יחסים אסורים: ראש צוות פקחי הגירה והעובדת המיועדת לגירוש

ממתינה לגירוש עם בתה. העובדת הזרה והממונה על פקחי ההגירה

העובדת הזרה, שכיום מועסקת במשק בית, הגיעה לישראל בשנת 2004 למטרת עבודה בסיעוד ואשרתה פגה בסוף שנת 2015, לאחר שמעסיקתה הלכה לעולמה. עובד הרשות הודה בעבר כי בשנת 2016, בזמן שהייתה כבר ללא אשרה תקפה, קיים יחסי מין עם העובדת, אך לאחר שהיא נעצרה בחיפה ביום ראשון שעבר, יחד עם בתה בת השנתיים, הכחיש זאת בפני ממונה ביקורת הגבולות במרחב הצפוני, שבדק מולו את טענותיה.

העובדת הזרה טענה כי עובד רשות האוכלוסין וההגירה הוא אבי בתה, שנולדה ביולי 2017, אך טענותיה נשללו בשתי בדיקות אבהות שהוא ביצע. בהליך, שהסתיים לפני כחודשיים, עובד הרשות הודה כי קיים יחסי מין עם העובדת הזרה הבלתי-חוקית.

היום (ראשון) יתקיים בבית הדין לעררים בתל אביב דיון בערעור שהגישה העובדת על גירושה יחד עם בתה, לאחר שהדיין מיכאל זילברשמיד עיכב את הגירוש של השתיים עד להחלטה אחרת. עורכות הדין של העובדת צפויות להציג בדיון את טענותיה בנוגע להתנהלותו של עובד הרשות. המדינה ביקשה באופן חריג כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות וכי יוצא צו איסור פרסום על ההליך. יש לציין כי בהליכים מקבילים שמתנהלים, בעקבות ערעורים שהגישו עובדות זרות אחרות המועמדות לגירוש עם ילדיהן, המדינה לא ביקשה הוצאת צו איסור פרסום או קיום דיון בדלתיים סגורות.

התכתבות בין העובדת הזרה והממונה ברשות ההגירה

עד לשלב זה נמנעה מהעובדת האפשרות להגיש תלונה על הטרדה מינית, מאחר שהיא במעצר. עורכות דינה של האם טוענות כי גירוש מיידי שלהן "יפגע באופן אנוש באינטרס הציבורי הקיים בבירור טענותיה בעניין יחסיה עם עובד הציבור מהרשות וההשלכות שהיו לכך בעניינה, לרבות ההליכים שננקטו כלפיה". עוד נטען כי "לא ניתנה התייחסות ראויה לטענה כי מדובר בעבירת הטרדה מינית שבוצעה על ידי עובד הרשות שכלל לא נבדקה, לרבות כל ההשלכות שלה על כלל הציבור ועל המבקשת באופן ספציפי".

הן הוסיפו כי לעובדת מעולם לא ניתן ייעוץ משפטי בהקשר לטענות שהעלתה והיא פעלה בחשש מתמיד, שמנע ממנה להגיש תלונה. "הגשת תלונה וחקירה בנושא הינה אינטרס הציבור וכעת ידוע רק קצה הקרחון, אולם ממה שנמסר ומתחיל להיאסף הדבר מחייב לוודא כי המידע יועבר כנדרש לבירור הרשויות המוסמכות", כתבו עורכות הדין.

מאחר שהעובד ברשות האוכלוסין וההגירה הכחיש בפני הממונה על ביקורת הגבולות את הקשר בינו לבין העובדת הזרה, למרות שאישר זאת בעבר, פרקליטותיה טוענות כי מדובר ב"ניסיון להסתיר את עובדות המקרה האמיתיות והעניין דורש העמקת חקירה ובירור. אנחנו נפעל כמיטב יכולתנו לאפשר לעובדת לקבל ייעוץ משפטי ראוי ולהגיש תלונה באופן שמותאם לעניין הרגיש, ללא חשש ומורא ובסביבה תומכת", אמרו ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" פרקליטותיה של העובדת. "יש לקוות שבית הדין יאפשר את בירור כל הפרטים הנדרשים כדי שהיא תוכל למצות את הזכויות המגיעות לה בישראל".

"העובדת פעלה בחשש מתמיד". עו"ד מאיה וייס-טמיר

עורכות הדין הוסיפו כי "המדינה הייתה צריכה לשתף איתנו פעולה ולא למהר ולעשות כל שביכולתה כדי להרחיק את העובדת ואת בתה בת השנתיים מישראל ובכך להשתיק את העניין. רק לאחר פנייה דחופה לבית הדין לעררים, כשהעובדת כבר הייתה בנמל התעופה בן-גוריון מבלי שניתנה לה האפשרות להגיש את התלונה שרצתה, קיבלנו צו לעכב את ההרחקה מישראל".

עו"ד שחר מנדלמן, שמייצג את עובד רשות האוכלוסין וההגירה, מסר בתגובה כי "לא אתייחס לגופן של טענות שקריות שמטרתן לנסות ולמנוע את גירושה המוצדק מהארץ. טענותיה של המתלוננת סותרות את טענותיה בבית המשפט לענייני משפחה, שם לאחר שתביעת האבהות שהגישה נתבררה כלא נכונה - חויבה בהוצאות משפט ובהוצאות נוספות. מדובר במתלוננת אשר מנסה להשיג אשרת שהייה תוך שהיא לא בוחלת להעליל עלילות חסרות שחר".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "ראשית נבהיר כי אנו רואים בחומרה תופעות כאלה. עם זאת, הטענות הובאו בפנינו רק בשבוע האחרון ונמצאות בימים אלה בבדיקה על ידי הגורמים הרלוונטיים".

מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נמסר כי "המקרה מעלה חשד חמור להטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות. לעובד רשות האוכלוסין וההגירה ישנו הכוח לחרוץ את גורלה של האישה ולכן מתקיימים ביניהם יחסי תלות ברורים. בסיטואציה כזאת, כוחה של האישה להתנגד לקשר מיני קטן עד בלתי קיים. מסיבה זאת בדיוק אוסר החוק על עובד ציבור ליזום קשר מיני עם מי שתלויה בו ונתונה למוצא פיו.

"הפקח ידע זאת היטב ולכן שיקר בתחילה בנוגע למעשיו. מעמדן של עובדות זרות, ובפרט שוהות בלתי חוקיות, רגיש מאין כמוהו. לא ייתכן שרגישות זאת תנוצל לטובת סיפוק צרכיהם של עובדי רשות ההגירה, בהם הן תלויות לשבט ולחסד. אנחנו קוראות לרשויות לפתוח בחקירת המקרה ולהשעות את הפקח מעבודתו כל עוד היא מתנהלת".