קברו את בתיה בניגוד לרצונה: "שודדי גופות"

ביקשה שישרפו את גופתה. בתיה (בסי) ליטמן(צילום: נירית בן ארי)

נקברה בניגוד לרצונה: בתיה (בסי) ליטמן בת ה-39, שחזרה בשאלה לפני כ-20 שנה, נפטרה ביום רביעי האחרון ממחלת הסרטן שאיתה התמודדה בשנה וחצי האחרונות. בשארית חייה היא החליטה לטייל בעולם והגיעה לשטוקהולם שבשבדיה - שם מצבה הידרדר, ושם היא נשמה את נשימתה האחרונה. בצוואה שהשאירה שעות לפני מותה היא ביקשה שגופתה תישרף. מפרטים נוספים עולה כי היא אף הסדירה מראש את התהליך ושילמה עליו. שני אחיה, שהגיעו לשוודיה כדי להיות לצידה בשעות האחרונות, התעלמו מבקשתה וקברו אותה על פי ההלכה היהודית.

"אנחנו עושים מה שטוב לבתיה", אמר ל-ynet אחד מאחיה. קרובי משפחה וחברים, שנאבקו כדי למלא את בקשתה האחרונה ללא הצלחה, זועמים: "הם שני גנבים, שודדי גופות. התחננו שלפחות יגידו לנו איפה היא קבורה".

הצוואה שכתבה שעות לפני מותה ובה ביקשה שגופתה תישרף

קרובת משפחה של ליטמן סיפרה ל-ynet על תחושותיה הקשות: "המשפחה שלה קברה אותה בשוודיה אחרי שהאחים שלה החליטו על דעת עצמם לקבור אותה בקבורה יהודית. התחננו אליהם שלפחות יגידו איפה היא נקברה, אבל הם פשוט שני גנבים, שודדי גופות שקברו אותה בניגוד לכל היגיון. עצוב לי שהיא רצתה והתחננה שגופתה תישרף - ולא קיבלה את זה. אני מרגישה כישלון אישי, כי היא ביקשה מאיתנו למלא את הבקשה שלה ולא הצלחנו. ניסינו לדבר עם כל מיני גורמים אבל אף אחד לא הצליח לעזור לנו".

על הצוואה שליטמן כתבה שעות לפני מותה היא סיפרה כי "בסעיף הראשון של הצוואה היא ציינה שהיא מבקשת שיכבדו את בקשתה וישרפו את גופתה. היא לא רצתה לפגוע במשפחה שלה, אבל היא לא רצתה להיות כלואה בארון מתחת לאדמה. זה היה מאוד חשוב לה.

"היא בקושי נשמה אבל היא ביקשה שיכבדו את זה", הוסיפה. "בסי הייתה חולה בסרטן אגרסיבי וקשה, היא ידעה שהיא הולכת למות אבל הייתה לה תקווה גדולה שימצאו מרפא למחלה שלה. היא נלחמה בשיניים כדי לשרוד. היא נהייתה לוחמת פמיניסטית ופעילה למען עירוניות מיטיבה. היא נאבקה בכל עוולה אפשרית, ובעיקר נלחמה למען שוויון מגדרי".

בתיה וחברתה נירית בן ארי(צילום: נירית בן ארי)

בתיה לפני המחלה הקשה(צילום: נירית בן ארי)

נירית בן ארי, אחת מחברותיה הקרובות של ליטמן, סיפרה ל-ynet: "לבתיה היה מאוד קשה לעשות דברים בשביל עצמה, אבל את הדבר הזה היא ממש רצתה. אני אישית הלכתי איתה ל'עלי שלכת', הארגון שעוסק בקבורה אזרחית, והיא שילמה כסף כדי שזה יקרה. האחים שלה לא כיבדו את בקשתה האחרונה, וזה הדבר שהכי קשה במוות שלה. ניסינו לדבר עם הקונסוליה בשוודיה, התקשרנו לבית החולים ולעורכי דין מקומיים - אבל אף אחד לא היה יכול לעזור לנו.

"היה לה חשוב שהדתיים של חברה קדישא לא יעמדו על קברה ויתפללו. היא ברחה מזה כל חייה. המשפחה שלה אפילו לא הזמינה את החברה השוודית שהיא התארחה אצלה, שהייתה זו שלקחה אותה לבית החולים ושהייתה איתה שם לפחות שבוע עד שהאחים והמשפחה הגיעו. הם אפילו לא הודיעו לה על ההלוויה".

בן ארי הוסיפה: "בתיה הייתה בן אדם נדיר עם יכולת להתחבר לאנשים הכי שונים ממנה, וכולם התאהבו בה. היו לה חברים חרדים, חילונים, יוצאים בשאלה, חוזרים בתשובה, ימנים ושמאלנים. כמה שעות לפני שהיא נפטרה דיברתי איתה, והיא אמרה לי שהיא תצא מזה".

אלון נתיב מארגון "עלי שלכת" סיפר ל-ynet: "יש משפחות שבהן יש חילוקי דעות בין תפיסות העולם, וחלק מהמקרים אף מגיעים לבית המשפט אם ההליך מתקיים בארץ. כשהדברים קורים מעבר לים זה קצת יותר בעייתי. בית המשפט בישראל פסק תמיד, עד היום, לטובת הנפטר. אנחנו נותנים שירות למאות רבות של אנשים מדי שנה במשך 15 שנות הפעילות שלנו, ומספר המקרים שבהם התגלעה מחלוקת הוא מועט. לדעתי אפילו לא עשרה מקרים במשך שנות הארגון". 

נתיב הוסיף כי כדי למנוע מקרים כאלה, כדאי "להדק את הצוואה ולהיות ברורים בבקשות". על המקרה של ליטמן הוא אמר: "זה מעשה מאוד חמור בעיניי, שבני המשפחה לא ממלאים את רצון הנפטר. לא הייתי רוצה שבני משפחתי לא ימלאו את רצוני גם בחיי וגם במותי, וכשמשפחה לא עושה את זה - זו תחושה מאוד לא נעימה".

אבי ליטמן, אחיה של המנוחה ואחד מהשניים ששהו עימה לפני מותה והחליטו על אופן קבורתה, אמר בתגובה: "אתם לא יודעים מה הייתה הבקשה האחרונה של בתיה, אנחנו עושים מה שטוב לה. אני הייתי עם בתיה לפני שהיא נפטרה, ואף אחד לא יגיד לנו מה היה או לא היה".