בלי להתכוון, ליברמן עוד יציל את הכלכלה

חרדים רבים רוצים ללמוד ולעבוד אבל מוחזקים בשבי בידי הרבנים. אם מנהיגיהם אכן יישארו מחוץ לממשלה, ייתכן שתימנע קטסטרופה כלכלית

ד"ר ברוך לשםפורסם: 26.08.19 , 09:37

ליברמן בין גפני לליצמן(צילום: הדס פרוש/פלאש90 , EPA , )

כאשר הייתי בעבר מרצה במכללה חרדית הבנתי טוב יותר את הקרב הגדול של רבני יהדות התורה כנגד השכלה אקדמית ומניעת גיוס לצה"ל. אחד הסטודנטים, שהתגורר בבני ברק, התגייס לצה"ל ונהג להגיע לעיתים במדים למכללה הממוקמת בשולי השכונה חרדית בירושלים. כשהיה נכנס לכיתה הוא התלוצץ עם חבריו: "עברתי ברחוב שטראוס וציפיתי שיתנפלו עלי באבנים, אבל זה לא קרה". הסטודנטים החרדים האחרים הסתכלו עליו בסלחנות ואחד מהם אמר: "גיבור גדול. נראה אותך נכנס במדים לשכונת גאולה, היו גומרים אותך". מאז הסטודנט הקפיד להגיע בלבוש אזרחי, בסגנון החרדי. לאחר טקס קבלת תארי ה-BA שהתקיים באולם בשכונה חרדית הותקפו המסיימים בצאתם בקללות ובדחיפות בידי תלמידי ישיבה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הקרב של מרבית הרבנים החרדים הוא לא רק נגד גיוס אלא גם נגד לימודים אקדמיים. אלה מעדיפים לשמר את צעיריהם בבערות ובעוני כדי שלא לחשוף אותם לקשר קרוב עם אנשים חילונים. הם מבודדים אותם בישיבות למשך כל חייהם ומגבילים התחברות לאינטרנט באמצעות מחשבים וטלפונים חכמים "כשרים". בעולם המודרני ידע הוא כוח להתקדמות כלכלית וחברתית. אצל החרדים מניעת ידע היא כוח לשליטה חברתית ודתית.

חילונים רבים נוטים לפטור את הנושא הזה כבעיה פנימית של החרדים. אם הם רוצים לחיות בבערות ובעוני - זבש"ם. זהו הרי החן של חברה דמוקרטית, זכות הבחירה החופשית. אבל זוהי הבעיה של כולנו.

דו"ח שפרסם בנק ישראל בימים אלה קובע ש"ההשכלה החסרה של החרדים - סכנה לעתיד המשק". לדברי מחבר הדו"ח, ד"ר עדי ברנרד: "הרכב ההשכלה של החרדים מוליך לפגיעה משמעותית בשיעורי הצמיחה של המשק כי מדובר על קבוצה שתהווה בעתיד יותר מ-20% מכוח העבודה של המשק - וזו תהיה פגיעה קשה ברמת התוצר".

את הקטסטרופה הכלכלית הצפויה לחברה הישראלית יוזמת ומממנת ממשלת ישראל. היכולת של החברה החרדית להקים מחנות צבא של בחורי ישיבה, המוקפים בגדרות תיל בלתי עבירות לציבור הישראלי, המשרת בצה"ל, עובד ולומד, נלקחת מתשלומי המסים של קבוצה זו שכוללת גם דתיים לאומיים ומסורתיים.

הסוגייה כולה פוליטית ואינה קשורה לשאלות של חופש דת ואמונה. ממשלות ישראל לדורותיהן ראו במחיר שהן צריכות לשלם לחרדים עניין שולי לעומת ויתורים אידיאולוגיים שהיה עליהם לעשות כדי להקים קואליציה. מה זה 400 בחורי ישיבה שישננו פסוקי תורה, לעומת היכולת להשאיר באופוזיציה את חרות, בראשות מנחם בגין, חשב בן גוריון וחתם על הסכם הסטטוס קוו עם החרדים.

היום יש כבר 125 אלף בחורי ישיבה שתורתם אומנותם, ובעיקר מקנים ליהדות התורה עוצמה פוליטית שתאפשר להם להכפיל את המספר הזה בעתיד ולהטביע את ישראל באסון כלכלי.

אין כיום שום מפלגה מרכזית בישראל, מלבד ישראל ביתנו, שעוסקת בבחירות הנוכחיות בנושא הזה. למען האמת הן לא עוסקות בשום נושא מהותי אחר. בפרפראזה על "סיינפלד", הבחירות האלו הן על כלום. לא על התחום המדיני, לא הכלכלי ולא החברתי. הליכוד וכחול לבן לא מציעות את שינוי הקיים. למפלגות הקטנות יש מסרים מחודדים, אבל מנדטים מועטים.

היחיד שיכול לגרום שינוי של ממש הוא אביגדור ליברמן, שהבהיר שלא יהיה מוכן לשבת בממשלה שתכלול חרדים. ולפי הסקרים הוא יהיה זה שיקבע את הרכב הממשלה הבאה.

ליברמן אינו יאיר לפיד ובעבר שיתף פעולה בממשלת נתניהו בכניעה לדרישות החרדים. מה השתנה עכשיו? המסר האנטי-חרדי הוא היחיד שמדבר אל עולי בריה"מ לשעבר, שרבים מהם נמצאים בין הנפגעים ישירים של הכפייה הדתית בישראל. ליברמן איבד חלק גדול מהציבור הזה במערכות הבחירות האחרונות (בשיאה קיבלה ישראל ביתנו 15 מנדטים), והוא לא יחזור על הטעות הזו פעם נוספת.

לעמדה של ליברמן יש חשיבות גדולה גם לכלל הציבור בישראל. את הסיסמה שלו - "כן למדינה יהודית, לא למדינת הלכה" - צריך לראות לא רק במישור האידיאולוגי, אלא גם בתחום הכלכלי: "לא למדינת הלכה, או שהמדינה הלכה", כפי שכתב דוד גרוסמן ב"שירת הסטיקר".

ממשלת נתניהו האחרונה הגדילה את הזרמת הכספים לישיבות ויצרה בכך אי של אבטלה בתמיכת המדינה. ראשי העדה החרדית שולטים בציבור שלהם לא רק בסמכות רוחנית אלא במרות כלכלית. ישנו כיום דור הולך וגדל של "חרדים חדשים", הרוצים ללמוד באקדמיה ולעבוד, המוחזקים בשבי בידי העדה החרדית, בכספי הממשלה וחוקי המדינה. אלה יוכלו להציל את החברה הישראלית מהתאבדות כלכלית.

באופן משונה, מי שהפך לסמל של פוליטיקאי חשאי וקונספירטיבי, המנהל את מפלגתו בשיטות לא דמוקרטיות, הוא תקוותה של החברה והדמוקרטיה הישראלית. לא בטוח שליברמן ידע שהוא כזה.