טליב ועומאר הן סכנה לדמוקרטים

עומאר, טראמפ וטליב. קיצונים משני הצדדים(צילום: AFP, AP)

פרשת ביקורן-אי-ביקורן של שתי חברות בית הנבחרים האמריקני רשידה טליב ואילהאן עומאר ברשות הפלסטינית לא גרמה נזק לבנימין נתניהו, לא בישראל ולא באמריקה. היא כן גרמה נזק למחנה הליברלי המתון במפלגה הדמוקרטית, ובמיוחד ליהודים בולטים בו. הנזק מחזק את הרושם שהמפלגה, שהייתה עד כה מפלגת מרכז רחבת כתפיים, חווה השתלטות עוינת מצד הפופוליזם השמאלי הרדיקלי – כמו למשל בראיון שנערך לאחרונה בבי-בי-סי עם פעיל כהה עור מהחוג הקיצוני במפלגה הדמוקרטית, שכינה את הנשיא לשעבר ברק אובמה "גזען" משום שהעז להעביר ביקורת על הקהילה האפרו-אמריקנית שאינה מתגייסת מספיק למאבק בתופעות הפשע והסמים בתוכה, אף ש"בכל תחלואיה של הקהילה השחורה אשמים אך ורק הלבנים, ומי שמחפש את האשמה גם בתוכה הוא גזען", כדבריו.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

נסתכל על הקריירה הפוליטית של טליב, ועל מחוז 13 בליבה של העיר דטרויט, השרויה עדיין במשבר כלכלי-חברתי. בפריימריז בנובמבר 2018 נבחרה טליב, משפטנית ובת למהגרים פלסטינים, למועמדת המחוז מטעם הדמוקרטים לבית הנבחרים. היא קיבלה 28 אלף קולות של מי שנרשמו בתור חברים בסניף המקומי של המפלגה, והפכה למנצחת ודאית לאחר שהרפובליקנים לא הציגו מועמד נגדי.

התגובה של אישים יהודים ליברלים ל"סערת הביקור" שלה ושל עומאר יצאה מכל פרופורציה והותירה טעם רע. לישראל, כמו לכל מדינה אחרת, אין חובה משפטית או מוסרית להתיר כניסה של אישיות פוליטית לא רצויה. הדבר קורה תדיר ביחסים בינלאומיים – ב-1987 למשל נאסרה כניסתו לאמריקה של נשיא אוסטריה קורט ולדהיים – ויש לו אפילו שם לטיני: פרסונה נון-גרטה. סביר מאוד להניח שאותם ארגונים ואישים יהודים היו מברכים את ממשלת ישראל לו סירבה לאשר את כניסתו ארצה של מחוקק לבן גזען או מכחיש שואה.

הסערה סביב הביקור הייתה אירוע דיפלומטי-מפלגתי קצר מועד, שנגע בעיקר לאליטה מקרב הציבור האמריקני. ההאטה בכלכלה, התקפות הירי ההמוני ומערכת הבריאות הכושלת מעניינות אותו הרבה יותר. גם השפעת התקרית על חיי היהודים והערבים כאן בטלה בשישים. גורל ילדה פלסטינית אחת, גורל ילד יהודי אחד, שווים לאין שיעור יותר מכל ה"הסערה" המיותרת הזו.

• סבר פלוצקר הוא הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות"