאשר בבסיס צאלים הסכימו לפני כמה שבועות לעצור למשך יום שלם את האימונים בשטחי האש, כדי שהמשטרה תאתר ותעלה בלהבות את החממות. בחודשים האחרונים, טוענים במשטרה, הושמדו 76 חממות כאלה, אולם ההערכה היא שהמהלך ילחץ על סוחרי הסמים הגדולים באזור להבריח בקרוב עוד יותר סמים מסיני.
רווחים של מיליונים
במשטרה מתעקשים שהעלייה בהברחות נובעת מהביקוש הגובר בתוך ישראל, בעיקר למריחואנה וחשיש. האפליקציות לרכישת סמים דוגמת טלגראס, במקביל לפרסומים על מדיניות אי-הפללה שבמסגרתה מסתפקת המדינה בקנס על שימוש בקנאביס לנעדרי עבר פלילי, גורמת לטענת גורמים משטרה לביקוש לגדול. "אמנם אין עדיין לגליזציה, אבל ברגע ששינו את מודל הענישה זה מכניס יותר אנשים למעגל", אומר גורם במשטרה. "בנוסף, הטלגראס מנגיש את הסם. אתה מזמין אותו דרך הטלפון ומקבל עד הבית, כמו שאתה מזמין פיצה. גם השחיקה בהרתעה ובענישה בבתי המשפט גורמת לכך שקנאביס לא נתפס כסמים".
מדובר בתעשייה המגלגלת סכומים אדירים. לפי הערכות במשטרה, מבריח ישראלי קונה קילוגרם קנאביס ממצרים תמורת סכום שנע בין 5,000 ל-10,000 שקל, והוא מוכר אותו לסוחרים בארץ ב-22 אלף עד 28 אלף שקל (עד 28 שקל לגרם). צרכן קצה ישראלי כבר עשוי לשלם 100 שקל עבור גרם קנאביס.
"לא כל אחד יכול להבריח: אתה צריך ידע, להכיר את הצירים, שיהיו לך כלי רכב מתאימים ושתכיר את מצרים", מוסיף הגורם המשטרתי. "אין הרבה חוליות שמתעסקות בזה. כל חוליה שכן היא מאוד דומיננטית ועושה הרבה הברחות".
לדבריו, מתחילת השנה שמה המשטרה יד על שמונה חוליות הברחה, האחרונה לפני כשבועיים. כל חולייה כזו מונה בין שישה ל-10 חברים, ולכל אחד יש תפקיד מוגדר: למשל, נהג, תצפיתן, מחסנאי או משווק שמעביר את הם לסוחרים במקומות כמו שגב שלום ורהט, ומשם לסוחרים ברחבי הארץ. על פי הערכות, כל רשת כזו אחראית על לפחות 20 הברחות בשנה.
הרשתות הללו מתוחכמות ולומדות מפעם לפעם כיצד להשתפר ולהתמודד מול הצבא והמשטרה. כך למשל, גם רחפנים מצלמים לא יכולים לעזור למשטרה: המבריחים מגיעים לאסוף את הסם כשהם רעולי פנים ונוהגים בג'יפים ללא לוחיות זיהוי. בנוסף, עומק הנסיגה שלהם מזרחה מגיע לטווחים של כ-30 ק"מ, שהרחפנים אינם יעילים בהם.
עדיף שייכנסו סמים ולא טרוריסטים
בשבועות האחרונים נערכו דיונים בצמרת צה"ל והמשטרה במטרה למצוא פיתרון משותף לנושא, וזה הוצג לשר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו בביקורו בגבול מצרים לפני כמה שבועות.
לאחר שנים שבהן המשטרה והצבא טענו שהבעיה נמצאת באחריות הגוף השני (במשטרה סברו שאין להם סמכות ויכולת לפעול בשטח צבאי כמו גבול בינלאומי, והצבא התעקש שהסמים הם סוגיה פלילית), עכשיו עולים קולות להפסיק עם הבריחה מאחריות, ולעלות מדרגה במלחמה בהברחות.
הן בצבא והן במשטרה סבורים שרק שינוי קיצוני של כללי המשחק, כמו הוראות פתיחה באש שיסכנו את חיי המבריחים, יכול להביא לפתרון. "צריכים להפנים שחדירת גבול של מדינה זה חציית קו אדום", אומר גורם משטרתי. "גם שינוי בענישה יגרום להם לחשוב פעמיים. לפני כמה שבועות, כאשר לוחם ימ"ס הרג מבריח בצד המצרי, ראינו לאחר מכן שקט חלקי מאותו אזור. באותן הברחות יש גם דו-כיווניות: לעיתים הקולטים הישראלים משליכים לצד המצרי בגדים, מעילים וקפה, וגם הרואין או סמים אחרים שהוברחו לישראל ונמצאו דפוקים".
למאבק בהברחות הסמים, אם אכן יעלה מדרגה ויוגדר כבעיה לאומית, ייכנס צד שלישי ונפיץ: סוגיית הטרור, שהצד המודיעיני שלה מובל על ידי שב"כ. לא מעט התנגשויות אינטרסים מול מקורות בצד המצרי עלולות להשאיר את המצב כפי שהוא, מתוך שיקול דעת קר: בנתיבי החדירה, עדיף שסמים שייכנסו לישראל ולא פלוגה של לוחמי דאעש, למסע הרג רצחני, עם טילי נ"ט ונ"מ, מקלעים טנדרים ורימונים.