שגרירים של חמלה: האו"ם בחר ב"עלם"
העמותה הישראלית העוסקת בנוער בסיכון תהיה יועצת מיוחדת לארגון. היא תסייע ם לזהות מגמות בתחום ולהעלות מודעות בינלאומית. מנכ"לית העמותה: "אנחנו גאים לייצג את ישראל"
עמותת עלם נבחרה כיועצת מיוחדת לאו"ם בנושא נוער בסיכון. זו העמותה הישראלית הראשונה בתחום הנוער בסיכון שנבחרה לתפקיד, במסגרתו תייעץ לעבודת האו"ם בכל הנוגע להתפתחויות ומגמות בתחום, תפתח קשרים מקצועיים עם ארגונים המטפלים בנושא ברחבי העולם ותעלה את המודעות הבינלאומית לנושא הסיוע לנוער במצבי סיכון.
המעמד הוענק לעלם על ידי המועצה הכלכלית והסוציאלית של האו"ם (ECOSOC), בהתאם להמלצה שהתקבלה מוועדה שמורכבת מ-19 מדינות חברות. מנכ"לית עלם, ענבל דור קרבל, אמרה כי, "זו הכרה מרגשת בעשייה המקצועית של מאות העובדים ואלפי המתנדבים של העמותה לאורך השנים למען נוער במצוקה. אנו גאים לייצג בכבוד את ישראל באו"ם וזאת ההזדמנות להעלות את המודעות לנושא, ללמוד מארגונים נוספים בעולם ולהשפיע ברמה הבינלאומית". נשיאת העמותה היא נאוה ברק והיו"ר הוא שלמה ינאי.
עלם, שהוקמה לפני 36 שנה, מסייעת בכל שנה לכ-21 אלף בני נוער וצעירים ברחובות ובמרכזי הנוער של העמותה. אחת מהם היא שירי שרון זייד (21), שעזבה את הבית בגיל 16. "פעם ישנתי פה, פעם שם, כל ערב במקום אחר", היא מספרת. "אצל חברה, אצל ידיד, אצל גבר, מה שמסתדר באותו לילה, ואם לא מסתדר - אז ישנים ברחוב. הגעתי למקום של איבוד עצמי. שכחתי מי אני בכלל, הייתי פשוט גמורה, נפש מתה בגוף חי. הייתי אבודה לגמרי והרגשתי כמו שבר כלי. התחילה אצלי גם נטייה אובדנית".
שירי מספרת כי כשהכירה את עלם היא קיבלה, "תמיכה ואהבה שאני לא יודעת עד היום לתאר במילים". העמותה סייעה לה לעבור להוסטל, ומשם הגיעה למכינה קדם-צבאית. "לקראת סוף המכינה הייתה לי בעיה עם הגיוס, כי אנשים עם רקע כמו שלי לא מתקבלים בקלות. זה שבר אותי לחלוטין. העמותה עזרה לי הגיע למצב שאני מתגייסת. במהלך הצבא היה לי תמיד טלפון שיכולתי להתקשר אליו וידעתי שתמיד יהיה מי שייתן לי את כל הקשב, ההבנה והתמיכה בשעות לא שעות. הצוות הגיע עד לרמת הגולן לבקר אותי בשבתות. הם נתנו לי תחושה שיש לי משפחה, שיש לי לאן לחזור".
ו' (20) הגיע לעלם לפני ארבע שנים. הוא אותר בזמן שחי ברחוב, התפרנס מזנות והשתמש בסמים קשים. "מאז שאני זוכר את עצמי סבלתי מאלימות פיזית ומינית בבית", סיפר. "השארתי את זה עם עצמי כל השנים ורק בגיל 16 התפוצצתי. סיפרתי את זה ליועצת בית הספר ואז החליטו להוציא אותי מהבית בצו של בית משפט".
ו' מספר כי כבר מגיל 12 היה בורח מהבית לאחר אירועי אלימות וישן ברחובות. "הייתי מסתובב כל הלילה כשהרגשתי שאני עומד להיפגע משמעותית בבית. הייתי ישן על מגלשות של גני שעשועים, ספסלים בגינות, או בשירותים של תחנות דלק. הייתי מחפש כל הזמן אוכל ברחוב בשביל לחיות".
בגיל 14 הכיר את עולם הזנות. "לא הייתה לי כמובן דירה, זה היה בעיקר ברכבים. הייתי זקוק לכסף ולא הייתה לי דרך אחרת לשרוד. זה היה מאוד קשוח, ברמה שאין לך חשק לחיות, עם כל הלקוחות והגועל והסירחון. לפעמים הלקוחות היו אלימים כלפיי. זה גם תמיד הולך עם סמים. להיות בזנות, בסמים וברחוב אלה שלושה דברים שבן אדם קורס מהם".
לאחר שהוצא מהבית, ו' שהה בהוסטל, לשם הגיעה ירדן, מדריכה בעלם. "ישבתי איתה לשיחה ודיברתי איתה על דברים שלא הצלחתי עם אף אחד אחר. הכרתי את העמותה והם החלו לסייע לי, קודם כל מבחינה נפשית. הם נתנו לי את הביטחון העצמי שאפשר לעשות שינוי. הם נלחמו בשבילי, היו זמינים 24/7 ולימדו אותי לחיות באופן נורמטיבי. הצלחתי להגשים הרבה דברים בזכותם. היום אני שוכר דירה ועובד, חוסך כסף ומתחיל בעוד חודש וחצי ללמוד. אני מרוצה ומאושר", הוא מסכם.
לפנייה לכתב/ת 
